melancholy man
New member
חג (שני) שמח
ושוב בהתאם למנהגי המקום, אני רוצה להמליץ על דרך מוסיקאלית לא פלויידאנית להעביר את החג (אפילו שהחג הזה עושה לי whish you were here או לפחות Meddle) ההמלצה שלי דווקא יותר קיצית מסתווית: Brian Wilson Presents Smile Smile נוצר במקור ב 1967 על ידי הלהקה האמרקאית הכי גדולה של התקופה: ה beach boys, רבים בישראל מזהים את הביץ בוייז משום מה כמעין "להקת בנים" קדומה ולא מעניינת אבל האמת היא, שהביץ' בויז ובמיוחד מנהיגם בראיין ווילסון, אחראים יותר מרבים אחרים על עיצוב הצליל של קליפורניה בשנות השישים והשפיעו באופן ניכר גם על הביטלס ועל להקות בריטיות אחרות כאשר יצא אלבום המופת שלהם : Pet Sounds ב 1966, כשיצא שנה מאוחר סרג'נט פפר של הביטלס לאיש לא היה ספק מה ומי היו מקור השראה לאלבום. פט סאונדס נחשב בעיני רבים לאלבום הפופ המושלם וההרמוני ביותר ופול מקרטני (כפי הוא העיד בעצמו) רצה פשוט ליצור משהו כמו פט סאונדס ויצא לו (וללהקה) סרג'נט פפר. עבור בראיין ווילסון, לא הספיקה השלמות של פט סאונדס והוא התחיל לעבוד מייד על פרוייקט שאפתני יותר גדול יותר ו"מושלם יותר", למרבה הצער, הפרוייקט העצום הכריע את נפשו המעורערת במילא של ווילסון והוא מעולם לא הצליח לסיים אותו עקב התמוטטות העצבים ששיתקה אותו כיוצר למשך שנים רבות. הלהקה בנתיים התפרקה ללא היכולת היצרתית של ווילסון, חבריה (שהיו ברובם קרובי משפחה הלכו לעולם, או עזבו את עולם המוסיקה, והאלבום Smile הפך לסאשן מיתולוגי שככל שעבר הזמן גדלו השמועות אודותיו (החל מזה שלא ניתן כלל לסיים את ההפקה עקב מורכבותה, דרך בתים שעלו באש במהלך ההקלטה ועוד אגדות אורבניות רבות) והוא הפך בעיני חובבי רוק רבים לאלבום הרוק המושלם (כדרכם של דברים בילתי מושגים). במהלך השנים החלים ווילסון ואף ניסה מידיי להשלים את האלבום, אך כל פעם הפרפקציוניזם שלו והמיתוס סביב האלבום שיצר רף ציפיות בילתי ניתן לגישור, גרמו לו לוותר באמצע. לפני שנתיים, הוא החל להופיע ברחבי העולם עם השירים של Smile ההופעות היו הצלחת ענק, והם שיכנעו אותו להכנס לאולפן ולהקליט את כל האלבום מחדש (עם נגנים אחרים כמובן), התוצאה היא האלבום Brian Wilson Presents Smile שיצא לחניות לפני זמן קצר וניתן להשיג אותו גם בארץ, זה כמובן לא האלבום המושלם שעשו ממנו (כי אין דבר כזה) אבל הוא אחד האלבומים הכי קרובים לזה שאני מכיר וללא ספק אלבום חובה לחובבי רוק/פופ באשר הם שם. על מה אתם ממליצים? חג שמח לכולם.
ושוב בהתאם למנהגי המקום, אני רוצה להמליץ על דרך מוסיקאלית לא פלויידאנית להעביר את החג (אפילו שהחג הזה עושה לי whish you were here או לפחות Meddle) ההמלצה שלי דווקא יותר קיצית מסתווית: Brian Wilson Presents Smile Smile נוצר במקור ב 1967 על ידי הלהקה האמרקאית הכי גדולה של התקופה: ה beach boys, רבים בישראל מזהים את הביץ בוייז משום מה כמעין "להקת בנים" קדומה ולא מעניינת אבל האמת היא, שהביץ' בויז ובמיוחד מנהיגם בראיין ווילסון, אחראים יותר מרבים אחרים על עיצוב הצליל של קליפורניה בשנות השישים והשפיעו באופן ניכר גם על הביטלס ועל להקות בריטיות אחרות כאשר יצא אלבום המופת שלהם : Pet Sounds ב 1966, כשיצא שנה מאוחר סרג'נט פפר של הביטלס לאיש לא היה ספק מה ומי היו מקור השראה לאלבום. פט סאונדס נחשב בעיני רבים לאלבום הפופ המושלם וההרמוני ביותר ופול מקרטני (כפי הוא העיד בעצמו) רצה פשוט ליצור משהו כמו פט סאונדס ויצא לו (וללהקה) סרג'נט פפר. עבור בראיין ווילסון, לא הספיקה השלמות של פט סאונדס והוא התחיל לעבוד מייד על פרוייקט שאפתני יותר גדול יותר ו"מושלם יותר", למרבה הצער, הפרוייקט העצום הכריע את נפשו המעורערת במילא של ווילסון והוא מעולם לא הצליח לסיים אותו עקב התמוטטות העצבים ששיתקה אותו כיוצר למשך שנים רבות. הלהקה בנתיים התפרקה ללא היכולת היצרתית של ווילסון, חבריה (שהיו ברובם קרובי משפחה הלכו לעולם, או עזבו את עולם המוסיקה, והאלבום Smile הפך לסאשן מיתולוגי שככל שעבר הזמן גדלו השמועות אודותיו (החל מזה שלא ניתן כלל לסיים את ההפקה עקב מורכבותה, דרך בתים שעלו באש במהלך ההקלטה ועוד אגדות אורבניות רבות) והוא הפך בעיני חובבי רוק רבים לאלבום הרוק המושלם (כדרכם של דברים בילתי מושגים). במהלך השנים החלים ווילסון ואף ניסה מידיי להשלים את האלבום, אך כל פעם הפרפקציוניזם שלו והמיתוס סביב האלבום שיצר רף ציפיות בילתי ניתן לגישור, גרמו לו לוותר באמצע. לפני שנתיים, הוא החל להופיע ברחבי העולם עם השירים של Smile ההופעות היו הצלחת ענק, והם שיכנעו אותו להכנס לאולפן ולהקליט את כל האלבום מחדש (עם נגנים אחרים כמובן), התוצאה היא האלבום Brian Wilson Presents Smile שיצא לחניות לפני זמן קצר וניתן להשיג אותו גם בארץ, זה כמובן לא האלבום המושלם שעשו ממנו (כי אין דבר כזה) אבל הוא אחד האלבומים הכי קרובים לזה שאני מכיר וללא ספק אלבום חובה לחובבי רוק/פופ באשר הם שם. על מה אתם ממליצים? חג שמח לכולם.