lance-knight
New member
חג שמח לכולם ../images/Emo48.gif
טוב, החלטתי לחזור. לא צריך מחיות כפיים.
ובעצם זה היה צעד לא נבון במיוחד- לעזוב את הפורום בגלל שמשהו השתבש. טוב, אז לא הבינו אותי. בשביל זה לעזוב? הרי אני יודע מה אני ומי אני, אז מה הסיבה? אולי זה הרגל לקבל אישור מהחברה לכל צעד ומחשבה? ואולי יש סיבה נוספת לכך. שנים הרגלתי את עצמי לחשוב שאני לא נולדתי להיות מאושר. ואחרי כל הפסד אמרתי לעצמי: "הנה, קבלת עוד הוכחה. אז מה אתה בכלל מנסה?" וככה הייתי מסתגר יותר ויותר בתוך הטירה שבניתי מסביב רגשותיי אמיתיות.ועשיתי הכל כדי שאנשים לא יראו עד כמה אני רגיש ופגיע. ניסיתי להראות ציני, אפילו עד גסות רוח. בפורום הזה נפתחתי אולי בפעם הראשונה. טוב, קבלתי
. התכוונתי להתקפל. אבל בסוף הבנתי שזה ממש לא נכון לפרוש עכשיו. למה באתי לפורום? כדי לצאת מהטירה. אז מה, עכשיו אני אחזור לטירה שלי, ארים את הגשר, אסגור את השער, אציב קשתים על החומות- אל תתקרבו? לא! מספיק עם זה! זה נראה כמין התאבדות. והתאבדות- היא פתרון הכי קל, אבל מי שמיישם אותו- יש אחר כך קצת בעיה לנסות פתרון אחר.
הבריחה שלי- זה פחדנות. לא רוצה להיות פחדן יותר. בחיים קיבלתי הרבה מכות. זהו, הגיע זמן ללמוד לא לפול אחרי כל מכה. אז הנה, ידידי היקרים (מקווה שאני יכול לקרוא לכם ידידי) נטע, איש מהצפון, stonefroze, אגנס (לאגנס החמודה- תודה מיוחדת
) אני חוזר. והפעם אדכלם לכם 2 שורות משיר של Stevenson כשאני מייחס להן פרוש שונה לגמרה מהפירוש המקורי: home is the sailor, home from sea and the hunter home from the hill
טוב, החלטתי לחזור. לא צריך מחיות כפיים.
