ש י נ נ י ת
New member
חדשה המומה ובוכה
שלום, זוהי פעם ראשונה שאני משתתפת בפורום. אני בשבוע 26 עם תאומים בנים לא זהים. בסקירת מערכות ראשונה הכל היה בסדר. בסקירה השנייה בשבוע 23 גילו קלאב פוט ברגל ימין בעובר הראשון. חקרתי קצת בנושא ונאחזתי בתיאוריה לגבי כך שכנראה מאחר ולתאום אין הרבה מקום, התנוחה של כף הרגל היא תנוחתית בלבד. היום נקבע לי תור בתל השומר עם אולטראסאונד ואורטופד ד"ר שינדלר. הפעם התגלה כי שתי הרגלים עם קלאב פוט ובנוסף, משקלו של העובר הזה הפך קטן יותר מן העובר השני (כאשר זה תמיד היה ההפך). הומלץ לי על בדיקת מי שפיר בשלב מאוחר יותר והמשך ביקורת. יש לי הרגשה איומה כרגע. אני נורא מאוכזבת ויש לי הרגשה שבכל פעם שניבדק תופיע בעיה נוספת. אני לא יודעת איך אני אמורה לחכות עכשיו כל כך הרבה זמן עד מי השפיר כאילו כלום. איך אפשר להמשיך לתפקד בלימודים ובעבודה? גם ב"מקרה הטוב" אם יגלו שזה רק קלאב פוט, מחכה לנו תקופה לא קלה (אל תשכחו שיש שני עוברים!) שאני לא כל כך יודעת אם אני אהיה מסוגלת לעמוד בה. אני בכלל לא חזקה במקרים כאלה. בסך הכל רציתי שיהיו לי ילדים רגילים ועכשיו נראה כאילו כל החיים הולכים להשתנות ואני הולכת להתמסר לתינוק מסכן ונזקק (אם לא יהרגו אותו בבטן לפני זה). בקיצור, אני מרגישה זוועה. קשה לי להיות אופטימית כרגע. אשמח לשמוע תגובות, או סיפורים דומים. תודה.
שלום, זוהי פעם ראשונה שאני משתתפת בפורום. אני בשבוע 26 עם תאומים בנים לא זהים. בסקירת מערכות ראשונה הכל היה בסדר. בסקירה השנייה בשבוע 23 גילו קלאב פוט ברגל ימין בעובר הראשון. חקרתי קצת בנושא ונאחזתי בתיאוריה לגבי כך שכנראה מאחר ולתאום אין הרבה מקום, התנוחה של כף הרגל היא תנוחתית בלבד. היום נקבע לי תור בתל השומר עם אולטראסאונד ואורטופד ד"ר שינדלר. הפעם התגלה כי שתי הרגלים עם קלאב פוט ובנוסף, משקלו של העובר הזה הפך קטן יותר מן העובר השני (כאשר זה תמיד היה ההפך). הומלץ לי על בדיקת מי שפיר בשלב מאוחר יותר והמשך ביקורת. יש לי הרגשה איומה כרגע. אני נורא מאוכזבת ויש לי הרגשה שבכל פעם שניבדק תופיע בעיה נוספת. אני לא יודעת איך אני אמורה לחכות עכשיו כל כך הרבה זמן עד מי השפיר כאילו כלום. איך אפשר להמשיך לתפקד בלימודים ובעבודה? גם ב"מקרה הטוב" אם יגלו שזה רק קלאב פוט, מחכה לנו תקופה לא קלה (אל תשכחו שיש שני עוברים!) שאני לא כל כך יודעת אם אני אהיה מסוגלת לעמוד בה. אני בכלל לא חזקה במקרים כאלה. בסך הכל רציתי שיהיו לי ילדים רגילים ועכשיו נראה כאילו כל החיים הולכים להשתנות ואני הולכת להתמסר לתינוק מסכן ונזקק (אם לא יהרגו אותו בבטן לפני זה). בקיצור, אני מרגישה זוועה. קשה לי להיות אופטימית כרגע. אשמח לשמוע תגובות, או סיפורים דומים. תודה.