חדל לסטיגמות: !TFC

[avki]

חדל לסטיגמות: !TFC

כרגע עלה לי לרגע הזמזום של "What have we done" מ"The Post War Dream", אז שמתי את הדיסק במערכת. אני לא מאמין איך אנשים יכולים להגיד בכלל שזה לא דיסק טוב. אחרי האזנה עמוקה ורצינית, אחרי שלא שמעתי אותו כבר איזה שנה, אני חייב לציין. The Final Cut זה אלבום ענק !!!! אמנם הוא פחות טוב משאר האלבומים של פלויד, אבל כשלעצמו הוא אלבום פשוט טוב!! ואי אפשר להגיד שום דבר אחר. הוא גם מרגש מאד, ומאד מקומם. פשוט טוב.

 

[ים רגשות משוגע]

בסרט דיוידי שמסקר

את הפעילות של פ"פ בין השנים 67' ו-96' יש קטע על האלבום. כל המרואיינים אומרים כמה שהם לא אהבו אותו, שהוא כישלון, שאנשים שאהבו את החומה לא אהבו אותו (כנראה בגלל הדמיון בינהם). ואז אחד המרואיינים אומר שזה מן המשך לחומה, כי בעצם ה-TFC הוא לבנה נוספת בחומה של ווטרס. מלחמת פוקלנד.

 

[Davidson]

בהחלט. אלבום נהדר.

"מי שאהב את החומה לא אהב את הפיינל קאט...| [כן, לא ציטוט מדויק, אבל זה רק מכיוון שאפשרות העתק-הדבק מתה בפתאומיות] אז רגע, זה עובד גם הפוך? אני אדיש לחומה, ואני בהחלט אוהב את הפיינל קאט [בעוד שהחומה לא משאירה עליי רושם, פיינל קאט פשוט משאיר אותי... המום, כל פעם מחדש]

 

[האזרחק]

בהחלט!

הייתה תקופה שבה כבר קניתי דיסקים אבל עדיין לא היה לי במה לשמוע אותם (בניתי על העתיד) והתקליט היחיד של הפ"פ שהיה לי היה ה FINAL CUT, לדעתי שמעתי אותו שנתיים רצוף לחיות בישראל ולהתייחס לתקליט הזה כאילו הוא עבודה אישית של ווטרס שלא מדברת לאף אחד אחר תמיד נראה לי מוזר.

 

[crazy diamond 84]

תשמע...

לא יודע מה מצאת בו כל כך מיוחד; העצבות/הבכיינות של ווטרז הגיעה לשיאים חדשים ומוגזמים ובעיניי היא שואפת לזו של אבי ביטר. חסר אפקטים סולואים. לא אהבתי, לא התחברתי. מי שכן אנדרייטד זה OBC

 

[Liorking]

צ'מע

פעם מאוד אהבתי אותו. הורדתי אותו ומחקתי ואז כעבור כמה חודשים קניתי אותו בהתלהבות. אני עכשיו מצטער שקניתי אותו. אין כמעט שיר שבו הם לא חוזרים על עצמם וגם הרבה שירים שם משעממים נורא. נכון שיש קטעים ממש מרגשים באלבום (The Gunner's Dream, The Final Cut), אבל חלק גדול ממנו הוא שעמום טוטאלי. גם הגיטרה של גילמור לא משהו, או שהיא ממחזרת את עצמה (ברוב המקרים), או שהסולואים לא משהו (The Fletcher Memorial Home). רק בשיר The Final Cut באמת אהבתי (מאוד!) את הגיטרה של גילמור.

 

[ארנב בלי שעון]

אולי בפני עצמו זה אלבום לא רע

אבל כאלבום של PP הוא חלש מאוד (בלשון המעטה). מבחינתי, זה אלבום של ווטרס לא של PP, והאיכות שלו בהתאם. הוא מסמל בעיניי את סוף דרכה של הלהקה שאני הכי אוהב, ולכן גם קשה לי להקשיב לו. כל פעם שאני שם אותו (אמנם זה נדיר, אבל קורה) - או שהלב שלי נשבר (וזו לא מליצה) או שאני מתרגז (במיוחד בקטע שזמרות הליווי שרות "Fuck all that" אני מתחיל לכרסם את הטפטים...).

 

[avki]

האמת, שגם אני, אבל אתמול

פתאום היה כל כך בא לי, ושמעתי אותו, וזה פשוט היה לי טוב!... בדיוק עד שהגעתי לפאק אול דאט בקול שני. בדיוק אז הוצאתי אותו מהמערכת. זה באמת כבר מוגזם ובלתי נסלח!

 

[itaikuskus]

יאללללללללללללללה

חרא אלבום. אם לא היה כתוב עליו שזה פינק פלויד הייתם צוחקים עליו.

 

[Blackpanter1י]

צודק, סתם אלבום אפילו שני האחרונים

שהם הוציאו A Momentary Lapse of Reason, וThe Division Bell יותר טובים לדעתי.

 

[dark side of the niv]

גם אני לא כל כך אהבתי האמת....

יש לו כמה ישירים טובים אבל...עדיין.... ממוחזר מידיי...