חדשה בשכונה

[גליגלונה]

חדשה בשכונה

שלום לכולם

אין לי מושג מאיפה להתחיל
נראה לי שאני אפילו לא במקום של להתחיל להבין

אני עדיין מרגישה שאני צריכה שאמא שלי תיתן לי אישור, שתגיד שהצעדים שלנו נכונים, שזה בסדר
אישור שכנראה כבר לא יבוא

אחרי 8 חודשים של אשפוז, פשלות אין סופיות של רופאים ובתי חולים. אמא קיבלה את ההגדרה של תשושת נפש והאלציימר והיא רק בת 57

הכל קרה כל כך מהר
עד לפני שנה היא עבדה כאם בית בפנימיה של נוער שהורחק מהבית בצו בית משפט, לפני זה היא ניהלה במשך שנים רבות הוסטל של אנשים עם פיגור.
בשנה אחת היא עברה מלהיות בן אדם מתפקד לחלוטין לשבר כלי.

היא כל הזמן אומרת שהיא רוצה לעבור לגור איתי. גם אני רוצה, אבל זה בלתי אפשרי והשבוע היא עוברת לבית אבות

מצאנו לה מקום יחסית טוב
אבל עדיין... היא צעירה מדיי בשביל להיות במקום כזה

 

[סבתא רותרות]

למה לא השארת אותה בביתה עם עובדת זרה?

זה גם יותר זול. מוסד לתשושי נפש בגיל הזה זה לא תענוג.

 

[גליגלונה]

בעיקר בגלל הנושא החברתי

גם לפי מה שהרופאים אמרו וגם לפי מה שקראתי ברשת יש הבדל בין אלצהימר בגיל צעיר לזה שבגיל מבוגר
אומרים שהוא יותר אלים ומתקדם מהר יותר
אמרו לנו לצפות לשינויים קיצוניים בהתנהגות במיוחד על רקע העובדה שהיא עדיין צעירה ופיזית יש לה עדיין כוחות להתנגד או לקום וללכת.
עד לפני 8 חודשים היא עוד נהגה. היום היא מסתובבת עם דף בכיס שרשומים בו השמות של כל בני המשפחה והיא מבצעת ספירת מלאי (זה מרגיע אותה כשהיא לחוצה)

מצאנו בית אבות קרוב שיש בו אנשים צעירים, מסגרת חברתית ותעסוקתית טובה לאורך רוב שעות היום , אפשרויות טיפול כמו חדר סנוזלנד ותוכנות מחשב שאומרים שהם עוזרים, קרוב פיסית כך שנוכל לבקר אותה על בסיס יום יומי.

סבתא יקרה, אני בת 32 אחי בן 36 עם ילדה בת שנתיים ההורים שלנו גרושים כך שאבא לא בתמונה
אין לנו מושג איך מתחילים להתמודד עם המחלה. הכל קרה כל כך מהר.
אמא היא טיפוס חברותי (או שהיא איתה) ולסגור אותה בבית עם עובדת זרה נראה לנו התעללות
לפעמים אני מרגישה שהעולם מצפה מאיתנו ליותר מדיי.
בקושי את החשבון בנק שלי אני מצליחה לנהל ועכשיו אנחנו צריכים להיות אפוטרופוסים.
אני אוהבת את אמא שלי, אני אתן את הנשמה שלי כדיי שיהיה לה טוב. אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני כל הזמן מתנצלת. וזה עוד בלי שנתנו לי בכלל את הזמן להתאבל, להפנים, וממש אין מה לדבר על להשלים עם המצב

אנחנו עדיין בשלב של הריצות והבתיי חולים והבדיקות כי הרופאים לא ממהרים לתת חותמת אלצהימר בגיל 57

 

[סבתא רותרות]

לאור כל ההסבר נראה לי שפעלת נכון מאד

וממש לא ציפיתי שתתנצלי

דיברתי מהניסיון שלי עם אמא שהייתה אלמנה וממש רצתה להישאר בביתה. כשהגיע הזמן להעבירה למוסד, העברתי אותה יחד עם המטפלת שלה כדי שתהיה לה המשכיות. במקום בו הייתה [היא נפטרה לפני חודש בגיל 96] היו 2-3 בני 50 והאמת שדי הסתדרו שם.
שיהיה לך בהצלחה! והרבה סבלנות וכוח. התמודדות לא קלה, בטח בגיל כה צעיר.

 

[גליגלונה]

תודה. שלא תדעי עוד צער

 

[ענתי44]

בחרתם טוב

אחת מוותיקות הפורום נהגה לומר שאין פתרון טוב יש פתרון הכי פחות גרוע. אבל, לאור המצב שלכם, בחרתם הייטב.
אני כל כך מבינה לליבך. קשה לראות את האמא היקרה שגידלה אתכם נעלמת לתוך ביצת האלצהיימר מבלי שתוכלו להושיע.
יקירה, צפויים לכם עוד משברים והמלצה אחת שיש לי אל תתנצלי בפני אף אחד ואל תרגישי אשמה. את ואחיך עושים את הכי טוב בנצב נתון ולא פשוט. וגם תשאירי את ציפיות העולם ממכם בחוץ. פשוט תמשיכי לאהוב את אמא ומאחר והיא מוגנת ומטופלת בבית האבות. תפני גם מקום להמשיך בחיים שלך. מחזיקה לך אצבעות ואם את זקוקה לשאול, לשתף אנחנו כאן עבורך.

 

[גליגלונה]

תודה

 

[ariela המקורי]

גם אני הכנסתי את אישי ז"ל בגיל 58 לבית אבות

הסבל היה נורא בבית

עשית את הדבר הנכון לאמא לפי דעתי רק צריך לבקר ולראות איך היא מטופלת

חזקי ואמצי וחיי את חייך

אריאלה

 

[רגינה9]

אל תתנצלי, סימכי על עצמך

ההחלטות שעשית עד היום הן נכונות.
המחלה של אימך נפלה עליכם כרעם ביום בהיר ואין לכם ברירה אלא להתמודד.
ולפי מה שכתבת את מתמודדת היטב.
לומדת על המחלה, מחפשת פתרונות ומחפשת עזרה ותמיכה (פנית לפורום).
לכן אל תתנצלי, מספיק קשה לך גם כך.
הרשי לעצמך להתאבל על אמא שהיתה,
דברי עם כל מי שיכול להעניק לך אוזן קשבת ומבינה.
מקווה שכאן בפורום נוכל לסייע בדרך שאת עוברת.

 

[ליאורלילי]

בחורה יקרה , ליבי איתך

אמא שלך כל כך צעירה וזה כואב, כאילו היית בתי.
אני לא יודעת מה היו השיקולים שלכם, אך אני מבינה שאת מאד אוהבת אותה וכמובן שהשיקול שלכם היה שיהיה לאמא שלך הטיפול הכי טוב שאפשרי.
אני לא פוסלת מיד בתי אבות כי לעומת שהייה בבית לבד עם מטפלת, בבית אבות יש השגחה רפואית, יש חברה , יש פעילות חברתית ולעתים זה טוב יותר משהייה בבית ללא פעילות ומעש.
מאחלת לכם שמצבה של אמא יישאר יציב ואולי יקרה נס ויוטב קצת. הכי חשוב להמשיך לבקר ולאהוב ולחבק , גם אם נדמה שהיא לא מכירה או לא יודעת.
אני מאמינה שבפנים הנשמה יודעת ולנו הקרובים זה חשוב שהחולה עדיין איתנו.
מאחלת לכם שיהיה לה טוב באמת שם ותקבל טיפול מסור ואוהב מהצוות
בשורות טובות ואת תזכרי להמשיך בחיים שלך
שבוע טוב, טובה

 

[גליגלונה]

תודה

 

[הדסה לוי]

קבוצת תמיכה

אולי כדאי להצטרף לקבוצת תמיכה לקרובי משפחה של חולי אלצהיימר. מפגש עם אנשים אחרים המתמודדים עם מצב דומה יכול להועיל ולהרגיע. באתר של עמדא יש רשימה של קבוצות שמתקיימות בכל הארץ http://www.alz-il.net/אתהלאלבד/קבוצותתמיכה/tabid/384/Default.aspx

 

[גליגלונה]

הרבה הרבה תודה

אני רק מכווה שבאמת יש קבוצה כזאת פעילה בעיר שלי

 

[בת גלימית]

קשה לכתוב "ברוכה הבאה"

אבל כנראה זה המצב, מניסיון שלי ושל קודמי שכתבו, אל תתני לאף אחד לנגן לך על המצפון, עשית את הדבר הטוב ביותר שיכולת לעשות,לכולם בפורום ולכל מטפלי האלצהיימר למינהם יש תמיד ספקות רגשי אשמה ומה לא!
צריך לדעת לחיות עם כל הרגשות האלה והכי חשוב להמשיך את חייך הלאה, אל תתני למחלה לעצור אותך! הרבה לא תוכלי לעזור , העזרה הכי גדולה והכי טובה היא בביקורים ובאכפתיות, ולזה כנראה אין גבול.
דעי לך תמיד תוכלי לקבל חיזוקים בפורום מכל בעלי הניסיון.
גם לי היו הרבה התלבטויות והחלטתי מה שהחלטתי וטוב לי עם זה, אומנם אצלי הבעל מטופל בבית ע"י מטפל זר, אבל מצבו אינו כמצבה של אימך, ולכן הכי טוב שהיא בחברה ומטופלת כראוי.
גם אני מהצפון, נהריה, ליתר דיוק, אם תוכלי לכתוב לי במסר לאיזה בית סעודי הכנסתם אותה, רק להשכלה ככלית , בשלב זה, אודה לך מאוד.

ניצה.