חדוות נתינה.שיר של גידי.
חדוות נתינה
רוח נושאת אותי אלייך
נושבת בשיבולים,
שיד קוצר בהן אחרה.
מעט הועם הזוהר, הגו שפוף -
מכובד המעמסה.
אך הברק נותר בעינייך
כגחלים, רושפות במדורה.
עדיין לא נועדנו,
אך לי את מצטיירת כנפש יפה .
מפרי דמיוני נוצרת,
עתה,
אני נופח בך אהבה.
גידי.
הערה.
את המילה נופח לקחתי מספר של דפנה דה מוריאק בשם "נופחי הזכוכית"
חדוות נתינה
רוח נושאת אותי אלייך
נושבת בשיבולים,
שיד קוצר בהן אחרה.
מעט הועם הזוהר, הגו שפוף -
מכובד המעמסה.
אך הברק נותר בעינייך
כגחלים, רושפות במדורה.
עדיין לא נועדנו,
אך לי את מצטיירת כנפש יפה .
מפרי דמיוני נוצרת,
עתה,
אני נופח בך אהבה.
גידי.
הערה.
את המילה נופח לקחתי מספר של דפנה דה מוריאק בשם "נופחי הזכוכית"
