חדשה בפורום

[la18]

חדשה בפורום

שלום לכולם, אמי אובחנה כחולה לפני מספר ימים. היא בת 67, התאלמנה לפני כשנתיים וגרה לבד. לאור מה שקראתי בפורום וגם באתר של העמותה, אני מבינה שלא רחוק היום שבו לא תוכל לגור לבד, למרות שמבחינה פיסית היא בריאה לגמרי. בגלל אופיה של אמי ובגלל שבדירתה חדר שינה אחד בלבד, קשה לי להאמין שאוכל להכניס לביתה מטפלת, למרות שזה היה יכול להיות צעד חיובי. האם ישנו "דיור מוגן" לחולי אלצהיימר? שמעתי שבתי "דיור מוגן" עורכים מבחני זיכרון ותיפקוד טרם שהם מקבלים דיירים חדשים. האם זה נכון? ואם כן, האם קיימים מוסדות שאינם סיעודיים עבור חולי אלצהיימר בשלב הראשון של המחלה? בינתיים, טיפלתי בכל ההיבטים האחרים, כגון יפוי כוח נוטריוני, שותפות בחשבון הבנק, וכדומה, אבל אני מוטרדת מעניין המגורים לבד. מכיוון שאני בת יחידה (בת 33 ונשואה טרייה), אני מודאגת שכל הנטל ייפול עלי... ואשמח לקבל מכם מידע ועיצה. חג שמח, קרן

 

[ariela המקורי]

../images/Emo140.gif../images/Emo151.gifשלום לך קרן18

אסור לאמא לגור לבד, יש מכל מיני תופעות של בלבול במחלה הזאת, אמא יכולה להשאיר גז דלוק או מגהץ או כל דבר אחר, ממש מסוכן,אמא צריכה השגחה צמודה. את יכולה לקרוא אחורנית וללמוד מה קורא עם החולים. חוץ מזה תכנסי לגוגל ותחפשי שם מקומות לחולי אלצהיימר, הבעיה אם אמא תסכים לצאת מהבית, מאחלת לך כל טוב ובשורות טובות

 

[ליאורלילי]

קרן יקרה

את צודקת בכל מה שכבר עשית ואת באמת צריכה למצוא עבורה מקום מתאים. אולי להתייעץ עם דפנה גולן שמש שנתנה לנו הרצאה בשבוע שעבר. כי לה יש ידע ונסיון ותוכל אולי להמליץ על מקום מתאים לשלב הזה של המחלה וגם שתהיה קרובה אלייך. מאחלת לך שתצליחי לתמרן בין הטיפול ועזרה לאמא ומשפחתך הטרייה ותמצאי פתרון לכך שאמא לא תהיה לבד, טובה

 

[ronnyw]

שלום קרן,

וכמו תמיד - ברוכה המצטרפת, אבל חבל שאת איתנו.... לגבי שאלתך: אכן כדאי למצוא לה פתרון מחוץ לבית. דיור מוגן זה דבר נהדר מכל הבחינות (למעט הכספית...). זו מסגרת מגינה ומסודרת, עם פעילות, עם חברה, עם השגחה רפואית. אימא של בעלי חיה את השנתיים האחרונות שלה במוסד כזה - וממש פרחה. ברוב מוסדות הדיור המוגן יש מחלקות נוספות, שמאפשרות טיפול גם בשלבים הבאים של ההזדקנות (מחלקות לתשושים ו/או סיעודיים), ככה שזה פתרון קבוע לכל מה שצפוי. שתי בעיות לפניך: א. האם אימך לא "עברה" את השלב בו היתה מתאימה למוסד כזה. אם היא מוגדרת כ "ממש אלצהיימר", יתכן שידחו אותה, כי הכניסה היא בדרך כלל לעצמאים. אבל, כיוון שאלו גופים כלכליים, הרי שאם יש להם דירות פנויות, הם לפעמים מקלים את הקריטריונים. ב. האם אימך מוכנה לכך? האם היא מודעת שיש בעיה? במידה ואת רוצה למצוא מוסד כזה, יש חברות המתמחות ב"שידוך" מוסדות לחולים. זה כעין חברות תיווך המעסיקות עובדים סוציאליים. הם לומדים את צורכי החולה, תקציבו, הדרישות המיוחדות שלו - ומציעים בהתאם מוסדות (הם גובים עמלות מהמוסדות, לא מהחולים). אם תרצי - פני אלי במסר אישי ואמליץ על החברה שאיתה אני עבדתי, אבל יש רבות אחרות. אפשרות אחרת - מטפלת סיעודית. אמנם הדירה קטנה, כדברייך, אבל המטפלת יכולה לישון בסלון. בד"כ כשאדם נזקק למטפל סיעודי - הוא כבר לא כל כך זקוק לסלון ביתו למטרת אירוח... אפשר לסדר פינה עם מיטה וארון למטפלת. כמובן שזה לא אידאלי, אבל אפשרי. עוד אפשרות - להשכיר את דירתה ולשכור דירה קצת יותר גדולה . במקרה כזה אפשר גם לחפש משהו במיקום עם יתרונות אחרים - קרוב אליך או למועדון יום או לשרותים הקהילתיים וכו'. קרן, למצבים האלה אין פתרון "טוב". הולכים על הפתרון ה"פחות גרוע". חייבים להתפשר. שיהיה בהצלחה, ואנחנו כאן לשאלות נוספות...

 

[la18]

שלום רוני

תודה על התשובה המפורטת. אמא יודעת שיש לה בעיה בזיכרון, אבל היא לא יודעת בוודאות שמדובר באלצהיימר, ואולי מוטב כך. אני חושבת שהיא מנחשת שהיא חולת אלצהיימר, אבל לעולם לא תאמר זאת בקול רם. בכל מקרה נראה לי שהיא מבינה את המצב, מכיוון שהסכימה ללא היסוס לחתום על יפוי כוח. אני יודעת שזאת תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית להכניס לביתה מטפלת או להעבירה לדיור מוגן. היא מאוד מאוד עקשנית. יחד עם זה, אם המצב יהיה מסוכן, אני מניחה שאוכל להעבירה למוסד גם ללא הסכמתה. חשבתי על כל הפתרונות, וכמובן שכל אחד מהם, נראה לי לא "טוב". אבל כמו שאמרת, כנראה שאין "טוב", אלא יש את הרע במיעוטו. אני חושבת שיהיה לי יותר קל להחליט אם אדע מהן האפשרויות הקיימות במוסדות השונים. לשם כך אשלח לך מסר אישי, כמו שביקשת.

 

[la18]

תודה

תודה, טובה. איך אני יוצרת קשר עם דפנה? האם דרך העמותה? איך יודעים מתי מגיע השלב המסוכן שבו אמא תהיה חייבת לקבל השגחה צמודה? יהיה קשה לשכנע אותה לעבור למקום מגורים אחר, כל עוד נדמה שהמצב לא מסוכן...

 

[פנטזי1]

la18 שלום

בשלב הזה של המחלה שאימך עדין מתפקדת הייתי ממליצה לך לפנות קודם כל לביטוח לאומי על מנת לקבל קצבת סיעוד שמאפשרת לחולה אלצהיימר לקבל מטפלת ל-18 שעות שבועיות או להמיר אותם במרכז יום שהוא מועדון לתשושי נפש שבו יש פעילות משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים כולל ארוחת בוקר וצהרים וכולל הסעות הלוך ושוב.זה יכול להקל מאוד עליך וגם יועיל לאימך שתהיה לה תעסוקה יום יומית .כמובן שכדאי גם לבדוק אפשרויות של מוסד,(אבי נמצא כבר במוסד לחולי אלצהיימר)אך כדאי שתדעי שאין "דיור מוגן"לחולי אלצהיימר אלא ברוב המקרים יש מחלקה לתשושי נפש במוסדות הסיעודיים שקיימים,ברמת גן יש מוסד מיוחד לחולי אלצהיימר בלבד ושם יש שתי מחלקות אחת לחולים שהם במצב טוב יותר כלומר ניידים ועצמאים יחסית ואחת לאלה שמצבם חמור יותר ,בכסאות גלגלים וכו'. אשמח לעזור בפרטים נוספים פנטזי

 

[la18]

תודה

תודה על ההסבר לגבי ביטוח לאומי. לא הייתי מודעת לאפשרות הזאת. אני חושבת שמטפלת למספר שעות ביום זה רעיון טוב, ואנסה לבחון אותו עם אמא. יש סיכוי טוב שהיא תתנגד לחלוטין, בייחוד מכיוון שבינתיים היא מתפקדת, יוצאת ומבלה. אני אשמח אם תשלחי לי את השם של אותו מוסד ברמת גן.

 

[פנטזי1]

תוכלי להכנס לאתר של המוסד ולהתרשם

http://www.alzheimer.org.il/ הוא מופיע גם בקישורי הפורום

 

[אפס שתיים]

עוד אנחה שיוצאת מליבי

שיוצא אליך. בת יחידה עם אמא חולה. כל הנטל עליך. רק הזהרי, אל תשימי את חיי אמא קודמים לחייך, בשום שלב. חייך קודמים. הקמת משפחה עכשיו, הקדישי לזה את מלוא המרץ והמשאבים. לגבי אמא. אני בהחלט ממליצה עם דיור מוגן. התעניני במקום מגוריך, התיעצי עם העובדת הסוציאלית לקשישים בלשכת הרווחה שבמקום מגוריך. אבל קחי בחשבון שהיא עלולה להתנגד. אבל, לחילופין, גם בדירה קטנה ניתן להעזר במטפלת שלא תגור בבית אלה תבוא בבוקר ותלך לאחר שהיא משכיבה את אמא לישון. יש המון אפשרויות. אחרי שתצאי קצת מההלם של התיק שנפל עליך (וזה יקח קצת זמן) תשקלי את כולם ותעשי את הכי טוב לכולם. אנו כאן בשבילך, אם תזדקקי.

 

[la18]

תודה על הרעיון

תודה על הרעיון לגבי מטפלת יום. לא חשבתי על זה. הכל בהנחה שאמא תסכים לקבל עזרה, ואני מניחה שזה יהיה יותר קל אם תהיה לה מטפלת שלא תישן אצלה. איך אדע מתי הגיע השלב הנכון להכניס מטפלת כזאת? בינתיים אמא מעסיקה את עצמה כל היום, והיא די חזקה פיסית. היא ממש רצה ממקום למקום וגם יוצאת בערב ובסופי שבוע. זה כמובן מצויין, אבל אני גם מבינה שזה זמני. לא קל להתכונן למצב שלא ברור מה תהיה חומרתו ולא ברור מתי יקרה. ותודה על האזהרה בתחילת דבריך. אני בהחלט מודעת לעניין, ואשתדל מאוד מאוד לא לשים אותה במרכז. מאז ומתמיד היא היתה מאוד תובענית, כך שאני יודעת לשים לה גבולות. אבל כמובן שעכשיו, כשהיא חולה, זה יהיה יותר מורכב.