חדר ניתוח-חוזרים לאחר ההפסקה

[הסייד הנודד]

חדר ניתוח-חוזרים לאחר ההפסקה

והפעם........ גשם של פקקים מילים ולחן: קובי אוז גשם של פקקים יורד מהשמיים כמו שמפניה מאה בקבוקים אלף כובעים של חיל הים באוויר חבורה של זמר דופקת איזה שיר מישהו סיים אולי טקס מישהו זכה בהגרלה שמיים עמוסים בזיקוקים ואני שואל על מה החגיגה והידד הידד כפיים כפיים שמח שמח לחיים לחיים יש מצעד או מרתון הפסיקו את התנועה יש כינוס תירה באוויר ודפוק איזו תרועה שים לנו סלטים פחמים חמים באש איזה לילה לילה טוב חוגגים את מה שיש מישהו קיבל אולי צל"ש מישהו הדליק לו משואה איזה מפורסם קיבל עוד פרס ואני שואל על מה החגיגה והידד הידד כפיים כפיים שמח שמח לחיים לחיים אתם מוזמנים להוציא לשיר את הכליות

 

[טיפקסית]

ניתוח לב פתוח סתאם הנה הניתוח שלי

נראה שהשיר הזה מדבר על העובדה שכולנו חיים בעולם של אשליה ומחפשים סיבות לשמוח גם אם המציאות קשה,ולפעמים אנחנו כביכול בוחרים להתעלם מהכאב. אנחנו מוצאים אלף ואחת סיבות למשוח [טקס,הגרלה,אלף כובעים של חיל הים באוויר=טקס סיום קורס חובלים? [למרות שבטיפקס כולם היו בחיל הירוק אף אחד מהם לא יוצא חיל הים ככל הידוע לי] השיר מדבר על האשליה ועל זה שמחפשים סיבות לשמחה ולא מנסים להבין כמה המציאות שלנו מורכבת וכמה לכל מטבע יש שני צדדים. זה שיר שמדבר על המציאות הישראלית שבוחרת להתעלם מהמצוקה ומהכאב שנמצאים בתוכה ולהתייחס רק לצד היפה וה"צודק" [במרכאות צודק זו כמובן ציניות] ובעצם הדובר של השיר שואל בסוף השיר "על מה החגיגה" למה אנחנו כל הזמן רק חוגגים,יש פה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לחגוג. זה שיר שבא הפוך על הפוך,שיר שהלחן שלו מאוד קליל וכיפי אבל אם מסתכלים לעומק הטקסט מלא בכאב ובמחאה. זה שיר שמנסה לבחון את המציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעשור האחרון. שימו לב במה מתעסקים במהדורות החדשות-בחברי כנסת שטסים לחו"ל,בעוד איזה קורס צה"לי יוקרתי,בעוד איזה טקס. מצד שני השיר אומר שחייבים למצוא משהו טוב ושמגיע לנו גם רגעים של חגיגה,במקום לשקוע בכאב. זה שיר שהוא סטירה מצלצלת בפניה של החברה הישראלית.

 

[אור של יה]

כמה אני אוהבת את הפינה הזו,,,

והפעם,,,אני עושה ניתוח למח!!! אבל קודם הגיב להודעה שלך טיפקסית... אני קצת לא מסכימה איתך, נכון אנחנו חיים בעולם של אשלייה, אולי את אישית בורחת מדברים מסומים,אבל לרוב לא בחורים להתעלם מהכאב,(תראי למשל את השיר של קובי עוז שכתב... "אני מתמודד, אני מתמודד עם האובדן. אני מתמודד, אני מתמודד עם התשוקה. אני מתמודד, אני מתמודד עם הזכרונות. אני מתמודד, אני מתמודד עם החולשה." ולמה אני רושמת את השיר הזה, אם יש כאב, לא צריך לברוח ממנו, צריך להתמודד איתו, בכדאי לשנות, דרך הרגש קל להגיע לתובנות.) והמציאות לא בנויה רק משני צדדים, אי אפשר להגביל את המציאות, הכול זה דרך ההשקפה שלך,ברגע שאני מגבילה את המציאות=אני מגבילה את עצמי, ומפחדת לחיות בצורה שאנני מכירה. ומזה בכלל צדק? (ולא בציניות) צדק= אני עושה x דבר בלב שלם, בלי חשש שאני פוגע במישהו. ויש עוד כול כך הרבה פירושים לצדק (אני יתן עוד דוגמא צדק= כולם צודקים כול אחד צודק לעצמו.ואם יש מריבה מי צודק באמת אומרים שיגיע הצד השלישי וישמע את הדברים מהצד וישמע את שני הצדדיםובאותה מידה, ואז נדע. למרות שיש מלא סוגים של צדק. כמו למשל אלוהים... האלוהים שלי נכון, או האלוהים שלו נכון במקרה כזה אלוהים יש רק אחד (זה שיצר את העולם) ובמקרה כמו שלנו מי צודק....(שאלה קשה תודו לא?) אני לא ינסה להראות מי צודק, ומי לא, את יכולה לתרץ שעה למה הפעולות שעשית הכי נכנות בעולם, ואני כנ"ל.(והאמת שנינו יודעות מי צודק.) עכשיו אחרי שנתחתי את ההדעה שלך, ממש ממש בקצרה. (חחח) לגבי מה שלא פירשתי כי אני מסכימה איתך. יאללה אנשים ערב קסום

 

[הסייד הנודד]

לדעתי בביטוי

"אלף כובעים של חיל הים באוויר" ניסו רק להראות את הניגוד בין הים לאוויר. לא נראה לי שמדובר פה ספציפית על אירוע מסוים, אלא על כל הנושא הזה של הנפת כובעים לאוויר כמו שעושים בצבא\מכללות וכו'

 

[הוד11]

שיר רקוב!!!!!

הן מבחינת המילים והן מבחינת המנגינה. בתאכלס הניתוח של בשמת כיוון למטרה אבל לא מדוייק. זה לא עד כדי כך מילים עם מסר חריף. שיר קליל מאוד על העובדה שבארץ שלנו כל הזמן מחפשים סיבה לחגוג. ואני אסיים עם ציטוט משירו של מירון מינסטר מדינה קטנה: "כי ככל שפחות שמחים כך יותר חוגגים"

 

[אור של יה]

ממממממ האמת,,,,

כול שיר והמסר שהוא צריך להעביר, עכשיו אולי בשיר הזה אין מסר כזה חריף, אבל אם רוצים לנתח משהו, אפשר למצוא מכולם מסר חריף מאוד. וחוץ מזה שהשיר בכלל לא רע! תודו,,,

חחח אוהבת את כולם מלא מלא מלא