חדשה בבית קפה הווירטואלי
שלום לכולם(ן),
אז אני מדמיינת שאני במסעדת על כוס קפה ורציתי לשתף
במשהו שלי כל שנה מרגיש לי לא טוב בלב...
לכבוד היום הזה (ערב יום הזיכרון) אז רציתי לשאול מס׳ שאלות ואשמח אם
לקרוא גם דיעות (אן ישנן) שונות משלי:
אחרי יום הזיכרון צפןי כידוע חגיגת יום העצמאות, בשעה הזו כולם חוגגים ונראה כאילו
ששעה לפני העם היה במין ״אבל״ ופתאום שמגיעים לשעה של החגיגה נדמה ש״האבל״ שהיה לא היה בעצם!
ובכלל, איך אפשר להתמסר לחגיגה אחרי שהזכירו לאנשים שאיבדו את יקרם, והרי אותם אנשים נשארים עם אותו הרגע
גם בשעת החגיגה עצמה!
נכון שבשביל אותם אנשים שאיבדו את יקירם זה כל יום זיכרון, אבל בכל זאת, הזמן עשה את שלו וכאשר הזמן הזה מגיע פתאום מזכירים מחדש לאותם אנשים שאיבדו יקר וביום אחרי זה חגיגה רועשת כאילו כלום!!!
אני מתקשה באמת להבין, וכל שנה אני תוהה בעצב...
אני היחידה?!
שלום לכולם(ן),
אז אני מדמיינת שאני במסעדת על כוס קפה ורציתי לשתף
במשהו שלי כל שנה מרגיש לי לא טוב בלב...
לכבוד היום הזה (ערב יום הזיכרון) אז רציתי לשאול מס׳ שאלות ואשמח אם
לקרוא גם דיעות (אן ישנן) שונות משלי:
אחרי יום הזיכרון צפןי כידוע חגיגת יום העצמאות, בשעה הזו כולם חוגגים ונראה כאילו
ששעה לפני העם היה במין ״אבל״ ופתאום שמגיעים לשעה של החגיגה נדמה ש״האבל״ שהיה לא היה בעצם!
ובכלל, איך אפשר להתמסר לחגיגה אחרי שהזכירו לאנשים שאיבדו את יקרם, והרי אותם אנשים נשארים עם אותו הרגע
גם בשעת החגיגה עצמה!
נכון שבשביל אותם אנשים שאיבדו את יקירם זה כל יום זיכרון, אבל בכל זאת, הזמן עשה את שלו וכאשר הזמן הזה מגיע פתאום מזכירים מחדש לאותם אנשים שאיבדו יקר וביום אחרי זה חגיגה רועשת כאילו כלום!!!
אני מתקשה באמת להבין, וכל שנה אני תוהה בעצב...
אני היחידה?!
