קנטרנות, מניפולציה זולה
ורוע לב עקרוני, שלא לדבר על חרדה אמיתית מאנשים כמו גרשוני, שאחת ששמה לימור לבנת לא מסוגלת להתחיל להבין, או להיפתח לקראת... מה שמוכיח בפעם המליון, ששרי חינוך במדינת ישראל מבינים היטב את הבסיס הפוליטי שבחינוך, אבל לא מבינים כלל שחינוך איננו אינדוקטרינציה אלא פתיחות לאפשרויות בלי גבול, ותפקיד המחנך, המורה בצורתו העמוקה ביותר ( אפלטון/סוקרטס , בובר, לוינס ) הוא להדריך, להנחות ללא כפייה את ההולך ביער הענק לפלס לעצמו את השבילים המתאימים לו. לבנת, כמו רבים אחרים גם לא מבינים מהי דמוקרטיה. הם יודעים שדמוקרטיה היא "שלטון הרוב", אבל שוכחים שהרוב אינו זקוק ל"הגנה" מטעם, אלא בדיוק ההיפך, הרוב מחוייב להיענות לצרכי המיעוט (ולא טענתי שגרשוני הוא מיעוט, כמובן), ועל כן הם משתמשים בכוח הכלכלי והפוליטי שלהם כדי לבסס נרטיב-על כפייתי. אהה, אין לשכוח גם, שצרת החינוך הנוכחית גם עסוקה בסגירת חשבונות היסטוריים אינסופיים עם הסססססססמאל (א-לה-ביבי), ומאוד חשוב לה לקדם יצירות ואומנים ממוצא "מזרחי". כך או אחרת, היא השיגה את מטרתהּ היא סימנה קבוצת אמנים שלא תזכה בפרס ישראל. היא הוציאה אותם מחוץ לקונצנזוס (כאילו היו בתוכו מלכתחילה - כלומר תמונת החייל של גרשוני, שהעתק שלה נמצא בביתי, עם השפתיים האדומות החושניות) מעולם לא ייצגה את הנרטיב הציוני, גם של השמאל. חג שמח