חדר ניתוח

[הסייד הנודד]

חדר ניתוח

והפעם שיר שאצלי לפחות מעלה אסוציאציות מוזרת שאני לא יודע איך לנתח אותו בעצמי, אני רק חייב לציין שבתור ילד מאוד אהבתי את השיר הזה ילד מילים ולחן: קובי אוז ילד מפחד, לילה, הוא מרגיש בודד וחלש. ילד שחולם, מנסה להתקומם, מיואש. ילד שנלחם, לילה, בימים נרדם, הוא מותש. את עיניו סוגר, לא מצליח לצייר יום חדש. ילד שבוכה, ובחושך מפחד בחלום. ילד מתכסה, מסתובב ומחפש לו מקום. ילד שיורה, מכוון ומתכופף כך פתאום. ילד מצפה שהשמש תעלה אל היום. והוא קם היום בבוקר עם שיר חדש בלב את השיר הזה הוא אוהב. מתעורר היום בבוקר מתחת תאנה מסביבו ציוץ בדממה, והולך... ילד מתעורר ולפתע מגלה יום חדש. ילד משתומם, הוא פתאום מרגיש חזק מול חלש. ילד מתעורר, הוא בטוח, אין מקום לחשש ילד מגלה שבחלומות רעים אין ממש. והוא קם בבוקר... בהצלחה

 

[אור של יה]

יההההההההההה אני מתה על הפינה

הזו,(למרות שאתם יודעים

חחחח) טוב אז יש לי ניתוח מוזר היום,,,,(למרות שבעצם כול הניתוחים שלי מוזרים לא?) מה שמעניין אותי למה דווקא השיר הזה? אבל בחירה טובה.

אז ככה מודבר על איזה ילד (לההה באמת חח סתם סתם אני יהיה רצינית) בקיצור הילד שחושבים שהוא מפחד הוא לגמרי לא מפחד, הוא מאוד בטוח בעצמו, ולכן הוא פועל הצורה שהוא בחר לפעול. ואנשים לא מבינים למה הוא פועל בצורה כזו, והאמת שאנשים לא מבינים למה הוא לא מתנהל כמו העדר, או כמו שהעדר מצפה ממנו, ובעצם העדר קשה לו לקבל משהו חדש. הילד קצת נתקע, לדעת האנשים, אומרים שהוא לא יכול ליצור תמונה חדשה, אבל בתוך עצמו יש לו תמונה שלמה עם צבעים ורודים, לבנים, אדומים, וכול צבעי הקשת בתוך התמונה שלו. הילד בעצם למרות כול מה שחושבים אליו, וכול מה שאומרים,לא מפחד בכלל. ואם הוא היה מפחד הוא היה הולך כמו העדר,כמו שהעדר מצפה ממנו, והוא מבין מה הוא צריך לעשות בשביל שהוא יהיה מקובל, ואהוב, אבל הוא ממש לא רוצה, (לזה אני קוראת ביטחון) הוא ממשיך בהשלו, ולא פועל בגלל סיבות שמאלצות אותו, הוא לא מוכן להיות מקובל, אהוב,,,וכן אלה אם הוא צריך להתנהג ברוע, ולדרוך על אנשים, הוא ממש מאמין בדרך שלו. (ראיתם ששינתי את כול הילד הזה לא? ממש הייתי צריכה להגיד בשביל שתראו אה חחחח מנוקדת מבט שלי אני מדברת על הילד הזה, סתם לידע כללי.

) והילד בשלו, לא רוצה לעשות רוח וצילצולים שם על אנשים, הוא מעדיף להיות קטן אבל גדול מבפנים, מאשר גדול מבחוץ אבל מזה קטן מבפנים. ואז שוב פעם אנשים חושבים שהילד מפחד, אבל לא הילד הזה הוא ממש חזק. אבל לילד יש תקווה, שיום יבוא וכולם ידעו מי הוא באמת, ובעצם יש לו תקווה לימים חדשים. והוא קם בבוקר עם שירא בלב, ויודע שהיום הזה קרוב, למרות שזה לא נראה על פני השטח. יש לילד הזה דימיון שיכול להכיל עולם עומלו, הילד יושב מתחת עץ התענה, הוא רואה שהכול מושלם בעולם, אבל חסר משהו, בשביל שלמות ואז הוא מבין צריך, אנשים שלמים ומשלמים ומזה מושלמים, להיות אני עצמי בלי לפחד מעצמי, בלי לשים מעליי איזה מסכה, כן ככה רואה את השלמות. ואז לפתע הוא מגלה יום חדש, ומישהו חזק על חלש. יש לי בעייה עם המשפט הזה, כי ברור לי שזה הגדרות שאנחנו שמנו לעצמנו, וברור לי שהגדרות זה חלק בלתי נפרד מהאשליות שאנו חיים בתוכם. עכשיו מה אני מנסה להגיד, זה שיש איזה ילד שמרגיש חזק, האם הוא באמת החזק? או זה שממש בטוח בעצמו, לא מפחד להראות את עצמו האמיתי, כי הוא יודע שעצמו האמיתי זנ הנשמה הכי יפה שיש. אז מי בעצמם החזק, זה שעושה רוח וצילצולים, ומלא פוזות, הוא זה שהוריד את כול המסכות, ואת כול ההגנות, כי הוא לא מאמין בפוזה ששווה שקל אולי. ואז כמו כול דבר תמיד נגמר שהטוב מנצח. והוא קם בבוקר ........ (ועכשיו קצת הדימיון שלי) ואומר היה שווה כול רגע שהייתי """"חלש""""(שימו לב כמה ") כי היום התחיל יום חדש. אז שיהיה לכולם לילה קסום, ומלא בדבש

 

[הוד11]

שיר גדול

ועכשיו לניתוח: השיר מתחלק לשני חלקים- לילה ובוקר. בלילה הוא מפחד, לא מרגיש טוב, מרגיש חלןש ומדוכא ומחכה שבוקר יעלה כבר. בבוקר הוא מתעורר עם מוזיקה בלב, מוזיקה שהוא בחר ואוהב המוזיקה שלו זה בעצם מטאפורה לזה שבבוקר הוא מרגיש שייך. בבוקר הוא מקבל ביטחון ומבין שבלילה החלומות הרעים זה רק חלומות וזה לא המציאות. אני מאוד מזדהה עם השיר הזה כיוון שגם אני בתור ילד קטן לא אהבתי את הלילה והיו לי חלומות רעים אבל בבוקר כבר הייתי גיבור ולא התייחסתי בכלל לחלומות הרעים, עד ללילה הבא...

 

[הסייד הנודד]

יופי של ניתוח

הוצאת לי את המילים מהפה. על הכיוון של אוריה לא חשבתי למען האמת