חג שמח וסיפור ליום העצמאות
יום הולדת למדינה. הידעתם שלפני הרבה שנים לא הייתה מדינה ליהודים והיינו בעולם מפוזרים. בארצנו שלטו אז אנשים זרים, היו אלה האנגלים, ועלו אליה מעט מאוד יהודים היו אלה החלוצים. בארץ לא היו כבישים ויערות מפעלים, בתי חרושת ומכוניות. אולם היו בה הרבה ביצות, שגרמו לחלוצים למחלות קשות. החלוצים רצו מאוד להקים מדינה, ולכן בחרו בדרך העבודה. הם נלחמו בקדחת ובביצות, נטעו עצים ויערות, הקימו בתים, ובנו שכונות. בינתיים, חלמו היהודים בולה על ארצם הקדושה כשבלבם תקווה גדולה, שישובו לארצם במהרה. הם זכרו כי ארץ ישראל להם ניתנה לעד מידי האל, ממנה הוגלו לפני אלפי שנים בגלל שנאת חינם בין אחים. אך האנגלים, אבוי לצרה לא נתנו להם לעלות לארצם האהובה ושלחו אותם בחזרה לדרכם. עד שהוכרזה הקמת המדינה ולארץ עלו במהרה. וכעת ילדים, תשאלו בודאי מי התחיל בכל העניין? הכול התחיל לפני מאה שנים באיש מאוד חשוב ואהוב על היהודים. זהו בנימין זאב הרצל, האיש שחזה את הקמת מדינת ישראל. הוא נולד בהונגריה הרחוקה, ואז לא חלם על מדינה. כאשר גדל הרצל, הוא ביקר בעיר פאריז שבצרפת, ושם נקלע למחזה איום ונורא. אנשים רעים העלילו עלילה שפלה על קצין יהודי, דרייפוס שמו, שהוא מרגל ובוגד מאין כמותו. לקצין היהודי נערך משפט ראווה והשופטים דנו אותו לגירוש והשפלה, ואת דרגותיו תלשו מעל כתפיו. "אני חף מפשע," זעק דרייפוס הנואש. הרצל התבונן נרגש סביב "בוז ליהודים," צעקו מכל עבר ההמונים. הרצל איש חכם ונבון, נרגש ומזועזע מיד חשב על רעיון: כדי לעשות לזה קץ, צריך שתהיה לעם הזה ארץ! מדינה שתהיה רק ליהודים, מדינה שבה יהיו חופשיים! הרצל הודיע על אסיפות וכנסים שבהם השתתפו יהודים רבים. הרצל נאם בפניהם נאומים מרגשים, שצריך להקים מדינה ליהודים, מקום שבו לא יהיו עוד נרדפים. ואם נאומו חתם הרצל במשפטו הנודע, "אם תרצו, אין זו אגדה". הרצל לא זכה לראות את המדינה, הוא נפטר זמן רב לפני הקמתה. והיום, הוא קבור בירושלים על ההר שנקרא על שמו, כמובן. בארץ יש מקומות רבים שעל שמו נקראים, וכך אנו את זכרו מוקירים, וביום העצמאות אותו מזכירים. יום העצמאות הוא יום של שמחה, זהו יום ההולדת של המדינה. ביום זה אנו נזכרים כיצד מכל הארצות והעמים החלו יהודים לאץ נוהרים. ממרוקו, תימן, עיראק, תורכיה, רומניה, פולין, אמריקה ורוסיה, לארץ עלו ובית בה בנו. שתי מתנות יום הולדת יקרות את המדינה תמיד מלוות. דגל המדינה, והמנון התקווה. את המנון התקווה שרים ומנגנים בכל הטקסים והאירועים החשובים. מגן דויד ושני פסים כחולים, את הדגל מעטרים ואת תקומת המדינה מנציחים. וכך נולדה מדינת היהודים, עליה נשמור כולנו לנצח נצחים.
