חדשה בפורום

doritg1

New member
חדשה בפורום

שלום לכולם ! שמי דורית ,אני בת 32 וחצי נשואה ללא ילדים. לפני שבועיים נודע לי כי חליתי בסרטן הלימפות מסוג הודג'קינס ואני כעת בשלב אבחון התפשטות המחלה.רציתי לבקש מידע מנשים שעברו טיפולים לגביי הסיכויים להרות לאחר הטיפולים,כמה זמן נאלצים לחכות עד שניתן יהיה לנסות ועוד. אני מאוד זקוקה לחיזוקים בתחום הזה כי כעת (אולי באופן מוזר מעט) זה התחום שהכי מעסיק ומעציב אותי. תודה
 

דגנילי

New member
ברוכה הבאה..../images/Emo24.gif

הרבה מאיתנו כאן בפורום חולים או היינו חולים באותו הסוג.. הגעת למקום הנכון. החברה כאן מדהימים. אני מקווה שיסיימו בקרוב את האיבחון אצלך ויתחילו טיפול שיהיה לך קצר וכמה שיותר נסבל, ובקרוב (כמו הרבה חברים לאחרונה) - תבשרי לנו שאת כבר מאחורי זה. אני חליתי לפני 16 שנה ושוב לפני 10 שנים. ואני כבר ללא מחלה 9 שנים חמסה, חמסה, שום, בצל. אני כמעט בת 32, נשואה + שלושה ילדים. למרות שעברתי טיפולים כימותרפים והקרנות וגם השתלת מח-עצם, הצלחתי להרות לאחר מכן, ואני מהווה תקווה לחששות שלך. זה נכון שככל שעוברים את הטיפול בגיל צעיר יותר, יש סיכוי רב יותר להרות, אבל צריך להיות אופטימיים (אני מכירה בת 35 שבגיל 30 ילדה שני ילדים לאחר השתלת מח עצם) אבל יש גם קשיים - ולכן אני מניחה שזאת הסיבה שבגללה את שואלת. יש אנשים שדואגים בקשר לנשירת השיער.. יש אנשים שדואגים אם לספר, למי ומה.. כל אחד מה שנוגע לו.. אני מציעה שקודם תאזרי כוחות ותתמקדי בלהבריא ולאחר מיכן תתחילי לחשוב בכיוון. לי ההמטולוג אמר להמתין שנתיים מסיום הטיפול ורק אז לנסות להרות, כי הגוף צריך להתאושש, למרות השאלות והחששות שעולות בנושא.. מה שכן חשוב!! לשמור רקמת שחלה (אני מקווה שזכרתי נכון- מיליתו תדייק בפרטים) - לפני תחילת הטיפול הכימי!!! כי לאחר מיכן זה לא שווה. אני מאחלת לך טיפול קצר וקל כמה שניתן ואת יכולה כמובן לשאול ולשתף גם כאן וגם במסר הפרטי. אשמח לדעת יותר אם בא לך: איך גילו לך את המחלה? מה הרגשת? איפה את מטופלת? בכל מקרה, אני כאן בשבילך.
 

yaldasukar

New member
היי דורית! ../images/Emo140.gif

בס"ד נעים מאוד להכיר!
ברוכה הבאה לפורום שבו נמצאים האנשים הכי חזקים והכי מקסימים שאני מכירה..
אני בת 21 ואמנם לפני מס' חודשים נודע לי שכבר הבראתי מלימפומה נון-הודג'קין שאיתה התמודדתי כשנה, אבל כמו שאת שמה לב- אני עדיין פה ולא מתכוונת לעזוב כל כך מהר.. זה ידוע שכל מקרה זה אינדיבידואלי, ולכן אי אפשר לדעת איך הטיפולים ישפיעו לך על הפוריות, מה גם שאנחנו לא יודעים איזה טיפול בדיוק תעברי. זה בכלל לא מוזר שעניין הפוריות הוא הדבר שהכי מעסיק ומעציב אותך עכשיו! אני מבינה אותך לגמרי. כשדיברו איתי על הטיפולים הכימותרפיים/הקרנות ועל כל מה שאעבור- הייתי די חזקה והתמודדתי באומץ, בלי לבכות. אבל כל פעם כששאלתי או כשדיברו איתי על הפוריות- מיד הדמעות היו עולות לעיניים וממש פחדתי שלא אוכל להרות. אז אני יודעת כמה זה קשה לחשוב על זה. אני יכולה להגיד לך שעברתי כימותרפיה כל שבוע במשך 3 חודשים. בגלל שהגוש כבר היה ממש גדול- לא היה זמן לעבור ניתוח ולהקפיא רקמת שחלה, אבל אמרו לי שיש רק סיכוי קטן שאאבד את הפוריות. במהלך הזמן הזה ניסיתי (ואני מדגישה את "ניסיתי") להשלים עם העובדה שאולי לא יהיה לי ילד שהוא בשר מבשרי, ושאולי אצטרך לאמץ ילד. כמו שדגנילי אמרה- כדאי מאוד להקפיא רקמת שחלה. מדובר בניתוח פשוט שמותיר כמה צלקות קטנות מאוד. אמנם עד לפני מס' חודשים- עוד לא הצליחו בארץ ללדת מזה כי זה היה די ניסויי, אבל כבר התבשרנו שמישהי בארץ (וגם בחו"ל) הצליחה ללדת מרקמת שחלה שהקפיאו והחזירו לגופה כשהחלימה מהסרטן. אצלי בסוף הטיפולים, עשיתי בדיקת CT ואמרו שיש סיכוי שאני עדיין חולה
ושאם כן- אצטרך כימותרפיה יותר אגרסיבית שכנראה שבטוח תפגע לי בפוריות (אם הפוריות לא נפגעה עד עכשיו). ואז המליצו לי לנסות ולהקפיא ביציות
- כמובן שעדיף לעשות זאת לפני שמתחילים בכימו' (אבל זה תהליך שלוקח כמה שבועות). אם מקפיאים רק ביציות - לא היו הרבה מקרים שאחרי שהפשירו אותם- הצליחו להפרות אותם בזרע. לכן במקרה של אישה נשואה- אפשר להקפיא ביציות שכבר מופרות עם הזרע של הבעל- ואז כשאת מתרפאת- מחזירים אותן לגופך והסיכוי שתהרי הוא גבוה מאוד. בקיצור, במהלך 3 שבועות עברתי כל יום זריקות פוריות, שבתומן התבשרנו שיש לי 5 ביציות בשלות שאפשר להקפיא. חלק הקפיאו בלי להפרות (כי אני רווקה), וחלק הופרו בזרע של גבר זר מבנק הזרע(...) והקפיאו אותן כשהן כבר מופרות. (התהליך של הוצאת הביציות מהגוף הוא פשוט מאוד, זה לא ניתוח, אבל זה בהרדמה מלאה כי זה לא כ"כ נעים. איזו התחשבות מצידם..
) (בסוף עשיתי ניתוח של ביופסיה והתבשרתי שברוך ה'- אני בריאה ושלא אצטרך כימותרפיה אגרסיבית ושלא אאבד את הפוריות...
ולכן אני גם מקווה שלא אצטרך את הביציות הקפואות האלה ושבבוא הזמן אוכל להרות באופן טבעי..
) אה, ולפי מה שהבנתי צריך לחכות שנתיים מסיום םהטיפולים לפני שרוצים להרות. מקווה שהייתה לך סבלנות לקרוא הכל...
זה מה שאני עברתי, אבל כמובן שאצל כל אחד זה אחרת.. אני מאחלת לך שבעז"ה הטיפול יעבור בהצלחה, שתחלימי מהר מהמצופה ושתוכלי להביא ילד שהוא רק שלך ושל בעלך בדרך הכי טבעית שקיימת
אנחנו תמיד פה בשבילך ואשמח לשמוע עוד פרטים עליך. תעדכני אותנו ושנשמע רק בשורות טובות
מאחלת לך בריאות שלמה, אושר והמון אהבה
 

מיליתו

New member
דורית ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

הגעת כניראה למקום הנכון לשאול שאלות כאלה. גם אצלי הנושא הכי הכי מטריד בכל הטיפולים הוא הפוריות, ואצלי לא עשו שום דבר כדי לשמר אותה, אז נשאר רק להאמין באלוהים ובניסים וברפואה האלטרנטיבית (שזה המון). לי היה נון הודקינס לימפומה בגיל 14 בשלב מתקדם מאוד, קיבלתי המון כימוטרפיה והקרנות וגם עברתי השתלת מח עצם. אחרי 10 שנים בגיל 24 כשהייתי בהריון ראשון, הלימפומה חזרה, קיבלתי כימו אגרסיבי, התינוק נולד מת... בחודש הבא אני בת 26, לפני שנה עברתי השתלת מח עצם שניה. אמרו לי שהמחזור לא יחזור יותר, אבל הוא חזר. ניסיתי IVF ולהקפיא עוברים אבל השחלות לא הגיבו. זה עדין לא סוף פסוק בשבילי, ואני מתכוונת לנסות שוב בעוד שנה. אם זה לא ילך, נתחיל לשקול אופציות של תרומת ביצית. חוץ מזה, בזמן הטיפולים (שבמקרה שלי, בגלל סיבוכים עם הכבד, לא ממש הסתיימו, למרות שעכשיו זה כבר לא כימו, עדין מתמשכים), סיימתי תואר ראשון, ואני כבר כמעט במחצית הדרך לתואר שני בפסיכולוגיה. וזה מסלול תובעני מאוד, מה שאומר שזה אפשרי. אל תעצרי את החיים שלך, פשוט תארגני אותם מחדש. לגביך - סוג ודרגת המחלה ישפיעו על סוג הטיפול שתקבלי והמינונים. אם השלב ראשוני תקבלי מעט טיפולים שכניראה לא יפגעו מאוד בשום דבר, מקסימום תרגישי קצת חלשה. אם הפרוטוקול שתקבלי יהיה יותר אגרסיבי תהיינה גם יותר תופעות לוואי, ואני מציעה מאוד להתארגן לקראת זה. תצטרכי לגייס חברות וסבתות ואנשים בכלל בשביל לעזור לך. לגבי הפוריות. אני לא יודעת היכן את מטופלת, אבל יש לי המלצות לכמה רופאים שעוסקים בשימור פוריות את חולות סרטן וחשוב מאוד ללכת אליהם לפני תחילת הטיפולים. יש אופציות טובות כמו להקפיא עוברים ולזה יש סיכויים מצויינים, בתנאי שאין לך כרגע בעיות פוריות ושאפשר לדחות את הכימוטרפיה בכמה שבועות כי התהליך לוקח קצת זמן (זו בעצם הפריה חוץ גופית). אם אין זמן, אפשר להקפיא רקמת שחלה, שזה תהליך מאוד חדשני, וכרגע נולדה רק תינוקת אחת ככה - אבל תינוקת זה המון. מומחים שאני מכירה: ברמב"ם: דר לייטמן ופרופ' בלומנפלד בתל השומר: ד"ר מאירוב. שווה להתייעץ ואפשר לקבל הפניה מקופ"ח ולבקש תור דחוף (אם אין, אז אפילו פרטי שווה לשלם כמה מאות שקלים וללכת). בכל מקרה, נותנים זריקות דקפפטיל ש"מרדימות" את השחלות בזמן הטיפול כדי למנוע מחזורים (איבוד דם), ויש הטוענים שזה גם מגן קצת על השחלות כי זרימת הדם וכל מיני "מוצרים" שמתסתובבים בגוף מוחתת אליהן (ומה שמסתובב בגוף זה כימו
). בכל מקרה, גם אם לא עושים כלום, תמיד יש אופצייה להרות מתרומת ביצית. סיכויי ההצלחה של זה מצויינים, זה מהיר ובטוח. 2 חסרונות: אחד גדול ואחד קטן לתרומת ביצית - ביולוגית, הגדול זה למעשה ילד עם מטען גנטי שונה משלך. הקטן - החוק בארץ בעייתי ומסובך בנושא הזה וקשה להשיג תרומת ביצית, כך שרוב הרופאים בארץ עובדים במשותף עם מכוני תרומת ביצית בחו"ל (במיוחד קפריסין ומזרח אירופה), שם ניתן להשיג בקלות ביציות מאיכות טובה תמורת כסף (לא מעט כסף, אבל גם לא המון - סביב 20 אלף שקל לכל ניסיון), ובדרך כלל מצליחים תוך עד 2-3 ניסיונות (סיכויים הרבה יותר גבוהים מאשר בהריון ספונטני או בהפריה חוץ גופית רגילה). כשתדעי יותר פרטים לגבי אופי הטיפול הצפוי, עדכני אותנו ובטח יהיו יותר טיפים. אם יש לך עוד שאלות והתלבטויות את מוזמנת לשאול, ואם בא לך סתם להשתפך, זה גם המקום).
 

מיליתו

New member
וגם משהו לעידוד

הודקינס נחשב סוג סרטן קל, והטיפול בו די טוב. באופן יחסי, אין לו יותר מדי תופעות לוואי, והתרופות שנותנים לא פוגעות מאוד בשחלות. (בניגוד אלי, שקיבלתי גם תרופות שמכוונות לשחול כי הן עלולות להיות מוקד... אבל השחלות שלי שרדניות...)
 

24 ברבלה

New member
כמה שכולנו מבינות אותך...

טוב זה נשמע כמו איזה קבוצת תמיכה - "אוהבים אותך דורית" אבל זה ממש ככה... רובנו כאן נשים שעברו את אותו סוג סרטן ולכולנו היה קושי גדול לקבל את הידיעה שהפוריות שלנו נפגעת, שאף אחד בעצם לא יכול לתת לנו "תעודת אחריות" או "ביטוח חיים" שיהיה לנו איזשהו סוג של ידיעה מה עולה בגורל העתיד שלנו... נשמע נדוש אבל גם אני אחרי לימפומה מהסוג האלים נון הודגקין ואצלי לא היה זמן לשום הקפאה ושום נעליים.... הגידול היה גדול מדי, תפקודי הריאות שלי היו על הפנים כי הגידול ישב בדיוק שם וחסם אותם מה שאומר ששום ניתוח שמצריך הרדמה (הוצאת ביציות למשל) לא בא בחשבון.. נאלצתי להתמודד עם המחשבה שאולי (כמו שילדה סוכר רשמה) לא יהיו לי ילדים והתחלתי להשלים עם זה עד ש... פורסמה בעיתון הכתבה של שגית הכלר והיא נתנה לי אופטימיות מחודשת (מלבד הבנות המדהימות פה בפורום שהיו הראשונות לעודד ולתמוך - דגנילי ומיליתו - זה הזמן לומר שוב תודה!!!) בכול אופן הסיפור שלה ממש היה מדהים.. היא גם עברה את הסרטן שלנו והבריאה, כאמור היא לא עשתה טיפולי פוריות לפני וקיבלה סדרה מאסיבית של כימו במשך 3 חודשים. לאחר שהחלימה המחלה חזרה לה לאחר חצי שנה ואז ידעו שהפוריות (אם לא נפגעה עד עכשיו) תיפגע הפעם בטוח. ואז עשו לה את הניתוח של רקמת שחלה ולמרות שעברה כימוטרפיה בכמויות זה הצליח ויש לה היום תינוקת מקסימה והיא החלימה שוב והכתבה עליה מאוד ריגשה אותי ונתנה לי כוח להאמין שהכול יהיה בסדר! מקווה שהסיפורים שלנו הרגיעו קצת את הכאב, הפחד וההלם.. בקרוב את תראי הכול ייתבהר והמחלה הזאת תראה הרבה פחות מאיימת מאחלת לך המון בהצלחה בטיפולים.. עדכני אותנו ותרגישי חופשי לשתף! שלך ברבלה
 

24 ברבלה

New member
מצרפת גם...

משהו שמצאתי שמור במחשב. אלו ההסברים של הרופא המטפל לפני שהתחלתי את הטיפולים הכימותרפיים... שימי לב שהסעיף האחרון הוא על הזריקות דקפפטיל אבל בניגוד למה שרשום שם (אין לי מושג למה הרופא היה נגד הזריקה) היא די מראה תוצאות טובות לעתיד הרחוק אצל חולות סרטן (ככה לפחות שמעתי). דברי עם הרופא המטפל על כול האפשרויות הנ"ל - במקרה וגילו מוקדם אין שום סיבה שלא יעשו לך הפריית ביציות, את נשואה אז זה כבר קל יותר שוב המון בהצלחה ותרגישי טוב!
 

24 ברבלה

New member
לא שלח ../images/Emo10.gif ...

אני כזאת גרועה... אנסה לשלוח לך במסר פרטי...
 

ihovav

New member
את יכולה לשלוח לי במייל,

אני אנסה להעלות את זה לכאן... (עכשיו אני מבינה שבאמת יש לך קושי להוריד ולהתקין מסנג'ר... את לא סתם מתפנקת
)
 

ihovav

New member
אין לי הרבה ידע בנושא

ואני רואה שרבות וטובות (ומנוסות...) ממני ענו לך תגובות מלאות תקווה... מאחלת רפואה מהירה ופוריות בהמשך...
 

אביתר27

New member
מעט עידוד

לפני שנתיים אשתי חלתה בהודג'קינס, עברנו 8 חודשים של טיפולי כימו' (ABVD) + שלוש שבועות של הקרנות. היא קיבלה זריקות דקפפטיל לשימור הפוריות (לא היה זמן לעשות הקפאת שחלה או כל דבר אחר) יש לנו את שי ,תינוק בן 7.5 שבועות, שבא אלינו אחרי הריון ספונטאני (מדי). בהצלחה בטיפולים. בדר"כ מתייחסים אל מחלת הודג'קינס כאם כבר סרטן שיהיה הודג'קינס, כי יודעים איך לרפא. ויש סטטיסטיקה טובה. המון כח ובריאות טיפולים קלים עד כמה שאפשר
 
היי דורית

ברוכה הבאה לפורום :) כתבו לך רבים וטובים לפניי (אממ.. בעיקר רבות וטובות
) אז אני רק אוסיף, מהיכרות אישית עם בחורה שאחרי הטיפולים אמרו לה רופאים וגניקולוגים שהיא פשוט עקרה, אין שום סיכוי שהיא תוכל להכנס להריון. ו.. נדמה לי, אם לא טעיתי בספירה, שכבר החודש היא אמורה ללדת
אז יש את הזריקות, ויש את רקמת השחלה שניתן להקפיא, ותמיד תמיד יש תקווה
 
למעלה