המוסד----- לביטוח לאומי
אחרי הפרק הרביעי (מבחינתי האחרון), ניתן לסכם : ברמת התסריט : לא מדובר בחבורה מיוחדת, מצויינת או טיפ טיפה מבריקה. יש לנו עסק עם חבורת פקידים, לא הכי מוכשרים, באיזה משרד ממשלתי זנוח (משרד התשתיות גג), שלא יודעים אחוז וחצי מהחומר המקצועי החיוני לעבודה שלהם. הם עסוקים בלהסביר אחד לשני כל מיני דברים טריוויאלים ומצד שני איך להכנס לחצאית של זו שבמקרה באותו חדר איתם. קוריוז : מתוך חמש דמויות גבריות, כמה מתוכם מתעסקים יותר בזיונים (ומה שמסביב) במקום בעבודה? התשובה = ארבעה. שמונים אחוז מהגוף המייעץ לרוה"מ עסוקים במספר הבא. יאיר, זה אולי טוב בטרה נוסטרה, או אפילו באהבה מעבר לפינה, אבל בסדרה שמתיימרת להיות..... את ההמשך כבר כתבו והיללו מעל ומעבר, נו באמת. אאאהה כן עוד משהו "נחמד". למה בכל פרק, חייב לקרות משהו לאחד הגיבורים? אי אפשר איזה סיפור כללי, בטחוני, לאומי,אמיתי או לפחות דומה לאמיתי? שווה לבדוק שם מזוזות? יש כאלה שיגידו אפילו לשנות שם לסדרה/יחידה, מי יודע אולי ישתנה המזל, והריטינג. ברמת ההפקה: טוב נו, כבר אין מה לצפות מתפאורת ה"אופיס דיפו" האומללה, אבל חשוב לציין ששוב ראש היחידה עושה שיחות וידאו (דור שלישי אעלק) עם הפאלם שלו וזה מתאים בערך כמו ה"ניוטרון" של הילדים מהפרק הקודם. אהבתי את הפרסומת הלא כל כך סמויה למכשירי סלקום ש.... רק רגע ... שימו לב למבזק... אפשר לשמוע בהם רדיו. כן בנים ובנית, ששון גבאי לא מדליק מכשיר רדיו פשוט, הוא לא יעלה אתר אינטרנט עדכני או ידליק טלוויזיה, הוא גם יוותר על דיווחים ישירים של הצבא (חמ"ל או לא חמ"ל), הוא יתקע את האוזניה המגוחכת הזו וישמע חדשות מהטלפון. מצטער, שוב אכזבה מרה. הכל כל כך צולע וחצי עשוי. ואני חוזר לאמירה הראשונה שלי - איפה לעזאזל התחקיר כאן. האם לנצח בסדרות דוקו-דרמות ישראליות נצטרך לסבול לנצח את גיבוב השטויות הרגשני של תסריט חובבני ? אפשר היה לקרוא לסדרה "בנק הזרע" ולהשאיר את אותו התסריט.