תרגום ל"כתובה" של חג השבועות
בקהילות הספרדים נהגו בחג השבועות בפתיחת ההיכל בבקר, לפני קריאת התורה, לקרוא את הכתובה בין הקב"ה לעם ישראל- עם תרגום. להלן מס' קטעים: איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדו אי פודירוזו. קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה די גוזו. אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי טימרוזו: ... ויינדו איל דייו ברוך הוא קילו אמימוס אהבה רבה. טאמביין איל נוס אפלאזו קומו נוב'ייאה קון גראנדי חבה. איסטה איס לה כתובה: דיאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי די לה מאנו דיאיל דייו. אה סש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו. אין אנייו די דוס מיל אי 446 קי איל מונדו סיקרייו: ... לידייו איל נוב'ייו תוספות סוב'רי איל עיקר דיסו דיספוזאדה. דיסיר מחדש פשטים איל חידושים די פרימה אידי מאדרוגאדה. אין קון כעס אי פריסה נו סיר דישאדה: ... אינפורטו טודו אינטרי אשוגאר איתוספת איקונטאדו. קיטרושו לה נוב'ייה אסו נוב'ייו אמאדו. לאס מצוות אפ'ירמאר איטימיר אין איל דייו איאזיר סומאנדו: ... לוס ג'ידיוס קי ריסיב'יירון לה לייאה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס. פ'וואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקפאדוס די מאליס אי דואילוס. לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס. (האם יש תרגום למילה עדים? טסטימונוס ?) ... איל סיב'ינגי דיטודוס לוס קי סיירב'ין אידולו. אי בינדיגה אסו פואיב'לו עם גורלו. איל דיראן טודוס אה אונה מינטי אשרי העם שככה לו"
בקהילות הספרדים נהגו בחג השבועות בפתיחת ההיכל בבקר, לפני קריאת התורה, לקרוא את הכתובה בין הקב"ה לעם ישראל- עם תרגום. להלן מס' קטעים: איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדו אי פודירוזו. קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה די גוזו. אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי טימרוזו: ... ויינדו איל דייו ברוך הוא קילו אמימוס אהבה רבה. טאמביין איל נוס אפלאזו קומו נוב'ייאה קון גראנדי חבה. איסטה איס לה כתובה: דיאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי די לה מאנו דיאיל דייו. אה סש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו. אין אנייו די דוס מיל אי 446 קי איל מונדו סיקרייו: ... לידייו איל נוב'ייו תוספות סוב'רי איל עיקר דיסו דיספוזאדה. דיסיר מחדש פשטים איל חידושים די פרימה אידי מאדרוגאדה. אין קון כעס אי פריסה נו סיר דישאדה: ... אינפורטו טודו אינטרי אשוגאר איתוספת איקונטאדו. קיטרושו לה נוב'ייה אסו נוב'ייו אמאדו. לאס מצוות אפ'ירמאר איטימיר אין איל דייו איאזיר סומאנדו: ... לוס ג'ידיוס קי ריסיב'יירון לה לייאה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס. פ'וואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקפאדוס די מאליס אי דואילוס. לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס. (האם יש תרגום למילה עדים? טסטימונוס ?) ... איל סיב'ינגי דיטודוס לוס קי סיירב'ין אידולו. אי בינדיגה אסו פואיב'לו עם גורלו. איל דיראן טודוס אה אונה מינטי אשרי העם שככה לו"
כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא, נתמלא העולם כולו ריח בשמים, כמו שנאמר "שפתותינו שושנים נוטפות מור עובר". וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו רבותינו במסכת ראש השנה (טז.) בעצרת (היינו חג השבועות) נידונים על פירות האילן. כתב עוד הרמ"א, שנוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום חג השבועות, והוסיפו האחרונים שיש נוהגים לאכול גם דבש וחלב, לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, ויש נותנים טעם למנהג מאכלי חלב בחג השבועות, מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולות כל מצוות התורה, וכשירדו ישראל מההר אל בתיהם אחר מתן תורה, לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים הכנה רבה, לשחוט בסכין בדרך בלי פגם כאשר ציוה ה', ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ועוד ועוד עניינים רבים הקשורים לכשרות המאכלים. ולכן היו זקוקים למאכלי חלב, ואנו עושים זכר לזה. ונאמרו אודות מנהג זה עוד טעמים אחרים. נאמר בתורה (דברים טז) ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך. לפיכך חייב אדם לשמח עמו ברגל את העניים והאביונים והאלמנות והיתומים, והיא חובה קדושה.