חדר קטן וקר

חדר קטן וקר

ורק שלי בלי מראה ובלי תנור ג´ינסים וטריקו מכאן מתים או משלמים או משלמים ואחר כך מתים
 
חדר קטן ושעון

רק שעון אחד שהולך אחורה לא ממלא את יעודו טוב הוא רק שעון וספרים מעט אחד שמשיב אהבות קדומות והשני לכבות את האהבה ואין סתירה הרבה פתקים קטנים עם שירבוטים ומחשב אחד אומלל עם מערכת הפעלה חלומות 2001
 
רומיאו ויוליה

לו לא היו מתאבדים לו למשל היו מתחתנים מן הסתם היו להם חיים משעממים שבסיומם היו מתגרשים ואולי רק אצל אחד הייתה נגמרת האהבה והשני היה מתאבד הכל עניין של טיימינג גם אהבה נצחית זה רק עיתוי
 
בחלל

כמו לווין בלי תחנת אם כך אני בלעדייך משדר ואף אחד לא קולט קולט אבל לא אותך רק להישרף באטמוספירה והשאריות יפלו לים
 

ranch

New member
כאב

הבדידות והכאב הכאב והבדידות נוזלים , מטפטפים ממילותיך .
 

letter5

New member
משהו להרגיש טוב...

הינה לך -
הינה לך
+ -
הינה לך שיר -
אגדת עם מקסיקנית שני מקסיקנים על רכס שמש גבוהה במרום אומר האחד, הי חואן פקח עיניך אתה עוד תיפול לתהום! חואן כמו שהוא מהלך לו שקוע באיזה חלום לא פוקח עיניו, מחייך ומגחך לו, חוזה איפה יש כאן תהו...ם ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה. למרות שכאילו אין טעם חוזה מנסה צעקה והוא לא מאמין אבל פעם אחר פעם עולה אל אזניו מן אנקה חוזה משלשל מיד חבל איזה עשר דקות כך עוברות הוא ימשוך גם ימשוך הוא נכון לכל סבל ברם חואן שתי ידיו קצת שבורות כי בכל זאת עברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה חוזה צועק תפוס ברגליך חואן, גם רגליו לא כתקנן, חוזה לא נואש - אז נסה בשיניך בסדר, עונה לו חואן חוזה כורך את החבל סביב סלע ומושך וכורך ומושך חוזה הידיד, עושה נפשו סלע מושך ושפתיים נושך כי הוא זוכר דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמעו אזניו את הדפיקה שני מקסיקנים עם כוח נגד גובה קדומים נוראי חואן כבר מתחיל את החבל לקרוע בלחץ שיניו הפראי חוזה כבר ידו מתרופפת נגלים פני חואן המסכן הי חואן, צועק חוזה עם שפתו הנוטפת אתה חי, עונה חואן - כ...ן... ועברה דקה, עוד דקה, עוד דקה עד אשר שמע חוזה את הדפיקה לפיכך מוסר השכל מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה
 
מי שחלם

חלמתי עלייך הלילה כמו בכל לילה כמו בכל יום אני חולם וער בך בו בזמן הרי ידעת שאני מהחולמים ואני כבר לא צעיר ותזכרי שאני מהמגשימים את כל חלומותיי הגשמתי ונותר זה האחרון החלום של חיי כאן בחדר הקטן והקר כשהכל כל כך מנוכר זה לא שלי זה לא אני ואת אומרת לא מכאן מול כביש ראשי שומם עם כוס קפה עשירי כאילו זה מזון עם גוף שמדלדל עיניים עייפות כבר לא כל כך יפות הראש כואב שזה נורא מכאן מתוך הלב הפצוע הנשמה שזועקת הנפש שלא שקטה המוח שלא נח מכאן אני זוכר את הפרח לנשמה שפעם כל כך רצית ואני הבאתי מכאן אני יודע לעצמי דברים שגם ילדים הם בנים של אלוהים וגם מבוגרים לא נחים גם אם אחרים חושבים שהם גדולים הילד שבי צועק ובועט והילד שלי בוכה ולמי אני חייב יותר לי או לו ושל מי החיים שלי או שלך ואולי שלי ושלך ואת החלום זה האחרון כמו כל חלום מותר לי לחלום כי אין משטרה לחלומות ותזכרי שאני מהמגשימים גם כאשר שחון ולנסיעה הזו את מוזמנת כאורחת כבוד כי הרי עבורך זה נוצר רק עבורך יצור מופלא של..
 
למעלה