חג שמח
מהי הושענא רבה
ביום השביעי והאחרון של חג הסוכותמופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" [=פתק טוב] או באידיש "א גוטן קוויטל."
מה קרה בהושענא רבה ומה עושים ביום מיוחד זה? על כך ועוד במאמר שלפניכם.
הושענא רבה בזמן שבית המקדש היה קיים
כיום, המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אך כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: מצוות הערבה.
בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענף גבוה של ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!" ולדיעה אחרת בתלמוד הם היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!"
בכל יום מימי חג הסוכות, היו הכוהנים מקיפים את המזבח פעם. אחת בלבד. בהושענא רבה הם היו עורכים שבע הקפות סביב למזבח.
עד כדי כך הייתה חשובה מצווה זו שגם כאשר הושענא רבה חל בשבת היו מקיימים אותה
ביום השביעי והאחרון של חג הסוכותמופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" [=פתק טוב] או באידיש "א גוטן קוויטל."
מה קרה בהושענא רבה ומה עושים ביום מיוחד זה? על כך ועוד במאמר שלפניכם.
הושענא רבה בזמן שבית המקדש היה קיים
כיום, המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אך כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: מצוות הערבה.
בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענף גבוה של ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!" ולדיעה אחרת בתלמוד הם היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!"
בכל יום מימי חג הסוכות, היו הכוהנים מקיפים את המזבח פעם. אחת בלבד. בהושענא רבה הם היו עורכים שבע הקפות סביב למזבח.
עד כדי כך הייתה חשובה מצווה זו שגם כאשר הושענא רבה חל בשבת היו מקיימים אותה
