M i k e s F a n
New member
חדר ניתוח../images/Emo193.gif- "שלושה בדירה אחת"
הכל התחיל בבריטניה ב 1973 כשעלתה לאוויר קומדיה חדשה (Man About The House) באי.טי.וי (תמז) בשם "הגבר בבית". הסדרה התרחשה בדירה עם שתי שותפות ושותף הגרים ביחד כשבעלי הבית חושבים שהשותף, רובין טריפ, הוא הומו ולכן מסכימים למצב. הסדרה זכתה להצלחה גדולה ולאחר סיומה ב '76 נמכרה להפקה בארה"ב כשהתוצאה הייתה בדירה אחת" לאחר שני פיילוטים כושלים החליטה רשת איי.בי.סי להזמין 6 פרקים ששודרו באמצע עונת הטלויזיה בינואר 1977. הסיפור תאם בהתחלה בדיוק רב לגירסא המקורית כשג'ק טריפר, תלמיד בקולג' לבישול מתעורר עם האנג אובר באמבטיה של כריסי וג'נט לאחר מסיבה שנערכה במקום ובה נפרדו השתיים מהשותפה השלישית שלהן שעזבה. ג'ק, שמחפש מקום מגורים וג'נט וכריסי, הזקוקות לשותף נוסף בכדי להמשיך ולהחזיק בדירה, מחליטים לגור יחד (בעיקר אחרי שהשתיים טעמו את מטעמי המטבח של ג'ק). לאחר שג'ק מוזהר שלא לנססות שום דבר ולא להכנס לחדר שלהן הם פונים לפתור את הבעיה של אישור השילוב אצל בעלי הבית הלן וסטנלי רופר. הפיתרון שנמצא: ג'ק מודיע שהוא הומו ולכן סטנלי מסכים לשידוך, בהיותו בטוח שכך לא יבוצע אף מעשה אסור בדירה. העמדת הפנים הזו גם עמדה במרכז העלילה פעמים רבות והיוותה מקור בלתי נדלה לטעויות מצחיקות שהניעו את העלילה. זה גם אחד המקורות להבדל בין הגירסא האמריקנית לבריטית כשבגירסה המקורית העמדת הפנים הזו הפכה מהר מאוד למשנית עד שנעלמה לגמרי. הפרקים זכו להצלחה רבה והרשת הזמינה, כמובן, עונה שניה ומלאה. הסיפור היה תמיד בסיסי ביותר והתבסס על אותו רעיון כשבד"כ אחת הדמויות היתה שומעת חלק של שיחה, מחוץ להקשר המלא שלה, וניחה בעקבות השיחה הנחה מוטעית שמביאה למצבים משעשעים עבור הצופה שמכיר את הסיפור המלא. מפתיע אולי בקומדיה "נחותה" כזו אך זו בדיוק הדרך בה עובדות הקומדיות של שייקספיר ומפיקי הסדרה בראד ונורמן ליר (שהפיקו גם את "הכל נשאר במשפחה" ו"הג'פרסונים") עשו זאת במודע מתוך כוונה להשתמש באופן חופשי בעלילות שייקספיריות "ידועות" תוך שילובם בחיים המודרניים של סוף שנות השבעים (מוקד נוסף להצחקה היה קומדית הסלפסטיק של ג'ק טריפר (ג'ון ריטר ז"ל) שכללה הרבה נפילות ופרצופים שונים ומשונים. כל דמות הייתה בעלת אופי אחיד וברור, שלא ממש השתנה והתפתח במהלך הסדרה, כשג'ק היה רודף שמלות שנהג להתחיל עם כל בחורה, ג'נט היא המחושבת והאחראית וכריסי היא הטיפשה הבלונדינית. ביחד איתם היו את בעלי הבית - הלן החושקת בסקס ומבינה ענין מיד ובעלה סטנלי הלא יוצלח שמנסה להתחמק מסקס כמה שאפשר - והשכן מלמעלה, לארי, מוכר המכוניות התחמן ורודף הנשים. ביחד כולם בילו בעיקר בביתם של ג'ק כריסי וג'נט (שם עיקר הפעילות הייתה בסלון ובמטבח) או בבר המקומי הריגל ביגל. לפעמים זכינו לראות את דירתם של הרופרים או את חדריהם הפרטיים של ג'נט וכריסי וג'ק וכן את חדר האמבטיה הסדרה התמקמה מיד בין עשר התוכניות הנצפות ביותר כשבעונה השניה היא במקום השלישי, בעונה השלישית במקום הראשון וברביעית במקום שני. גם השינויים לא אחרו להגיע. כשראו האמריקנים כי טוב החליטו להפיק גם גירסה מקומית לסדרת ההמשך הבריטית "ג'ורג' ומילדרד" שבה כיכבו בעלי הבית מהסדרה "הגבר בבית". כמובן שכאן הסדרה נקראה "הרופרים" שהיו בעלי הבית ב"שלושה בדירה אחת". הם הוחלפו ע"י בעל בית חדש בשם מר פרלי (דון נוטס) שניהל את הבנין עבור אחיו בראט. למרות תיקוותיו של ג'ק להשתחרר מהעמדת הפנים התברר לו שהוא יאלץ להמשיך ולהעמיד פנים שהוא הומו גם עם מר פרלי. פרלי, להבדיר מסטנלי, דוקא חיפש סקס אך לא זכה להצלחה עם נשים, אך הוא בהחלט היה לא יוצלח בדיוק כמו קודמו בתפקיד. בתום העונה הרביעית עברה הסדרה שינוי נוסף כשסוזן סומרס דרשה, עקבות ההצלחה של הסדרה, העלאה במשכורת מ 30.000$ ל 125.000$ לפרק. הדרישה לא נענתה וסוזן הפסיקה להופיע באופן קבוע בסדרה כשהיא נוסעת לטפל באימה החולה ומקיימת שיחות טלפון עם השותפים לדירה ובמקומה הובאה מחליפה שהייתה דודנית של כריסי בשם סינדי שאו. היא הוסיפה גם גמלוניות פיזית לדמות בנוסף לטיפשות החביבה שהייתה לכריסי. כריסי עוד הופיע מדי פעם בקטעים קצרים בסוף הפרק עד שפוטרה בסוף העונה. גם המחליפה שלה לא שרדה ולמרות שהסדרה עדיין הצליחה (מקום רביעי בעונה שש) היא הוחלפה בתחילת העונה השישית ע"י טרי אלדן, שהייתה אחות בבית חולים ולהבדיל מקודמותיה הייתה חכמה, אם כי עדיין בלונדינית. סינדי המשיכה להופיע בתפקיד משני בסדרה עד שעזבה ללמוד באוניברסיטה. הסדרה נמשכה שתי עונות נוספות אך לאחר ההידרדרות ברייטינג בעונה השמינית ויציאתה של הסדרה אל מחוץ ל 20 הגדולות הוחלט לבטל את הסדרה והיא נגמרה בפרק מרגש ביותר בו נפרדו השותפים לתמיד. ג'ון ריטר המשיך לסדרת ספין-אוף בשם "שלושה זה יותר מדי" ששוב התבססה על סדרת המשך בריטית למקור שנקראה "קן ריק". בסדרה ג'ק עובר לחיות ביחד עם חברתו ויקי כשהם גרים מעל המסעדה שלו. הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. הוא המשיך לשחק בעשרות סרטי טלויזיה וקולנוע אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה של הסדרה. הוא ניסה לשנות כיוון בסידרה בשם "הופרמן" על שוטר שיורש בניין אותו הוא אמור לתחזק אך גם סידרה זו לא האריכה ימים והופסקה לאחר שתי עונות בלבד. לאחרונה הוא זכה להצלחה עם סידרה קומית חדשה "8 כללים פשוטים...ליציאה עם הבת המתבגרת שלי" אך הכל נגמר לפתע כשנפטר מבעיות בלב ב- 11 לספטמבר 2003 שבוע בלבד לפני יום הולדתו ה 55. ג'וייס דה-וויט (ג'נט) נעלמה כמעט לחלוטין מהבמה ואילו סוזן סומרס "השתתפה מדי פעם בסרטים וסדרות וכיכבה בסדרה "אבא חורג, אמא חורגת" במקביל פיתחה סומרס קריירה מצליחה ככותבת ספרים - בעיקר בנושאי גיזרה כושר ודיאטות - שזכו להצלחה רבה וכיכבו ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. תעודת זהות:
שם: שלשה בדירה אחת (Three's Company) התחלה: מרץ 1977 סיום: ספטמבר 1984 פרקים: 172 פרקים/ 30 דקות קטגוריה: קומדיה מדינה: ארה"ב רשת שידור: איי.בי.סי שחקנים: ג'ק טריפר - ג'ון ריטר ג'נט ווד דוסון - ג'ויס דה-וויט כריסי סנו - סוזן סומרס (עונות 1-5) סטנלי רופר - נורמן פל (עונות 1-3) הלן רופר - אודרה לינדליי (עונות 1-3) ראלף פרלי - דון נוטס (עונות 4-8) סינדי סנו - ג'נילי האריסון (עונות 5-6) טרי אלדן - פריסילה בארנס (עונות 6-8) לארי דאלאס - ריצ'ארד קליין לאנה שילדס - אן וודגרוורת' (עונה 4) זהו. אם יש לכם משהו להוסיף משלכם על אודות הסדרה המדהימה הזו, אתם מוזמנים ברצון.
מקווה שנהנתם לקרוא
המשך שבוע נעים, סיגל
הכל התחיל בבריטניה ב 1973 כשעלתה לאוויר קומדיה חדשה (Man About The House) באי.טי.וי (תמז) בשם "הגבר בבית". הסדרה התרחשה בדירה עם שתי שותפות ושותף הגרים ביחד כשבעלי הבית חושבים שהשותף, רובין טריפ, הוא הומו ולכן מסכימים למצב. הסדרה זכתה להצלחה גדולה ולאחר סיומה ב '76 נמכרה להפקה בארה"ב כשהתוצאה הייתה בדירה אחת" לאחר שני פיילוטים כושלים החליטה רשת איי.בי.סי להזמין 6 פרקים ששודרו באמצע עונת הטלויזיה בינואר 1977. הסיפור תאם בהתחלה בדיוק רב לגירסא המקורית כשג'ק טריפר, תלמיד בקולג' לבישול מתעורר עם האנג אובר באמבטיה של כריסי וג'נט לאחר מסיבה שנערכה במקום ובה נפרדו השתיים מהשותפה השלישית שלהן שעזבה. ג'ק, שמחפש מקום מגורים וג'נט וכריסי, הזקוקות לשותף נוסף בכדי להמשיך ולהחזיק בדירה, מחליטים לגור יחד (בעיקר אחרי שהשתיים טעמו את מטעמי המטבח של ג'ק). לאחר שג'ק מוזהר שלא לנססות שום דבר ולא להכנס לחדר שלהן הם פונים לפתור את הבעיה של אישור השילוב אצל בעלי הבית הלן וסטנלי רופר. הפיתרון שנמצא: ג'ק מודיע שהוא הומו ולכן סטנלי מסכים לשידוך, בהיותו בטוח שכך לא יבוצע אף מעשה אסור בדירה. העמדת הפנים הזו גם עמדה במרכז העלילה פעמים רבות והיוותה מקור בלתי נדלה לטעויות מצחיקות שהניעו את העלילה. זה גם אחד המקורות להבדל בין הגירסא האמריקנית לבריטית כשבגירסה המקורית העמדת הפנים הזו הפכה מהר מאוד למשנית עד שנעלמה לגמרי. הפרקים זכו להצלחה רבה והרשת הזמינה, כמובן, עונה שניה ומלאה. הסיפור היה תמיד בסיסי ביותר והתבסס על אותו רעיון כשבד"כ אחת הדמויות היתה שומעת חלק של שיחה, מחוץ להקשר המלא שלה, וניחה בעקבות השיחה הנחה מוטעית שמביאה למצבים משעשעים עבור הצופה שמכיר את הסיפור המלא. מפתיע אולי בקומדיה "נחותה" כזו אך זו בדיוק הדרך בה עובדות הקומדיות של שייקספיר ומפיקי הסדרה בראד ונורמן ליר (שהפיקו גם את "הכל נשאר במשפחה" ו"הג'פרסונים") עשו זאת במודע מתוך כוונה להשתמש באופן חופשי בעלילות שייקספיריות "ידועות" תוך שילובם בחיים המודרניים של סוף שנות השבעים (מוקד נוסף להצחקה היה קומדית הסלפסטיק של ג'ק טריפר (ג'ון ריטר ז"ל) שכללה הרבה נפילות ופרצופים שונים ומשונים. כל דמות הייתה בעלת אופי אחיד וברור, שלא ממש השתנה והתפתח במהלך הסדרה, כשג'ק היה רודף שמלות שנהג להתחיל עם כל בחורה, ג'נט היא המחושבת והאחראית וכריסי היא הטיפשה הבלונדינית. ביחד איתם היו את בעלי הבית - הלן החושקת בסקס ומבינה ענין מיד ובעלה סטנלי הלא יוצלח שמנסה להתחמק מסקס כמה שאפשר - והשכן מלמעלה, לארי, מוכר המכוניות התחמן ורודף הנשים. ביחד כולם בילו בעיקר בביתם של ג'ק כריסי וג'נט (שם עיקר הפעילות הייתה בסלון ובמטבח) או בבר המקומי הריגל ביגל. לפעמים זכינו לראות את דירתם של הרופרים או את חדריהם הפרטיים של ג'נט וכריסי וג'ק וכן את חדר האמבטיה הסדרה התמקמה מיד בין עשר התוכניות הנצפות ביותר כשבעונה השניה היא במקום השלישי, בעונה השלישית במקום הראשון וברביעית במקום שני. גם השינויים לא אחרו להגיע. כשראו האמריקנים כי טוב החליטו להפיק גם גירסה מקומית לסדרת ההמשך הבריטית "ג'ורג' ומילדרד" שבה כיכבו בעלי הבית מהסדרה "הגבר בבית". כמובן שכאן הסדרה נקראה "הרופרים" שהיו בעלי הבית ב"שלושה בדירה אחת". הם הוחלפו ע"י בעל בית חדש בשם מר פרלי (דון נוטס) שניהל את הבנין עבור אחיו בראט. למרות תיקוותיו של ג'ק להשתחרר מהעמדת הפנים התברר לו שהוא יאלץ להמשיך ולהעמיד פנים שהוא הומו גם עם מר פרלי. פרלי, להבדיר מסטנלי, דוקא חיפש סקס אך לא זכה להצלחה עם נשים, אך הוא בהחלט היה לא יוצלח בדיוק כמו קודמו בתפקיד. בתום העונה הרביעית עברה הסדרה שינוי נוסף כשסוזן סומרס דרשה, עקבות ההצלחה של הסדרה, העלאה במשכורת מ 30.000$ ל 125.000$ לפרק. הדרישה לא נענתה וסוזן הפסיקה להופיע באופן קבוע בסדרה כשהיא נוסעת לטפל באימה החולה ומקיימת שיחות טלפון עם השותפים לדירה ובמקומה הובאה מחליפה שהייתה דודנית של כריסי בשם סינדי שאו. היא הוסיפה גם גמלוניות פיזית לדמות בנוסף לטיפשות החביבה שהייתה לכריסי. כריסי עוד הופיע מדי פעם בקטעים קצרים בסוף הפרק עד שפוטרה בסוף העונה. גם המחליפה שלה לא שרדה ולמרות שהסדרה עדיין הצליחה (מקום רביעי בעונה שש) היא הוחלפה בתחילת העונה השישית ע"י טרי אלדן, שהייתה אחות בבית חולים ולהבדיל מקודמותיה הייתה חכמה, אם כי עדיין בלונדינית. סינדי המשיכה להופיע בתפקיד משני בסדרה עד שעזבה ללמוד באוניברסיטה. הסדרה נמשכה שתי עונות נוספות אך לאחר ההידרדרות ברייטינג בעונה השמינית ויציאתה של הסדרה אל מחוץ ל 20 הגדולות הוחלט לבטל את הסדרה והיא נגמרה בפרק מרגש ביותר בו נפרדו השותפים לתמיד. ג'ון ריטר המשיך לסדרת ספין-אוף בשם "שלושה זה יותר מדי" ששוב התבססה על סדרת המשך בריטית למקור שנקראה "קן ריק". בסדרה ג'ק עובר לחיות ביחד עם חברתו ויקי כשהם גרים מעל המסעדה שלו. הסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד. הוא המשיך לשחק בעשרות סרטי טלויזיה וקולנוע אך לא הצליח לשחזר את ההצלחה של הסדרה. הוא ניסה לשנות כיוון בסידרה בשם "הופרמן" על שוטר שיורש בניין אותו הוא אמור לתחזק אך גם סידרה זו לא האריכה ימים והופסקה לאחר שתי עונות בלבד. לאחרונה הוא זכה להצלחה עם סידרה קומית חדשה "8 כללים פשוטים...ליציאה עם הבת המתבגרת שלי" אך הכל נגמר לפתע כשנפטר מבעיות בלב ב- 11 לספטמבר 2003 שבוע בלבד לפני יום הולדתו ה 55. ג'וייס דה-וויט (ג'נט) נעלמה כמעט לחלוטין מהבמה ואילו סוזן סומרס "השתתפה מדי פעם בסרטים וסדרות וכיכבה בסדרה "אבא חורג, אמא חורגת" במקביל פיתחה סומרס קריירה מצליחה ככותבת ספרים - בעיקר בנושאי גיזרה כושר ודיאטות - שזכו להצלחה רבה וכיכבו ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. תעודת זהות:
