חג שמח

or253

New member
חג שמח

חג שמח וקל לכל משתתפי הפורום. אשמח לעצותיכם - מאז שאבי אובחן כחולה דימנציה, חלה הידרדרות יחסית מהירה במצבו. הוא כל הזמן לחוץ שאין שום דבר לאכול בבית למרות שלא חסר כלום. החג עושה את זה יותר גרוע. הוא גילה היום שגם מחר חג ונכנס ללחץ כי "אין מספיק אוכל בבית ואין איפה לקנות". מתוך לחץ, הוא עושה תנועות מוזרות כמו משיכה של כפות הידיים, מזיז את הראש מצד לצד, לוחץ עם הידיים על החזה - מעין תנועות מתיחה. אנחנו תוהים מה הוא מרגיש שגורם לו לתנועות האלו? האם יכול להיות שהוא מרגיש איזשהם תחושות פיזיות שגורמות לו לתנועות האלו? אמא שלי כבר לא מנסה לשכנע אותו שיש מספיק אוכל. הוא נהיה אובססיבי לכל מה שקשור לאוכל. כל ההסברים ודברי ההרגעה לא עוזרים. לפעמים כדור הרגעה עוזר ולפעמים לא. האם מישהו מכיר תרופה יעילה למצבים של אי-שקט שכזה? הוא מאד מודאג ונראה ממש סובל. חוץ מזה, בשבועות האחרונים הוא נמנע מלצאת לבדו. למרות זאת, בימים טובים יותר כאשר אינו מתנגד לכך, אמי מעודדת אותו שכן לצאת לסידורים קצרצרים במקומות קרובים שהוא מכיר (ברחוב הסמוך וכיו"ב), כמובן כשהוא מצויד במספר טלפון, תעודת זהות ואפילו טלפון נייד. האם זה בסדר לדעתכם לעודד אותו לצאת? אני חייבת להגיד שאני מאד חוששת ממה שמצפה לנו בראש השנה הבא... בברכת שנה טובה לכולם.
 

ענתי44

New member
אור שנה טובה

ההדרדרות הבלתי נמנעת במצב החולים שלנו, היא שונה מאחד לשני. לפעמים גם מצב גופני מסוים מאיץ את התהליך.כל התופעות שאת מתארת, בצורה זו או אחרת, מוכרות עד כאב לכל אחד מחברי הפורום. מהתנועות הפיזיות כדאי להתעלם.אי אפשר להפסיק אותם. לפני שחשדנו ואיבחנו לאמא אלצהיימר ניסינו להפסיק אותם ולשווא. אמא שלך נוהגת בחוכמה רבה. אין טעם לנסות ולתקן את אבא או להראות לו שיש אוכל מספיק לגדוד צנחנים מורעב. מבחינתו אין מספיק אוכל, נקודה. פשוט או תתעלמו, או תגידו שתיכף כשתצאו מהשירותחם תלכו לקנות או כל תירוץ אחר המסביר למה תלכו לקנות עוד אוכל בקרוב ולא מייד ואשר ירגיע אותו, לפחות לשעה הקרובה. בקשר לכדורי הרגעה אני מציעה לדבר עם הרופא המטפל, שידע להתאים את הכדור והמינון המתאים לאבא. כל עוד הוא מצליח לצאת לבצע משימות פשוטות יש לעודד אותו. אולי, בנוסף לתגית ובה פרטים מזהים הייתי מיידעת את האנשים עימם הוא בא במגע שידעו ואם יהיה משהו שונה שיחזירו אותו או יתקשרו אל בני המשפחה. השכן שלי למשל היה יוצא לבד למכולת לעזור לאשתו וכן הולך יום יום להתפלל בבית כנסת. כולם הכירו אותו ואת מצבו וכשהוא התבלבל הם היו עוזרים לו. אל תחשבי על ראש השנה הבא. אל תחשיבי אפילו על חג פסח הקרוב. חישבי על יום המחר. ותתמודדי כל פעם עם יום אחד. הרי אם תחול הדרדרות והחמרה נוספת זה משהו שלא נתון לשליטה שלנו. לכן אם אין ביכולתינו לעשות משהו כדי למנוע מצב כזה אין טעם שנדאג מראש. גם ככה ליום יום יש את מצבי החירום שלו. שיהיה לך למרות הכאב שנה נהדרת ותדעי שאנחנו כאן בשבילך לכל שאלה או שפיכת לב.
 

פנטזי1

New member
אור שלום

כדאי לכם להתיעץ עם הרופא המטפל בקשר לתרופת הרגעה ,יש כל כך הרבה תרופות נגד דכאון ונגד חרדה ורק רופא מוסמך לדעת מה מתאים במיוחד שכל אחד מקבל גם תרופות נוספות וצריך להתאים לו תרופה שלא תתנגש איתם.גם לאבי משנים מידי פעם את התרופות כי לא תמיד הן עוזרות.בקשר ליציאות לבד מהבית ,אם הוא מסוגל עדין ללכת לסידורים והוא זוכר מה עליו לעשות אז מצבו טוב רק הבעיה היא מה יקרה אם הוא יתבלבל ולא ידע לחזור הביתה. אצל אבי כבר בתחילת המחלה התגלה קושי בהתמצאות בדרך וככה גילינו בעצם שיש בעיה רצינית.הוא נהג אז עדין וטעה בדרך ולא הצליח להגיע אלי הביתה. אולי כדאי לכם להעזר בחוק הסיעוד ולקבל מביטוח לאומי מטפל שיצא איתו לטייל ולסידורים וכך גם תהיה לו חברה וגם לא תדאגו .
 

or253

New member
תודה לך על התגובה

התחלנו כבר את התהליכים הנדרשים מול ביטוח לאומי והוא קיבל כרגע יומיים במרכז יום. הבנו שאפשר להמיר את זה בשעות של מטפל אבל העדפנו שילך למרכז יום. אנחנו בתהליך של להוסיף לו יום נוסף בשבוע במרכז יום ובמקביל - בודקים מול ביטוח לאומי את האפשרות של העסקת עובד זר. זה אמנם מוקדם קצת אולי אבל מצד שני, זה הזמן להתכונן לבאות. אמי עוברת ימים מאד קשים אתו. אני ואחותי משתדלות לעזור לה אבל היא זו שחיה אתו והיא זו שבאמת עוברת את זה יום יום שעה שעה. איך ואיפה אפשר לברר לגבי העסקה של מטפל (אפילו באופן פרטי) לשעות מסויימות בימים מסויימים, לפחות בינתיים, כדי להקל על אמי? שוב תודה על התגובה והעצות ושיהיה חג שמח וקל.
 

ענתי44

New member
אור עובד זמני

את יכולה לפנות לחברות כוח אדם,אלו שמטפלות בהשמת עובדים זרים או מטפלות על פי חוק הסיעוד. רבות מהן מחזיקות גם עובדים לפי שעות. את יכולה גם לפרסם מודעת דרושים במקומון.
 
למעלה