חדשה ובפאניקה!!! זקוקה להרגעה...

kokopelli

New member
חדשה ובפאניקה!!! זקוקה להרגעה...

שלום לכולן שמי גילי ואני בהריון. שבוע 5 (שבוע ארבע + 5 ימים). הדרך לכאן היתה רצופת טלטלות וקשיים - שני הריונות כימיים, הפלה אחת בשבוע 8, טיפולי פוריות (זריקות, כדורים, הזרעות וכולי). בסוף, בחודש שהרופאים אמרו שאי אפשר לטפל החלטתי לשנות גישה, עשיתי סדרה של טיפולים רפלקסולוגיים, בדקתי עם ערכת ביוץ מתי אני מבייצת והנה - דוקא בלי הטיפולים - אני בהריון. אני מעיזה לומר זאת די בביטחון כיוון שגם באותו הריון שנפל בשבוע 8 נתוני הבטא לא התקרבו אפילו לקרסוליים של מה שיש לי עכשיו. אלו הנתונים הכי טובים שהיו לי אי פעם ולכן חייב, פשוט חייב לצאת מהעסק הזה ילד... הפעם זו הפעם! אז אלו הנתונים שהיו לי: בטא בתחילת היום ה-11 לביוץ: 36 בטא בתחילת היום ה-13 לביוץ: 136 בטא בתחילת היום ה-15 לביוץ: 343 אני יודעת שאלו נתונים די גבוהים בכל קנה מידה והרופאה שלי אף העלתה אפשרות שאולי יש לי תאומים (עוד מוקדם בכדי לראות...) אבל - למרות הנתונים המבטיחים אני בפאניקה. כל הזמן בודקת מה אני כן מרגישה ומה אני לא מרגישה ואם נדמה לי שמשהו ממה שהרגשתי נחלש אני בהיסטריה שזהו - שוב נגמר. היו לי במהלך השבוע בחילות קלות כל יום. אתמול לא היו כלל ואני לא יודעת האם כשזה מתחיל זה אמור להיות כל יום בשלב הזה של ההריון? מה לגבי קצב השתנה? השתנתי הרבה ואולי רק נדמה לי שעכשיו זה פחות מקודם... אני עד כדי כך בפאניקה שאני מפחדת שאם אני אתמתח הרבה (התמתחות של שרירי הבטן) משהו יקרה. אני מפחדת להתכופף, להרים, להסתובב וכולי... פשוט פאניקה טוטאלית. מישהי כאן יכולה להרגיע אותי? אני זקוקה לזריקת הרגעה דחוף!!! תודה מראש גילי
 

נירית1

New member
גילי ברוכה הבאה - וקודם כל להרגע זה

הכי הכי חשוב המתח והלחץ לא יעזרו ובעצם בשבועות האלו , אין הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי לשלוט על קיום ההריון או לא, תשתדלי לא להתאמץ יותר מדי. בחילות, הקאות פיפי בלילה אלו דברים נורא אינדווידואלים וכל אחת חובה את זה אחרת. לי בהריון הראשון לא היו בכלל בחילות, ובהריון השני היו קצת וזה לא מדד להתפתחות ההריון. דבר נוסף לגבי הבטא - רק אולטראסאונד יכול להראות האם באמת יש לך תאומים או לא, עליית הבטא מראה בעיקר את קצב ההשתרשות של העובר. ולשאלתך אני בהריון עם תאומים - בטא ראשונה לאחר 12 יום מהכוריגון היתה 380 כמה ימים לאחר מכן ואני ממש לא זוכרת כמה היתה הבטא סביב ה18000. ואני מכירה בנות עם בטאות כאלו ועובר אחד. אז תתעזרי בסבלנו ואני יודעת שקל להגיד וקשה לבצע אבל אין ברירה עד שרואים דופק אלו שבועות קשים. אז מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר .
 

ammy

New member
בוקר טוב

אני בערך אותו שלב , היום רק עשיתי בדיקת בטא ראשונה , כי יצאה לי תשובה חיובית בבדיקה ביתית.אני גם בלחץ בקושי הצלחתי להגיד לפקידה שאני רוצה לעשות בדיקת הריון ,אבל אני מאמינה שאם הריון צריך להצליח הוא יצליח ואם לא שום דבר לא יעזור , אז פשוט תחשבי שהפעם זה זה והכל יהיה סבבה.חוץ מזה אצלי בכלל אין שום סימן להריון ( חוץ מזה שלא הייתה ווסת). אני מאמינה שהכל יהיה בסדר אצלך וגם אצלי !!! יום טוב !!!
 

J-סיקה

New member
kokopelli בוקר טוב לך

גם אני הייתי במצבך אחריך הפלה בשבוע מוקדם יותר והקלטות מידית לאחר מכן התחלתי להרגיש בחילות והייתי מרוצה (כמה שישמע מפגר..) ואז יום אחד קמתי והייתי בסדר ויום אחרי זה בסדר ונכנסתי להסטריה פניתי לבנות פה והן הרגיעו אותי יש ימים ויש ימים אל תדאגי לא כתוב בשום מקום שהבחילות צריכות להיות כל יום כל היום יש מי שאין לה בכלל ומה היא תרגיש??? בכל מקרה מזל טוב מחזקת אותך ג´סיקה
 
גם אני באותה סירה....

שבוע 5, כנראה, והבוקר עשיתי בטא אחרי שביום שישי קיבלתי תוצאה חיובית בבדיקת שתן. לגבי הבטא שעשית - בהריון הקודם שלי (יש לי בן בן כמעט שנתיים) ביום ה-14 לביוץ התוצאה היתה 383 (עד היום אני זוכרת כמה רעדתי כשקראתי אותה...). הייתי בטוחה במאה ועשרה אחוזים שיש לי תאומים (זה היה הריון שהושג בעזרת איקקלומין) והלב שלי פרפר מפחד. את אנחת הרווחה שלי ב-US הראשון כשראו רק דופק אחד היה אפשר לשמוע בכל גוש דן... וכשהרופאה שלי שאלה למה נלחצתי כל כך וסיפרתי לה על החשש מהבטא, היא צחקה ואמרה שאולי יש קשר מאוד לא ברור בין גובה הבטא לבין מקרים של תאומים, אבל לרוב זה מצביע רק על השתרשות טובה של העובר, ואין בהכרח קשר למספר העוברים. לגבי התופעות האחרות - בהריון הקודם ידעתי שאני הרה עוד לפני הבדיקה לפי מספר הפעמים שקמתי בלילה לשירותים והחזה המוגדל. הפעם - כלום. נאדה. בחילות לא היו לי אז, ואני מקווה שגם לא הפעם. כך שממש אי אפשר לדעת. שיהיה בהצלחה ובקלות!
 

shy-angel

New member
מחזיקה לך אצבעות

ברוכה הבאה ומזל טוב ! מקווה בשבילך שהפעם זה זה והכל יעבור בשלום. עד כמה שזה קשה הכי חשוב זה להיות רגועה. בלי לחץ. בלי עצבים. אני זוכרת את תחילת ההריון שלי (אחרי שנים שלא הלך לי) ואת הרגע שבו הרופא אמר לי שסביר להניח שאני אצטרך לעשות הפלה כי ההריון לא מתפתח. אחרי יומיים של בכי ללא הפסקה, חיכיתי בסבלנות, ובבדיקת האולטראסאונד הבאה הכל היה תקין. טעות בחישוב גיל ההריון. החלפתי רופא והמשכתי לדאוג. היום, שבוע 23 אני תמיד דואגת. כל דבר קטן מקפיץ אותי - זה נורמאלי או לא ? אבל צריך לנסות להישאר רגועות. זה הכי חשוב ! לגבי הבחילות וההשתנה והתחושות.. כל יום הוא אחר. באחד בחילות נוראיות, בשני מבלים יותר בשירותים מאשר מחוץ להם, בשלישי הגודש בחזה מעיק וברביעי אולי יש הכל בבת אחת, או שאולי אין כלום. בכל מקרה, אף אחד מאלה, זה לא סימן לכן או לא בסדר. אז תנסי להנות מההריון שלך עד כמה שאפשר, ובשלוה.
 
לגילי המודאגת

קודם כל חשיבה חיובית בד"כ עוזרת, בנוסף לכך אל תחששי להמתח או לעשות כל פעילות רגילה יומיומית כי מניסיון אם ההריון חזק מספיק שום דבר לא יפריע להמשכו ובמידה וההריון לא מספיק חזק אז צריך לתת לטבע לעשות את שלו. סבלנות נסי להעסיק עצמך בפעילות שתסיר ממך דאגות מיותרות. מחזיקה לך אצבעות ובד"כ דברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר.
 

ענתש

New member
מחזיקה לך אצבעות../images/Emo45.gif

ביקרתי קצת בפורום פוריות, רק כדי לראות. ואני חייבת להגיד שאתן הבנות הכי אמיצות וחזקות בעולם ואני מעריצה שלכן. אני מקווה שהפעם זה יהיה הכי פשוט, וקל וחלק... אין לי ממש עצות מרגיעות כי גם אני מההיסטריים (הריון ראשון, טבעי לגמרי ותקין ואפילו לא ניסינו הרבה, אבל כבר הספקתי להיות בחדר מיון איזה 3 פעמים, כל פעם על שטויות. ככה אני... מבוהלת). רק איחולים טובים. בהצלחה !
 

Lilachel

New member
אל דאגה

הי, עניתי לך בפורום של walla כל זאת מכיוון שלא ידעתי על קיומו של פורום זה, אשר עושה רושם כי הוא יותר נחמד
 
למעלה