את יכולה אולי...
לאפשר לשיעור של "הפרדה" לעבור דרכך... כלומר, לפעמים אנחנו רואים את האהובים שלנו - למשל, ילדים, אבל הנה -לא רק... הולכים בדרך קשה, ויש לנו את ההרגשה שאם הם רק היו עושים מה שניראה ל י נכון, החיים שלהם היו יותר קלים. אבל החיים הם לא לנסות להמנע מקושי או מצער. החיים הם הצמיחה שבדרך כלל נובעת מקושי. חיים בלי קושי, הם חיים עם מעט מאד משמעות, לדעתי. הקושי הוא שמשנה את הקארמה שלנו מגלגול לגלגול - מה שהצלחנו לפתור, מה שמקשה עלינו עדיין... תראי אם את יכולה "לאפשר" לה לעבור דרך זה, ואולי לא "ליפול עליה" עם הדאגה, והאחריות שלה למצב שלך בנוסף לכל. את אומרת "אני כל כך חלשה" - אבל זה בכלל לא החיים שלך, לא השיעור שלך.... תני לו להיות, תני לה לחיות את החיים שלה... טוב?
