חדר ניתוח

[הסייד הנודד]

חדר ניתוח

אני מקווה שאתם רעבים לניתוחים כי הפעם יש שיר שדורש קצת מחשבה: סתם מילים ולחן: קובי אוז מרוב דמעות הראיה מתערפלת מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת מרוב נרות לא רואים כמה אופל מרוב פתקים לא רואים את הכותל מרוב שירים לא שומעים את הקול מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע מרוב עשיריות לא רואים את התשע סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון מרוב ציניות כבר אין רגשות מרוב הפוכות כבר נגמרו הישרות מרוב ארטיסטיות כבר אין שום צורה מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה מרוב גשרים לא רואים מעבר מרוב סיפורים לא יודעים מה עבר מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה מרוב דרכים לא רואים מטרה פה סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון. מרוב משפטים לא שומעים את המסר מרוב טיפולים לא רואים את השבר מרוב גבולות לא רואים את הגדר מרוב ידידות לא נותר לי אף חבר מרוב צדק לא רואים את החוק מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק מרוב כבאים שכחנו מה בוער מרוב הסוואה שכחנו להסתתר סתם זה הכל סתם מתיחה מסרט ישן סתם זה לא נכון אנחנו לא במזרח התיכון. מרוב התחלות לא יודעים מה נגמר מרוב הספדים שוכחים מה נשאר מרוב פיצוי לא נמלא את החסר מרוב פרחים לא רואים את הקבר מרוב חמוץ לא יודעים מה מתוק מרוב בכי אין לנו כבר צחוק מרוב מציאות אנחנו בסרט מרוב רעש אין לנו שקט בהצלחה

 

[אור של יה]

יהההההה ראיתי את הפינה הזו והייתי

חייבת להגיב,,, טוב אז לא הייתי מאתמול במחשב, והאמת שמזה יתגעגעתי!

ואתם? (אני מקווה שגם)*

טוב לדעתי השיר מנסה להגיד בגדול: (קודם כול אני אומר כמה משפטים שנגעו בליבי, ואז אומר איך אני רואה בגדול,את השיר הנ"ל) "מרוב שירים לא שומעים את הקול, מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע מרוב עשריות לא רואים את התשע" אז מרוב מרוב הכול הפך להיות בלאגן אחד גדול, כבר לא יודעים מה נכון ומה לא, כאילו העולם התחיל להשתגע,,, אבל זה אנחנו אשמים (משהו שאני הוספתי לפרוש) הכול ניהיה בלגן אחד גדול, כבר לא מובן כלום! לכולם יש את התשובות בידים שלהם ומה הם עושים בהם, בוחרים לעצום עניים, ואז מבקשים איזה משהו טוב, אז הכול סתם, סתם כאילו כול החיים האלה הם איזה מתיחה בסרט ישן,, ולי אישית אני מתחילה להתעייף מהסרט הזה,,, כול פעם אותו דבר שנייה אני לא נמצאת פה

וכבר חוזר חלילה,, כאילו עד שלא נתמודד עם הסיפור בצורה נכונה, אז כול הזמן הוא יחזור על עצמו, אבל הכול סתם בשביל המבחן לראות אם מגיע לנו משהו באמת טוב, אם אנחנו כבר מוכנים לעולם טוב,,, תשמעו אנשים בקצב הזה לא נקבל בחיים.!!! סתם גלשתי עם הפרוש הזה למקום אישי שלי (ולא שאנשים מבינים על מה אני מדברת,,,חחח,,,אבל כזו אני רושמת הודעות בלי שום קשר לכלום?) בסופו של דבר הכול סתם סתם סתם,,, ועוד כמה משפטים לסוף: "מרוב מציאות אנחנו חיים בסרט מרוב רעש אין לנו שקט" פשוטם כמשמעותם!!! טוב זה הפרוש של היום. שיהיה ערב מושלם קסום לכולם, (ושיהיו בלי שקרים בבקשה!!!) בכול אופן כול אחד הוא מיוחד לעצמו, אז למה אנשים מנסים להיות אנשים אנישים אחרים, תיהו אתם אצמכם, וןלא תרצו לךהיות מישהו אחר, כי בסופו של דבר יש רק אחד כמוכם, ואז לא יהיה מרוב, כי יהיה מכול דבר בדיוק כמו שצריך להיות, תבינו כבסר המשחק בידים שלנו, ומה שאת עושה שם אני יכולתי לעשות מזמן, ולא עשיתי ויש לזה סיבה מספיק טובה, אז תיהו אתם עצמכם, ואל תפחדו להיות אתם עצמכם!!! בקיצור אוהבת את כולם מלא מלא מלא

מסר לאומה: פשטות, בלי שקרים ומזימות, כי מלאכים אין בשמיים, אנחנו כאן,,, אבל עם כול כך הרבה מסכות, שכבר אנחנו לא יודעים מי אנחנו, תיהו אתם עצמכם, ותגיעון רחוק בזכות עצמכם, תאהבו תקבלו קודם כול את עצמכם, ואחרי שאתם אוהבים את עצמכם, יש לכם את היכולת לאהוב את כולם!!! אטז אני אישית אוהבת את ככככככככככככולם