חדשה בפורום

[חדווי]

חדשה בפורום

בשורה לקהל הסובלים: קיבלתם תוספת. אותי.
שנים מסתובבת עם זה ולא עלה על דעתי לחפש פורום או קבוצה.
אצלנו, הפיברים, החשיבה והתגובות קצת מושהות
קשה להניח את האצבע על נקודת זמן ולומר: כאן זה התחיל. קל יותר לדבר על מועד האבחנה.
במשך שנים זה היה "דיכאון", "מאניה דיפרסיה", והסמים בהתאם.
הדלקת במפרקי כף היד היא מההריון של הקטן שלי ("הצטברות של נוזלים לוחצת על העצב. זה יעבור אחרי הלידה" אבל זה לא עבר)
חוסר ריכוז, קוצר רוח וכד' - זה שייך למחלקת נוירולוגיה. (בגיל 30 עברתי מוקסו)
את החיבור בין כל הקצוות עשה המלאך שעזב אותנו - ד''ר נעם חרץ זכרו לברכה. אז אני מאובחנת רשמית משהו כמו 8 שנים.
מטופלת כרגע בסימבאלתה ובקונצרטה. התווית הסימבאלתה היא על דיכאון. לא משנה. היו זריקות הקורטיזון לפרקים מדי מס' חודשים אצל ד''ר חרץ.
כעת אני עם כאבי פרקים שלא נותנים תנוחה נורמלית בלילה, וד''ר חרץ איננו...
מכניס אותי לנק' מפנה. את השאלות הממוקדות שלי - נראה לי שאפתח באשכול חדש. אז בינתים שלום, ויום נעים וקל

 

[ויויאן טאץווד]

ברוכה הבאה

כן לוקח לנו זמן לעשות דברים, אבל סחתיין עלייך שכתבת

עצוב לשמוע על דר' חרץ.

גם אצלי היה אוסף של דברים שזה לא קשור וזה לא קשור, עד שנהיתה תמונה שהתברר שהכל זה חלק מאותו דבר. אני תת"כ.

לגבי דיכאון, מעצבן נורא שזו האבחנה שתקעו אותך איתה. כמו עוד הרבה חולות (בעיקר נשים. היה עוד דיון בכנסת בחודש שעבר על זה, מחלות שקופות של נשים, שמקבלות יחס איך לומר... אחר מגברים )

אבל לגבי ההתוויה, זה כנראה משתנה בין קופות חולים, אבל סימבלטה היא תרופה שהיא קו ראשון לחולי פיברו ותת"כ. בשביל לקבל אותן בסבסוד צריך בקופות מסוימות למלא טופס 29ג'

וצריך לפעמים לחרטט ולכתוב שזה לדיכאון, למרות שזה לא ניתן למטרה הזו, כי זו ההתוויה שקופת חולים מוכנה להשתתף.
גם על זה ובעיקר דיברו בדיון בכנסת - שהתרופות לא מוכרות (חלקן לפחות)

אשמח מאד לשמוע ממך עוד, לרוחב ולאורך

אם את לא בדיכאון (כי התרופותש ניתנות למחלה הזו עוזרות גם לזה) אז זה כבר טוב.
ולגבי הפרקים. לאיזה פרקים את מתכוונת שכואבים לך עכשיו? והאם זה עונתי?
אולי זה טוב לחפש כיוון אחר מהזריקות קורטיזון, כי הן מאד מזיקות במצטבר.

ואם בא לך לספר יותר על דר' חרץ, אשמח לקרוא.

לבשורות טובות

 

[חדווי]

זריקות קורטיזון

תודה ויו על קבלת הפנים החמה!
הטמפ' המחבקת, כידוע, עוזרת לכאבי פרקים. אם אפשר להוסיף טיפל'ה מסז', ואני מסודרת עד שבת!
ד''ר נעם חרץ ז''ל היה אדם מיוחד במינו, וגם רופא יחיד במקצועיותו באזור חיוג 02. קיבל מאות מטופלים בשבוע, 5 ימים מ8 בבוקר עד 6-7-8-9 בערב או עד שהאחרון הלך. בכל זאת תמיד זכר את שמי, ואת חיי האישיים, וידע להתעניין ובאמת היה אכפת לו ממני כאדם, לא כנשא מחלה. יחסר בעולם מאד.
לעצם העניין, ד''ר חרץ דרבן אותי לבוא לקבל זריקות בתכיפות של כ-3 חודשים ולא 6-8 חודשים שהייתי מנסה לסחוב עד שחרקתי ביום ולא מצאתי תנוחה רגועה בלילה. איני יודעת איזה חומר הוא הזריק. (כרגע עולה בדעתי שעלי להשיג את התיק הרפואי שלי) בכלופן הוא אמר שבחומר הזה אין נזק ואין סיבה שאסבול לחינם.
את הזריקות האחרונות קיבלתי בסביבות יולי. עוזר למשך חודשים נהדרים, ואז מתחילים טיפה להרגיש. אחרי חצי שנה כבר אי אפשר לישון בלילה.... כרגע, בכלופן, כבר אי אפשר להזמין אצלו תור, ואני זקוקה להזרקות בSOS. כשהפרקים יירגעו - אוכל לחשוב על תכניות נוספות.
איזה מזריקן מומלץ בירושלים (לאומית)?
איך אפשר להקל בינתים על הפרקים (בעיקר הירך, לא נותן למצוא תנוחת שכיבה!)
הרגע עולה בדעתי שהפיברו' מגיעה לפרקים בפרקים. כל פעם פרק. המשך בפרק הבא.

 

[ויויאן טאץווד]

המשפט האחרון שלך נפלא

מרגש מאד מה שכתבת על הרופא חרץ, יהיה זכרו ברוך. עצוב שהולכים רופאים נדירים כאלה. נשמע באמת משהו מיוחד. למצוא אנשים כאלה זה כמו לפגוש מלאך. בתוך מערכת ששוחקת את כל הצדדים שבתוכה.

אני מניחה שהתחנה הבאה לעניין הזריקות זה מרפאת כאב. כדריע לך גם לחפש בקופסית חיפוש בפורום די בטוחה שדיברו על מרפאות כאב בבירה.

אני אחשוב על מה יכול להרגיע את הכאב בירך. אם יש גיל ומשקל ברקע זה בטח לא מוסיף, וגם ככה השינה זה הרי לא דבר פשוט.
כפי שסיכמת הכאבים בפיברו זזים ממקום למקום. נכון שיש קבועים אבל בכ"ז מאופיינת בכאב מפושט ולא מקומי. אז האם נמצאו ממצאים במקומות שהוא נהג להזריק לך?
סליחה על כל השאלות, זה פשוט לוקח זמן להבין את התמונה של כל חולה.

האם הוצע לך הידרותרפיה בשלב כלשהו? האם עשית בירורים איפה יש וככה? בירושלים. אם לא ואת בעניין יש לי את הרשימה הארצית ודווקא ירושלים לא חסרות בריכות אאל"ט
כי ירך זה באמת מהמפרקים היותר בעייתיים. ונראה לי שהידרותרפיה יכולה להקל. כדאי להתחיל הכין את הפרוצדורה אם רוצים לעשות בחודשים החמימים-בואכה גיהנום (בתת"כ סובלים יותר מהחום). כי לוקח זמן הביורוקרטיה וגם יש רשימות המתנה לפעמים.

זה באמת קסם מדהים שאתה זז אבל הגוף לא נושא את עצמו וגם המפרקים לא חורקים כמו על היבשה, זה עולם אחר. אבל חשוב שיהיה מדריכ/ה מתאים/ה וגם כל מקום יש לו את היתרונות/חסרונות שלו וצריך להערךל מול זה.

אצלי סיבוב ראשון של הידרו היה מאד לא מוצלח בגלל המוסד שבו התקיים, עד כדי כך שויתרתי על שיעורים שמגיעים לי.

ולשמחתי הסיבוב השני (גם בזכות הרבה דברים שלמדתי מהניסיון הלא טוב) זה באמת ישועות שאין לתאר.
בקיץ שעשיתי רק פעם בשבוע היתה איזושהי התקדמות אבל לא משהו גדול.
ואילו בקיץ האחרון עשיתי פעמיים בשבוע ואין לתאר. ההבדל עולה על סכום חלקיו ביג טיים. משמע זה לא כפול מהיתרון של פעם אחת, זה לא דוחה. כאילו פעם בשבוע היה בזבוז זמן ופעמיים בשבוע עשו שינוי עצום, מטאורי.

אז ממליצה מניסיוני. וגם כי כנראה לא יכול להזיק, יש שם אנשי מקצוע שאמורים לדעת מה הם עושים.
וגם זה מגיע לנו מהקופו"ח. יש קופות שעושות בעיות אבל אפשר לנצח אותם. מגיע לנו 12 שיעורים בשנה. אז אם לא מזיק לכיס זה מאד חשוב גם כן.

ארחיב אם יהיה לך עניין לשמוע עוד.

מחכה לפרק הבא

 

[חדווי]

פרק ב': כאב לב

תודה על הקומפלימנט... גמאני אהבתי את ההברקה. התרגלתי לחיות בהומור, אז כשעלה על הפרק עניין הפרקים, אך טבעי היה להמשיך את הפרק.
יודעים מה מוצא חן בעיני בעיקר בפורום?
הסובלנות שיש כלפי כל אינדבדואל.
ההבנה וההכלה שאצל כל אחד זה אחרת, וכל מה שמישהו אומר / מאבחן - זה בסדר. עברנו הרי כמויות של שיפוט שבג''צ קבע תור ללמוד אצלנו סדנה.
אז אצלי, חוץ מכאבים מפושטים של מעין שפעת, שהם ברוך ה' מינוריים יחסית, יש תסמינים של דלקת פרקים "עוברת" בין נקודות הפיברו בגוף: צוואר, כתפים, ברכים - ותמיד תמיד ירכים ומותנים. https://he.wikipedia.org/wiki/דאבת ד''ר חרץ מזריק לי ישר אל הנקודה. (אויש! היה מזריק לי

שוקלת להוריד את הסמיילי, כי אני בוכה עכשיו באמת)
במשך יומים הכאבים היו איומים, אחרי שבוע נרגע, חודשיים נפלאים של ספורט ואז בהדרגה איטית, פרק אחר פרק, התחלתי להרגיש את מפרקי הירך ועוד נקודות תורניות, אחרי 6 חודשים רצתי אליו עם הזנב בין הרגלים והליכה של כלב מוכה באופן כללי.
מה עושים במרפאת כאב? לא רוצה שיסממו את מה שנשאר ממני.
יש גיל (38) ומשקל (BMI 31, גבול השמנת יתר). אינם דומים 91 ק''ג שלוחצים בלילה על מפרק הירך, ל-73 ק''ג (משקל מומלץ)... 91 - אחרי שבחצי השנה האחרונה ירדתי 15 ק''ג!!!
מה עושים במרפאת כאב?

 

[ויויאן טאץווד]

במרפאת כאב כמו בכל מקום אחר לא "עושים לך" שום דבר שאת לא

בוחרת בו.
חשוב לזכור את זה כל הזמן ולהעמיד על טעותם את מי שחושבים אחרת. (חוק זכויות החולה)

בשום אופן לא לסמם אף אחד, אם את לוקחת תרופות את צריכה לשמוע בדיוק מה התופעות לוואי הצפויות ואיך ועם מי את יוצרת קשר אם הן בלתי נסבלות. כשאת מחליטה אם את רוצה לנסות את התרופה אחרי ששמעת את היתרונות והחסרונות שבה.
אבל תרופות זה ממש לא רק מה שהם מציעים.

תפקידם של רופאים שלמדו לימודים מאד מסובכים וממושכים ויש להם ניסיון עצום בשטח הוא להציע לנו מה הם חושבים שכדאי לעשות, ולהסביר יתרונות, חסרונות, אלטרנטיבות ואת כל ההשלכות (זה הסעיך השני בחוק זכויות החולה, חייבים לתת הסבר מלא)

ואנחנו עושים את השיקולים שלנו, הולכים לשמוע עוד דיעה אולי, אולי מנסים ללמוד על הנושא מזזויות נוספות. ורק אנחנו מחליטים.

אם אנחנו מרגישים שלא קיבלו הסבר מספק עלינו לדרוש אותו (בצורה אנושית כי גם הם שחוקים מאד) וללכת לעוד רופא שאולי כן יסביר לנו עד שנוכל לבחור את הטיפול.

אוי זאת היתה פתיחה מייגעת. כדי להגיד את המובן מאליו.

ולצערי אני לא חושבת שאצליח לךכתוב על מרפאות כאב בתקציר. את יכולה לחפש לפי צמד המילים האלה בקופסית חיפוש, המון מידע.

בגדול לפני אי אלו שנים הבינו שכאב כרוני הוא מחלה בפני עצמה, בלי קשר אם יודעים מה הגורם לו או לא. שאסור לתת לאנשים לסבול מכאב ופתחו עבור זה מרפאות יעודיות ורופאים שזו התמחותם, רופאי כאב.
יש להם את הידע על כל הדרכים הידועות להפחית כאב ובזה הם מתעסקים. גם אם למשל את מטופלת במקביל אצל רופא שמומחה למחלה שלך, שהיא ברת או לא ברת ריפוי, הם מתעסקים רק במה רמת הכאב שלך ועוזרים למצוא דרכים להפחית אותו.
--

יש המון המון דרכים והחליטו לרכז את זה תחת קורת גג אחת. גם זריקות קורטיזון זה בתחום של רופאי כאב, תוך הסבר כמובן על המחיר של זה לעומת הכאב - עושים שיקלול של רווח והפסד כשמתייחסים לסבל של החולה כצד במשוואה ולא מתעלמים ממנו כמו שעשו בעבר.
משמע יתנו משהו גם אם יש לו השלכות מזיקות לטווח ארוך אם ביחס לכאב של החולה זה "משתלם".

סוג טיפול שהוא מסובסד ושכן עזר למשתתפות בפורום (אבל זה נראה לי מתאים לכאב המפושט ופחות למה שאת מתארת שזה די ממוקד, ואולי לא) זה עירויי לידוקאין.
לידוקאין הוא חומר הרדמה מקומי והיתרון שלו שהוא יוצא לגמרי מהגוף בלי להשאיר בו סימן וזכר. ובשימוש סדרתי בו הוא אחרי זמן מחליש את הכאב הכללי לחולות ששום דבר לא עזר להן הרבה שנים.
זו רק דוגמא למה עושים במרפאת כאב.

אם יענו לך פה חולים שיש להם ניסיון אישי עם מרפאות בירולשים, לאומי אמרת, נכון? אז תוכלי לקבל מידע יותר פנימי וספציפי.

בתכלס צריך לראות את הדברים גם מנקודת מבטו של הרופא, כדי שנוכל לקבל את הטיפול הטוב ביותר. לא לצעוק, לדרוש ולבוא בטענות - את זה יש להם כל היום כנראה.
לזכור שהם בני אדם.
ולנסות לייצר דיאלוג.

(עצירה שוב לצורך עצב על דר' חרץ)

אז קודם כל לבוא לא בשביל שיעשו לך משהו אלא כדי לשמוע מה מציעים.

הם בדרך כלל עובדים לפי פרוטוקולים, אז יש קו ראשון שמציעים ורק אם לא עובד קו שני, לפעמים נראה לנו שהם נגדנו אבל לעתים זה מה שהפרוטוקול מחייב, והם לא מסבירים לנו את זה. פה באמת התיק הרפואי חשוב. כי הם לא יכולים להציע קו שלישי נגיד (בדברים מסוימים) עד שלא יודעים שמיצו את קו ראשון ושני. והם יכולים לראות א זה בתיק שלך.

טוב זה מתארך לי.

אז רק רוצה לשאול ולודא שוב: במקומות שהכאב הוא קבוע לא נמצאו שום ממצאים בבדיקות? כדאי לחזור על בדיקות מסוימות אם לא נעשו הרבה זמן.

והי, כל הכבוד ענק על זה שהורדת הרבה במשקל. זה משהו שאת צריכה לשמוח ולהיות גאה בעצמך לגמרי, ומרב שמחה אולי תרדי עוד קצת

טוב את ההמשך נראה לי בפוסט נפרד...

 

[חדווי]

אולי נתכתב באישי במקום לייגע את קהל הצופים?

 

[ויויאן טאץווד]

נהפוך הוא. יש המון "קוראים סמויים" שלא כותבים לצערנו

ואנשים יכולים ממשפט אחד או מילה אחת לפעמים לתפוס כיוון שיכול לשנות את חייהם מקצה לקצה. (זה קרה לי)
אם רוצים לכתוב דברים אישיים מדי או שלא עומדים בכללי האתיקה של הפורום - אז בפרטי.
אבל כמה שיותר שהפורום יהיה פעיל, והלוואי והקוראים הסמויים יצטרפו, אפילו רק כדי להגיד שלום.

 

[חדווי]

פרק ג': יעילות IN, פוליטיקל קורקט OUTֱֱ!!!

מי שלא התפתה להבטחות, שיקום.
אף אחד לא קם. אה, אתם אומרים שזה בגלל הכאבים?
.......
ויוי, כתבת על רופאים / טיפולים שניסית ולא צלחו, משום שהיו שרלטניים או בלתי מותאמים. לא הזכרת שמות - וזה נובע ממקום נאצל של כאילו לא להיות קטנוניים ונקמנים.
אם לא אדע מה לא מוצלח, מן הסתם אעבור את אותו מסלול על בשרי. לשם מה? או שבכלל אחשוש להתחיל, כי איני יודעת מי רציני ומי לא. לא חבל?
אז אולי נשים בצד את הפוליטיקל קורקט, ונהיה פחות נאצלים אבל יותר יעילים.
איזו הידרותרפיה ב02 לא מתאימה לפיברו? מדוע? באיזו ספגת רב תועלת? (שמחתי לקרוא!) על איזה תחום השפיע הטיפול?
איזה ראומטולוג מתחבר לפיברו ואיזה לא?
כמובן, בצורה עניינית ולא אישית, לפי הלכות לשון הרע. לא של המשפט הישראלי אלא של תורת ישראל: מידע לתועלת מותר ורצוי. אין סיבה שנעבור כולנו את המסלול המיותר והיקר של ניסוי וטעיה.
נזכור את ההבדל בין - לי זה לא הצליח לבין - זה לא מוצלח נקודה. כמו הביקיור.
מה דעתכם?

 

[ויויאן טאץווד]

אנחנו הורדנו את הכפפות, וכותבים לגמרי על אי המלצות

אבל בצורה מכבדת ועניינית.

יש כ"כ הרבה שרלטנים שאי אפשר להזכיר את כל הגרועים שבהם.

בדרך כלל מי שמתכוון ללכת לרופא מסוים או מטפל (מוכר) או משהו שואל בפורום לפני כן אם יש מישהו שיכול להגיד עליו משהו מניסיון אישי.

בשרשורים ובמאמרים של ההמלצות על רופאים יש בהחלט גם דיס-המלצות כחלק מהפורמט. כך אפשר גם לראות דעות שונות לפעמים על אותו רופא, או להיפך, כשיש הרבה שאומרים לכאן או לכאן זה אומר משהו.

ואת הסיוט שהיה עבורי ההידרותרפיה באיכילוב ובכלל באיכילוב אני שפכתי פה בכמויות ועדיין לא נרגע הזעזוע שלי והעלבון, זה בית חולים מזעזע, בחינת הכיוונים שקשורים אלינו ושאני נטחנתי בהם.
ומה הכי נורא וגורם לזה שהם לא ישתפרו זה שאם אתה רוצה להעלות ביקורת בונה, התשובה היא: אנחנו הבית חולים הכי טוב בארץ!!
אם לא טוב לך לכי למקום אחר.

ואני יכולה להגיד לך שבתי חולים בפריפריה הרבה הרבה יותר טובים מאיכילוב.

באזור חיוג 02 אין לי הרבה ניסיון. כן הייתי אצל איזה שרלטן משהו באמת גוטה גוטה, שקרן ואידיוט שאין לתאר. וזה באיזה תחום אזוטרי שהוא כנראה שקר גמור גם ככה שסחבו אותי לשם אנשים שמוקסמים מהלא נודע.
אני יכולה לנסות להזכר בשם של השקרכלשהו של התחום לכאורה הזה. אבל אדם נבון מלכתחילה לא צריך ללכת לכאלה.

וניסיון אצל פרופ' גליה רהב. שמקבלת רק בירושלים. חוויה מומלצת בגדול, יש חסרונות, אוכל לפרט וכבר נכתב גם. לא רוצה להרחיב למיליון כיוונים. תמקדי את השאלה ונענה ויש בפורום דיוווחים על ביקורים אצל ורפאים שונים, לטוב ולרע.

===
את לגמרי צודקת שאין שום סיבה למנוע ממישהו מידע (שלהשיג אותו זה משימה בלתי אפשרית עם המחלה הזאת וכנראה שלא רק. לברר לאיזה טלפו ןצריך להתקשר למשל יכול להיות סיוט של ימי עבודה שלמים) בגלל שלא נעים. וכמו שאת אומרת כל דבר אפשר להגיד בצורה שהיא לא לשון הרע.
ובעיקר כשהכוונה היא לא סתם ללכת רכיל אלא לתת למישהו מידע שיכול לחסוך לו המון עבודת רגליים ועוד כל מיני מחירים.

זה שווה זהב, חילוק המידע הזה בין החולים זה דבר ענק. שהאינטרנט, שפעם לא הייתי מחסידותיו הגדולות, מאפשר פה דבר מדהים, גם אם המחלה שלך נדירה (ושלנו לא) אתה יכול למצוא חולים במחלה שלך ואפילו קהילה של כאלה וחלוקת המידע היא דבר ענק ובלתי נתפס כשזוכרים איך היו דברים מתנהלים לפני שהיה אינטרנט.

==
גשי לרשימת הרופאים באזורך ו /או לדיון (אני אנסה למצוא אותו שוב) תעברי על הרשימה, היא לא מעודכנת אפ טו דייט, ויש גם רשימה שעמותת אס"ף הכינה. לא יודעת אם הם הכינו חדשה יותר. אני יכולה לשלוח לך בפרטי את הקבצים - סתם כי זה הרבה דפים לא רוצה להעמיס על הפורום שכבר העלו אליו את הרשימות האלה לא פעם. זה לא סודי, בכלל.

אז כשתראי איזה רופאים רלבנטים מבחינת קופת החולים שלך וכד' / כשתקראי את ההמלצות ודיס המלצות על רופאים לפי אזור. נוכל לדבר יותר ברחל בתך הקטנה, ז"א בדוקטור רחל בתך הקטנה

--
וכן לצחוק על זה זו הדרך הכי טובה להתמודד. שמחה שאת כבר "משתמשת".

 

[חדווי]

ואיזו הידרותרפיה מומלצת?

 

[ויויאן טאץווד]

זה כבר בינך לבין המטפלת שלך בבריכה

אם לאן שתלכי זה אחד על אחד (שוב, את רשימת הבריכות הטיפוליות בירושלים יש לי איפשהו, ז"א כל הארץ, לפי אזורים), באיכילוב למשל זה קבוצתי. ואז כמובן זה תלוי המדריכה, היו שם משני הסוגים אבל לצערי הסוג הטוב רק החליפו מקום, לא קבועות.

אם וכאשר תהיי ממש בשלבים של ללכת על זה. יש תהליך ביורוקרטי של אישור בתוך הקופה אוכל גם לשלוח לך מסמך שכתבתי שהוא בעיקר נוגע בפרוצדורה באיכילוב אבל קצת גם על הפרוצדורה בקופה, מתי כדאי להוציא טופס 17 אל מול רשימות המתנה וכד'.
וגם אוכל לתת המלצות שאני למדתי על בשרי (לותר על להתרחץ אחרי, עשה הבדל עצום. כי רק להתרחץ לפני ואחרי היה רוצח אותי קודם לכן).

לגבי הטכניקות עבודה זה כבר ממש "לומדים על רטוב" תרתי משמע. כדאי למצוא בריכה טובה ומטפלת טובה. המים עושים את שלהם בכל מקרה לטובה.

זה לא שקבוצתי פחות טוב בהכרח, למשל מספרים שברחובות יש קבוצה מצוינת.


--
והיתה עוד נקודה שרציתי לכתוב אבל נגמר לי כבר הכוח וזה שמה שאת מתארת של חודשיים של פעילות גופנית נמרצת ואז נפילה ואז זריקה וחוזר חלילה לא נשמע לי כמו התנהלות שיש איתה התקדמות קדימה. אלא מעגל שאני לא יודעת כמה הוא מוצלח.
אולי בתקופה הטובה התעמלות הרבה פחות מתונה ואז גם הכאב והנפילה לא יהיו כ"כ חזקות.

סופ"ש נעים

 

[חדווי]

יצירת מעגל?

התכוונתי לשאול על איזה מקום את כן ממליצה בהידרו, אבל בדרכך כבר ענית לי.
ספורט וכו' - אחרי שההודעה התפרסמה שמתי לב בעצמי לאיך שזה נשמע... אבל זה לא. השחיקה היא במשך הזמן, כמעט בלי קשר למה שאני עושה. בדוק במשך שנים.
גם השתמע שאני רוצחת את עצמי בספורט - הלואי. הייתי מתה לחזור לימים ההם... במציאותי העגומה "ספורט" פירושו ללכת ברגל ממקום למקום; לא למדוד בתים של אנשים לפי מדרגות; לפעמים אפילו לנצל את הקולב החשמלי שקוראים לו מכשיר הליכה.
אני מזינה מעגל אחר: מעגל של חוסר פעילות וחדלון שמגייס סיבות פיזיולוגיות ל-למה לא לקום בבוקר. קוראים לזה עצלות, אבל אני מתחבאת מאחורי הפיברו. בהזדמנות אשתף, כי זה התחום הכי משפיע של הפיברו שלי: מה במקור ומה תוספת שלי ואיך לדחוף את קו הגבול קדימה במקום להניח לו לגלוש למטה.
עוד אשתף, ואת כולם אני מקווה...
להשבוע דיברתי המון. אז שבת שלום ומנוחה

 

[ויויאן טאץווד]

שכבת ויסקו-אלסטי על המזרון אולי תקל על מציאת תנוחה לשינה

עם הכאב בירך.
במקום לקנות מזרון חדש אפשר לקנות רק שכבה שמוסיפים למזרון קיים. בדקנו כמה זה עולה מתישהו, לא סכום עתק.
אצלי פריצת הדרך השראונה היתה כשישנתי אצל חברה עם כרית שונה לגמרי ממה שהיה לי (שזה ויסקו אלסטי) וקמתי כשההירושימה בראש משופרת מאד, מלילה אחד. חיפשתי איך מוצאת כרית הכי קרובה לזו שלה, שכבר היתה משומשת ולכן מצ'וקמקת יותר, בקטע טוב.
ונמצא, וזה עשה לי שינוי גדול מאד.
הקטע של שינוי מזרונים דיברנו פה ויש באמת שזה היה עברון דרמטי לטובה. וגם בניית קונסטרוקציה עם כריות, מסוגים ובעוביים שונים, זה חלק מהחיים של רבות מהחולות.