תודה יואב הניתוח מתחיל ../images/Emo133.gif
לטעמי האישי השיר מדבר על מישהו שכל החיים שלו רודף אחרי הזמן. מאז שאנחנו ילדים צעירים,מחנכים אותנו שיש דבר כזה זמנים,שזה דבר שחייבים לעמוד בו,בלי קשר אם רוצים או לא רוצים. אותו אדם שעליו מדבר השיר,נראה כאילו מזכיר במעט את השפן של עליסה בארץ הפלאות,אותו שפן עם השעון שאומר שהוא כל הזמן ממהר,הוא קודם עושה ואחר כך חושב. ובעצם-למה אנחנו בכלל צריכים לעמוד בזמנים? האם אנחנו אלו שצריכים לקבוע מהו הזמן שלנו? האם השעון הביולוגי הוא זה שדוחף אותנו להספיק הכל? תמיד אומרים שלישראלים יש מסלול חיים מתוכנן מראש,ילדות,לימודים,נעורים,צבא,אוניברסיטה,חתונה ואחר כך משפחה. למה אנחנו כל הזמן ממהרים? מי מכריח אותנו להספיק את הכל? היי,תעצרו!,תירגעו,תנשמו אוויר,תנסו ליהנות מהרגע,הזמן הוא רק נתון שולי. תנסו ליהנות מהיופי שסביבכם,תסדרו לעצמכם את הדברים בראש. אל תרדפו אחרי החיים שמכתיבים לכם,קבעו לעצמכם מה המטרות שלכם בחיים. אנחנו בעצם חיים את החיים של האחרים,כל בנאדם מנסה לעמוד במה שקבעו לו עוד מילדות,אבל תחשבו על זה!,לכל בנאדם הצרכים שלו,כל בנאדם רוצה לעשות משהו אחר,ולהיות מי שהוא. למה אנחנו כל הזמן בתחרות,מי ותיק יותר ובכמה,מי הספיק יותר ומה הוא עשה בחיים? איזה סיבה יש למאבק הזה על הזמן? השיר הזה בא להגיד לכולנו,לכל אחד ואחת שאין שום סיבה כל הזמן למהר כל כך,יש המון מה לראות מסביב,והרבה דברים ליהנות מהם,אם לא נהנה מהם היום,מחר הם ייעלמו,אולי אפילו מבלי שנשים לב. השיר הזה פשוט קורא לאנשים לנצל את הזמן כמו שהם היו רוצים שיהיה,להקשיב וללכת אחרי הלב,השיר הזה אומר לנו להפסיק להיות רובוטים,להתחיל להקשיב לרגשות שלנו. החיים שלנו בלאפה כי אנחנו לא חיים אותם כמו שצריך,כי אנחנו כל הזמן מנסים לעמוד במטרות שסימנו לנו אחרים. החיים מהלאפה הם בעצם חיים בתוך איזושהי בועה סגורה,כמו תמונה שתלויה במסגרת,כמו החול שכלוא בשעון החול. החיים שלנו בלאפה כי אנחנו לא מנצלים אותם נכון,כי אנחנו לא מקשיבים ללב שלנו,אנחנו ממהרים כל הזמן. בעולם המודרני של היום,הזמן הוא הנתון המרכזי,אתה קובע פגישות עם אנשים,קובע להיפגש עם חברים,קובע עם מישהו ללכת למסעדה,קובע עם מישהו להגיע למסיבה שתיכנן,קובע עם המשפחה לערוך את האירוע שרצית. העולם המודרני של היום מכריח אותנו לעמוד בסטנדרט הזה שנקרא זמן,השאלה אם אנחנו הולכים אחרי צו הלב? או שאולי אנחנו הופכים להיות עבד של הזמן,כמו שאמרה פעם ריטה. למה שלא ננסה לנצל את היום שלנו כמו שהיינו רוצים לנצל אותו,שנקבע לעצמינו איך כל יום צריך להיראות? אנחנו משועבדים להמון נתונים בחיים שלנו-לתקשורת,לעבודה,לחברה עם כל החסרונות והיתרונות בתוכה,אנחנו נותנים לאחרים להפעיל אותנו כמו בובות שקשורות על חוטים. אולי מספיק להיות משועבדים לערך הזמן,בואו נתחיל להיות משועבדים לשמחת החיים שלנו,לרצונות שלנו! ללב ולרגשות שלנו! אם לא נעשה את זה החיים שלנו יהיו מגולגלים בתוך איזה לאפה,כי אנחנו לא מנצלים את החיים כמו שהם יכולים להיות,וכמו שהיינו רוצים שייראו. אם ניתן לזמן לנהל אותנו,נהיה סתם עוד נתונים בתוך סטטיסטיקה שכתובה בעיתונים,נהיה ממש מגולגלים בנייר עיתון. השיר הזה מביא איתו אמירה עלינו כחברה,עלינו כבני אדם. בואו ניקח את השליטה בחיים שלנו ונתחיל ליהנות ממה שיש לחיים הללו להציע לנו.
