זו פרשנות רגשית שלך
זה שמסתובבים אינסוף קישורים בפורום - לא אומר שאנו צריכים לפתוח אותם. יש בפתח הפורום קישורים למאמרים, ולא נכנסתי לאחד מהם. גם לקישורים שהובאו כאן לא נכנסתי כלל. אין לי כוח לקישורים. קישורים אינם משולים לחבילות שוקולד וממתקים הממלאות את ביתך לאחר הפורים, ומעמידות בפניך פיתוי זמין ועוצמתי לשבור ולהרוס את כל מאמצי הדיאטה של השנה האחרונה. קישורים אינם קורצים לך, אינם משגעים את מחשבותיך, אינם מבלבלים את דעותיך. קישורים משולים לחנות מכולת שבה אינסוף שפע של היצע מוצרים - אתה תבחר מה שאתה רוצה, ותשאיר את רוב החנות למוכר, בלי להרגיש שהוא לוחץ אותך בכך שהוא מביא מבחר. להיפך - ככל שבעל החנות מביא מבחר יותר גדול של מוצרים, כך הוא מיטיב עם הרצון שלי לבחור בדיוק מה שאני רוצה. הוא פותח בפני הרבה אפשרויות, ואני מודה לו על כך. מניין באה תחושת הלחץ? מישהו נדנד לי לקנות את הכל? מישהו דחף לי לפה את המוצרים? מישהו הכניס אותם לתוך ביתי באופן בלתי ראוי? אני ממליצה לכל מי שמרגיש שקישורים או הבעת דעות (בתחום שהפורום עוסק בו!) מהווים עבורו "לחץ להחזיר בתשובה" - לבדוק על מה יושבת התחושה הסובייקטיבית הזו. חומר למחשבה: בקורס באוניברסיטה (שם אני עובדת), יש הרבה תלמידים חילוניים אשכנזים, וכמה תלמידים ערביים. כאשר אני מברכת ברכת המזון, או סתם מסתובבת בהופעה החרדית שלי בכיתה - רוב התלמידים ממשיכים בעסקיהם ואינם מוטרדים כלל, אבל התלמידים הערביים נועצים בי עיניים מוטרדות בעליל. למה ההופעה שלי וההנהגות הדתיות שלי גורמות דווקא להם לתחושה מטרידה, ולאחרים לא?
