חדלות אישים השתלטה עלי

נעמונת8

New member
חדלות אישים השתלטה עלי

שלום לכולם - פעם ראשונה כותבת האמת היא שאף פעם לא חשבתי שאפנה לפורום זה (אני בד"כ בפורומים אחרים...) כי תמיד למידה אצלי היתה דבר נפלא, ממלא מפרה ומספק - לא שהיו לי ציונים טובים אבל תמיד היה לי כיף ללמוד, תמיד אהבתי לקרוא לכתוב ולדבר בכיתה (למרות שלמדתי משפטים - משעמם...) תמיד - עד עכשיו. כשאני אומרת עכשיו אני מתכוונת ל - אחרי תואר ראשון במשפטים ואחרי סיום חובות שמיעה בתואר השני. כל מה שנשאר לי זה לכתוב שני סמינריונים. אני צריכה להגישם עד 22/10/06 למרות שיש להניח שאקבל הארכה. בניגוד לשנים עברו בהן הסתערתי על המערכה, היו לי לוחות זמנים ומתודת למידה שפיתחתי (נבירה בסיפריה, קריאת החומר תוך הדגשות וחלוקה לנושאים ואז כתיבה) היום - אני פשוט לא יכולה לגרום לעצמי להתחיל, ולא משנה מה. בסימנריון הראשון - כבר צילמתי המון חומר וקראתי את רובו (אם כי בצורה לא מעמיקה) אבל אני פשוט לא מצליחה לשבת ולכתוב!!! אני, שכל כך אוהבת לכתוב הכל והמון! לא מסוגלת לגשת למחשב ולפתוח קובץ! פשוט לא בא לי! בסמינריון השני מצבי הרבע יותר גרוע - יש לי רק נושא... נכון שאני עסוקה עכשיו בהמון דברים רגשיים מסובכים אבל זה היה גם בעבר ואפילו הכתיבה היתה עבורי מפלט והסחת דעת והיום - מעדיפה לברוח לחדר כושר (ואני בכלל שונאת להתעמל!) ומעל לכל הרגשה של כישלון - למה התכנית לא עובדת? לאן נעלם הניצוץ? הזדקנתי? אני רק בת 29!!! אנא ייעוצכם....
 
לא חדלות, אמרי דחיינות...

שני סמינריונים – הסתערות
אני בטוחה שאם אספר לך שצרת רבים היא חצי נחמה, תוכלי לענות לי – שהיא נחמת טפשים... כמוני כמוך ועוד כמה מחברותיי שלומדות, אותה חרב מונחת.... עם התאריך. הדחיינות, לפעמים היא תכונה שמלווה את האדם ברוב שנותיו שלא לומר בכל שנותיו... ויש כאלו שהדחיינות באה מסיבות שונות ומשונות, ובוודאי לא ניכנס אליהן עכשיו. אני לא אכנס לעניין הפסיכולוגי, כי אינני פסיכולוגית. איך יוצאים מה-
חייבים מישהו אבל מישהו כזה שסומכים עליו – או מדריך אישי, או מישהו שאת יכולה להתחייב לו ולעמוד בזמנים. כשהשוטר הפנימי לא עובד, חייבים להפעיל שוטר חיצוני, מרצון. זה אומר, לבנות לוח שעות וזמנים לפי ימים. להחליט מה עושים כל יום וכל שעה. הכי חשוב – כשבונים את המערכת הזו – כדאי מאד גם להחליט מתי ההפסקות – שהרי זה יהיה לא נורמלי ללא הפסקה, ועלולים לחזור למצב של לא להגיע חזרה ללמידה אם לוקחים הפסקה. אם את מוצאת מישהו לעבוד איתו בצורה הזו – סבבה. אם את לא מוצאת – אפשר יהיה לעשות את זה ביחד כאן, ואת תצטרכי להתחייב פה, על לוח זמנים, ולנסות ביחד להתגבר עליו. האם את מוכנה לדרך הקצרה, המתישה, האינטנסיבית – והמועילה ? האם את מוכנה לסיים את חובותייך הסמינריוניות ולגרום לכך שאולי תצליחי ? הידיים כאן לחזק אותך, המוח כאן כדי לעבד איתך את הלוח – ו... נראה לי שרק ההחלטה שלך תזיז אותך קדימה. (אל תתני לנו לחכות יותר מדי זמן...)
 
למעלה