חג שמח ,הו הו הו

[bulb]

חג שמח ,הו הו הו

מקווה שכולם קישטו את Hanukkah tree ותלו את הגרביים ליד האח (או על הרדיאטור). אני כבר הבעתי משאלה.

 

[mika tal]

על הרדיאטור? מזל שלא על הויברטור..

 

[נימשון]

שמתי ת'גרב שלי במקום אחר לגמרי

 

[mika tal]

מה שלומך ילדה לא היית כאן שנים../images/Emo13.gif

איך את חוגגת את ערב חג- המולד?? ביי

 

[נימשון]

הייתי אמורה להיות בארה"ב ../images/Emo160.gif

העבודה השאירה אותי בארץ אז אני עסוקה בלהתבאס ולנסות לשמור על חום הגוף שלי בקור הזה

קוראת פה תמיד, קצת פחות כותבת. מה שלומך?

 

[mika tal]

סבבה מתוקה- אז נתקעת איתנו

לא נורא.. יהיה לך איתנו חורף נעים וחמים.. נשיקות אני נ.ב- השנה אני לא עוזבת אתכם לכמה חודשים לחו"ל - אולי רק לשבוע לגרמניה..

 

[bulb]

יא! קיבלתי מה שביקשתי (;

 

[נימשון]

../images/Emo3.gif

 

[magenta73]

לא כזה חג שמח

הייתי היום בלוויה של קרובת משפחה שלי, שתמיד, אבל תמיד, היינו חוגגים אצלה את החנוכה. המון שימחה ואושר ונרות וסביבונים. והפעם הרבה צער ודמעות. על מה שלא יחזור ולא יהיה יותר.

 

[נימשון]

../images/Emo16.gif משתתפת בצערך

 

[magenta73]

את יודעת,

ואני פותחת את זה לדיון כללי. באמת שואלת. בלי שום התנשאות או צחוקים או כל דבר כזה, כפי שיכול להשתמע מהאינטרנט... אף פעם לא הבנתי את המשפט הזה, משתתפת בצערך. כלומר, אני לא יודעת מה צערך, באמת, אז איך אני משתתפת בו?...

 

[bulb]

אם כבר פתחת...

גם אני איבדתי מספר קרובים בעת האחרונה ,בתדירות גבוהה. בכל המקרים לא היה מדובר במוות עקב שיבה טובה. לא חיפשתי ולא מחפש נחמה אצל זרים או קרובים-רחוקים ,אבל מכבד את הרצון שלהם להביע סימפתיה. תתפלאי (או לא ,אבל משאלתך ניכר שהאפשרות הראשונה יותר נכונה) אבל את לא היחידה שאיבדה קרובים ,וכן - אנשים רבים חוו רגשות דומים. אם כבר ,אז השאלה שלך מראה לא על התנשאות אלא על חוסר תקשורת עם הסביבה והבנת הטבע האנושי. באותה המידה אפשר להיות קטנוניים כלפי המשפט "מי יתן ולא תדע עוד צער". רגע ,מה זאת אומרת לא לדעת עוד צער? אתה מאחל לי להיות הבא בתור? ונסיים בדידי מנוסי: כשאמות ,אני מעדיף שזה יהיה תוך כדי שינה כמו סבתי ולא למות בצעקות אימה כמו הנוסעים ברכב בו היא נהגה.

 

[magenta73]

יקירי

זה די ברור לי שאחרים איבדו קרובים. אני פשוט באמת שואלת מאיפה הגיע המונח הזה. המשפט הזה. זה הכל.

 

[זמשוש]

אין לי מושג

מאיפה הוא בא אבל לדעתי הכוונה היא מטאפורית ללקיחת חלק מהצער כדי להקל ולהפחית מעומס הכאב אצל המתאבל. כמו השתתפות בארגון של אירוע כלשהו ... ובנימה זו... משתתפת בצערך

יהי זכרה ברוך.

 

[נימשון]

את בטח לא מתכוונת לפירוש המילולי

שהרי אותו את בטח יודעת. אני יכולה להעיד רק על עצמי שאם אדם בחר לחלוק איתי את האבל שלו ואת האסון שקרה לו אז מן הראוי שאביע השתתפות בצער. מעבר לכך אני יודעת מה המשמעות שלאבד אדם קרוב אז גם אם אני רחוקה וגם אם לא באמת יכולה לעשות משהו ממשי כדי להקל על הכאב לפחות משהו קטן ככה מרחוק.

 

[orrin]

יקירתי

כבר אמר מישהו חכם הרבה יותר ממני שכל המשפחות המאושרות דומות אך כל משפחה אומללה- אומללה בדרכה שלה. אז כן- אף אחד לא יכול, ללא קשר לכמה הוא אוהב, לחוות במקומך את הכאב והצער. וכן- הצער שלך לעולם לא יהיה זהה במאת האחוזים לצער של מישהו אחר. ועדיין, לעיתים יש נחמה מסויימת בידיעה שאנחנו לא לבד, שאנחנו לא אבק כוכבים שבא וחי ונעלם מבלי להשאיר סימן ולדעתי זה מה שהמשפט הכל כך קצר הזה בא להגיד. כי ביננו, גם חיבוק, או לחיצת יד או טפיחה על השכם אומרים את אותו הדבר, רק לא במילים, ואנחנו עדיין חיה שזקוקה כל כך למילים.... שולחת לך מכאן

ושיהיו ימים טובים יותר נשיבוק

 

[magenta73]

טוב, אני רוצה להסביר משהו לכולם,

כי אני מרגישה שאני לא מובנת... היא היתה קרובת משפחה רחוקה, ואכן כואב לי שהיא מתה,כי היא היתה מאוד מיוחדת, מאוד, אבל לא כואב לי ממש. כי לא היינו קרובות. ובמקרים כאלה, יוצא לי להיתקל במי שהיה קרוב יותר, והוא גם קרוב שלי, אבל קרוב משפחה, לא חבר, וההתנהלות היא הרי אחרת, ולהיתקע עם המשפטים ועם המחשבות... איך זה מרגיש לו. פשוט נזכרתי במוות של סבתא שלי, וכמה כאב לי. וכמה שאף מילה לא עזרה לי. ושכל מה שהייתי צריכה באמת, זה חיבוק. גם ככה הייתי בתאילנד, כשהיא מתה, טיילתי לבד, למזלי, פגשתי בחור מקסים שמאוד עזר לי כל התקופה. וכנראה שגם אני עזרתי לו, ככה הוא אמר, כי הוא ישר התקשר לסבתא שלו, שהוא מאוד אהב, ולא דיבר איתה כמה חודשים, כי הוא היה בטיול... כביכול הזכרתי לו משהו שאתה לוקח כמובן מאליו, לפעמים לא שם יותר... אבל מה שהכי נתן לי נחמה זה לחזור הביתה, ולנסוע לבית שלה, איפה שהיתה השיבעה ולרוץ ולחבק את אבא שלי, שחיכה לי. כי אז באמת היתה "השתתפות בצער", בלי לדבר... בכל מקרה, נזכרתי בתחושות האלה, ואז נזכרתי במה שכתבתי על הפרידה מהבחורון, בפוסט, ועל כל המשפטים האלה, שאומרים, אחרי שמשהו נפרד ממך, וכמה זה העלה לי את הסעיף, ואיך שהוא עשיתי, במוח שלי, סלט. בין "משתתפת בצערך" ל- "יש עוד אלף כמוהו". ורק רציתי להגיד לכם שאתם חמודים. מעבר להכל.

 

[זמשוש]

יענו שאלת שאלה רטורית רק כדי...

שבסופו של דבר תגידי לנו שאנחנו חמודים?

דיי.... תמשיכי.

 

[גולדי המקורי מיפו]

משתתף בצערך

סבתא של אשתי נפטרה ביום חמישי, ועכשיו אנחנו יושבים שבעה בביתה. היא היתה אשה טובה, ומאד כואב לאבד אותה. היתה גם סבתא בשבילי, אבל כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות. יש לנו הרבה זכרונות יפים ממנה. יהי זכרה ברוך