באופן כללי
אם הצרבת חוזרת לעיתים קרובות או שהיא בעוצמה רבה, זה כבר סיפור אחר. הסימפטום הפיזי הוא שיקוף של הגוף את הבעיה הפנימית שאינה ניתנת לפיתרון, הבעיה המרכזית היא תקיעות. הביטוי של התקיעות הוא הסימפטום. מאחר והגוף אינו יכול להתקיים במצב של תקיעות, כי תקיעות מבחינתו זה חידלון, הוא מייצר את הסימפטום ובמקרה שלנו זו הצרבת. הסימפטום הוא דינמי, כלומר כואב, חי, ממשי. נוכחותו של הכאב למעשה גורמת ליצירת דינמיקה, סוג של תנועה, חוסר מנוחה פיזי ולא פיזי. הקצה השני של הסימפטום הדינמי זה "המוות" שמבטא את שיא התקיעות והסטטיות. זה המקום האחרון שכוח השמירה העצמית רוצה להיות בו. כמו צבא שאינו משיב אש. הצרבת היא שיקוף של הגוף את הבעיה האמיתית שנמצאת ברובד גבוה וחשוב יותר לקיום. הרובד הזה הוא רוחני ואינו ניתן למדידה בכלים המדעיים המקובלים. אבל הוא קיים. לכן למשל יש דימעה על הלחי כשעצובים, או הרמת הקול כשכועסים וכאבי בטן כשמתרגשים וכדומה. צרבת מבטאת מצב של כוח הרוצה להתפרץ החוצה אך הוא מדוכא ומודחק. הוא אינו מקבל את הרשות לבוא לידי ביטוי בצורה ישירה וגלויה. הקאה לעומת צרבת היא ביטוי לכך שהסיבה קרובה מאוד אל פני השטח וקרובה לבוא לידי ביטוי אך עדין לא . הצרבת באה מרובד סיבתי עמוק ומבטאת זרוע ותחושה פיזית של הקלקול.. היא חורכת את הפנים ולא את החוץ ורחוקה מביטוי ממשי. זה יכול להיות כעס, אכזבה, שאפתנות לא ממומשת, קינאה יוקדת, והכי מתאים זה "עזיבת התאבון באמצע הארוחה". הסיבה עשויה להיות בת כמה שנים כלומר כרונית, או בת יום, כלומר אקוטית. קיימת נטיה של האדם לומר - עזוב, כולה צרבת. למה להיות כבדים. נטיה נוספת קיימת אצל אנשים לחשוב שזה קשור באיכות המזון שהם אוכלים. זה נכון אבל לא מספיק. האוכל היה האמצעי הטכני שדרכו הבעיה באה לידי ביטוי. היא ישבה בפנים והמתינה לשעת כושר. זהו הדין גם לגבי כל נושא הדבקות חיידקיות וירליות וכדומה. בוודאי שמזון קלוקל אינו תורם טובות. כדאי שלא להרבות באכילה שמה האש תתלבה, ולאכול מזון פשוט ביותר ועדיף צמחוני. מאחר והצרבת באה מתחום האש ( קיימות 4 איכויות - אדמה, מים רוח ואש ), כדאי להסיר מהתפריט את כל המרכיבים הקשורים באש, שמן, חריף, תבלינים בכלל, גוונים חמים, צבעי מאכל, סוכרים, חומרים משמרים, אלכוהול, קפאין לסוגיו ( קולה, שוקולד, קקאו..), בשר. הטיפול ההומיאופתי ירפא לא רק את הצרבת אלא יעזור להביא לידי ביטוי ממשי את החלקים הפנימיים של האדם המודחק. וזה כמעט כמו הפחת רוח חיים. לפעמים סימפטום פשוט כמו נזלת, יכול להיות דלת ענקית לאדם שקיבל רמדי בזכותו.
