עוד על שבועות.....
חַג השבועות חג השבועוֹת הוא החג השֵנִי מבֵין שלושׁת החגִים הגדוֹלים הַידוּעִים כּשלושׁת הרגלִים. חג השבועוֹת הוא חַג מיוחד בּכָך שהוא קשור לאֵרוּעַ המרכזִי והחשוּב – מתן תורה. לפִי המסורת, קיבּל משׁה את התורה על הר סיני ומסרה לבני ישראל. התורה היא ספר חוקים ומשפטים עליה מתבססת האמונה היהודית. שמוֹת הֶחַג שמוֹת רבים לחג השבועות, וכל אחד מסמל את אחד מתכניו של החג: חג השָבועוֹת – "וחג שבוּעוֹת תעשה לך בִּכוּרי קצִיר חִטִים" (שמות לד, פסוק כב(. חג הֵשבועות נקרא על שם שבעת השבועות (ארבעים ימים) שסופרים מיום הראשון של חול המועד פסח (ט"ז בניסן) ועד ו' בסיון, שבו חל החג (ספירת העומר). זמן מתן תורה- "יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו" (מתוך תפילת החג). בתורה לא נאמר בפירוש כי זהו יום מתן התורה, ומסבירים זאֶת בכך שהתורה רצתה להדגיש, כי אין יום מסוים שבו קיבלו את התורה. יום הבכּוּרים- "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם" (במדבר כח', פסוק כו'). שם זה ניתן לחג על שם עונת הביכורים המתחילה בחג שבועות, עונה שבה כל אֶחָד מישראל מצווה להביא אֶת בכורי פרותיו (הפרות הראשונים) לפני ה' בבית המקדש. בכורי שבעת המינים (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) הושמו בסלים מיוחדים (טנא), מקושטים יפה, והובאו לירושלים בתהלוכה חַגיגית. חג הקציר – "וחַג הקציר בכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה" (שמות כג, פסוק טז'). שם זה ניתן על שם עונת הקציר חטים המתחילה בתקופת החג. מִנהגי החג ליל שימורים – בליל החג נוהגִים להיוֹת ערים כּל הלילה וללמוד תורה. אחד ההסברים הוא שה' רצה לתת את התורה, בני ישראל ישנו והתקשו להתעורר. ליל שימורים נועד לתקן את מה שקלקלו בני ישראל ערב מַתַּן תּוֹרָה. מאכלי חלב ודבש – מנהג עתיק הוא שבשבועות אוכלים מאכלי חלב ודבש. אחד ההסברים לכך הוא שבתקופת מתן תורה לא היו דיני כשרות. כשנתנה התורה, נתברר לבני ישראל כי כל כלי הבשר שלהם אינם כשרים לשימוש. לכן אכלו ביום זה רק מאכלי חלב, פרות וירקות. קישוטי ירק – נוהגים לקשט את בתי הכנסת ואֶת הבתים ענפי עצים ובפרחים (בעקר שושנים). הסיבה לכך הוא שחג שבועות הוא חַג חקלאי (קציר החיטה), והירק נועד להזכיר זאת. מגילת רות ספר זה מתאר את סיפורה של משפחה משבט יהודה בימי השופטים. פרק א' אלימלך, אשתו נעמי ושני בניהם עזבו בית לחם ועברו למואב כי היה רעב בארץ. במואב הבנים התחתנו עם נשים נוכריות. (לא יהודיות). במשך השנים הגברים במשפחה מתו ונשארו האם ושתי הכלות. נעמי רצתה לשוב לבית לחם וחת הכלות שלה-רות המואביה התעקשה ללכת אתה. נעמי רצתה לשוב לבית לחם ואחת הכלות שלה-רות המואביה התעקשה ללכת אתה. נעמי ורות מגיעות לבית לחם בזמן תחילת קציר השעורים. פרק ב' לנעמי היה קרוב בעל שדה ושמו בועז. רות אמרה לנעמי שהיא תלך ללקט שיבולים בשדה אך רות לא ידעה שזהו השדה של בועז. בימים ההם נהוג היה כי לאחר שקצרו את השדה מותר היה לעניים לבוא ולקחת את שנשאר בשדה. רות הלכה אחרי הקוצרים וליקטה עומרים. בועז הגיע אל השדה ושאל: "מי זו הנערה?" הנער סיפר לו מי היא. בועז ניגש אל רות ואמר לה כי הוא מסכים שהיא תלקט אחרי הקוצרות וגם הציע לה לשתות ולאכול לידם. בועז ציוה על הקוצרים לא לסלק אותה ולא לגעת בה לרעה. רות שאלה אותו: "למה אתה מתייחס אלי כל כך יפה?" בועז ענה שהוא שמע עליה ועל חמותה והוא מעריך מאוד את רצונה ללכת עם חמותה לכנען למרות שאין היא בת ישראל. בועז אומר לה שבמעשיה היא משתייכת לעם ישראל למרות שלא נולדה כבת ישראל. רות חזרה אל נעמי וסיפרה לה מה קרה. נעמי סיפרה לה מיהו בועז. רות אספה בשדה שלו כל זמן הקציר. פרק ג' נעמי אומרת לרות להתלבש יפה וללכת בלילה אל בועז. רות עושה כדברי נעמי. רות מגיעה אל בועז ומציעה לו להתחתן אתה. רות מסבירה כי היא רוצה להמשיך את השושלת של בעלה המת ולכן רוצה להתחתן עם קרוב משפחה שלו. בועז מסכים אך לפי המנהגים של הימים ההם צריך היה למצוא מישהו קרוב משפחה קרוב יותר שיסכים להתחתן עם האלמנה של האיש המת. בועז אומר לרות: אם לא יסכים מישהו קרוב יותר להתחתן אתך אני אעשה זאת. מכיוון שהיה לילה בועז לא רצה שיחשבו על רות דברים רעים. הוא נתן לה שיבולים לחזור אתם לביתה שיחשבו כאילו היא באה ללקט שיבולים בשדה בלילה. פרק ד' בועז הולך לחפש את האדם שיכול להתחתן עם רות. אדם זה לא יכול להתחתן אתה. בועז מציע להתחתן אתה וכאות לכך שהוא קונה את כל הרכוש כולל הנשים. בועז חולץ את נעלו. בועז מתחתן עם רות ונולד להם ילד בשם עובד. עובד מוליד את ישי וישי מוליד את דוד המלך. חג שמח..........................
