חדשה... וחרדה מאוד

[בילי1984]

חדשה... וחרדה מאוד

בוקר טוב

אני בהריון ראשון, שבוע 23. הריון שהושג מטיפולים ועובר בצורה לא קלה בכלל- סכרת הריון, בעיות בלחץ דם וכו. עשינו מי שפיר וציף הכל יצא תקין וסוף סוף נרגעתי (פחדנו מסיבוכים של הסכרת). לסקירה ה2 הלכתי לראשונה בכיף ביום חמישי ושם חרב עליי עולמי... הייתי אצל רופא קר ודוחה במכבי (לא מכירה), פעם 1 שהלכתי לא פרטי כי חשבתי שהכל בסדר. על תחילת הבדיקה הוא ראה את רגל שמאל ואמר שהיא מסובבת לצד הלא נכון, נבהלתי מאודדדדדדד!!! שאלתי מזה אומר? אמר שכנראה שהילד יצטרך ניתוח ולא נוכל לדעת יותר עד הלידה. פרצתי בבכי והרופא סוג של התעצבן עליי ולא דיבר עוד. כל השאר בבדיקה נראה תקין. כשניסיתי לשאול בסוף מה משמעות הרגל הוא אמר שאני היסטרית ושאפנה לרופא הריון בסיכון שלי להמשך הסבר. בטופס התשובות הוא ציין קלאב פוט ברגל שמאל. מאז אני רק בוכה!!!!!! חרדות איומות, לא ישנה, לא רעבה.. מרגישה שחרב עליי עולמי. קבענו תור לסקירה 2 נוספת את פרופ טפר ביום א (פרטי) למרות שאני מניחה שלא תיהיה תשובה אחרת... מסתבר שלאמא של בעלי יש קלאב פוט ב2 הרגלים שלא טופל ולבן דוד שלו היה ברגל אחת כשנולד לפני 27 שנה- טופל בזמנו רק בגבסים והכל טוב מאז. אני על הפנים... המחשבה על הפלה אפילו עוברת לי בראש. לא טוב לי ואני לא מפסיקה לבכות אני מפחדת

 

[שקד מלמד]

בילי היקרה שלום שלום לך

קוראים לי נבט ואני אמא של עידו, בן 2.4 שנולד עם ק"פ ברגל ימין ואם תפגשי אותו היום בכלל לא תאמיני שפעם, לפני שנתיים הייתה לו רגל עקומה (ושל גיא, בן חודש וכמה ימים שנולד בלי ק"פ).
לפני שאתחיל להסביר לך קצת אני רוצה להגיד לך שאני שמחה שמי השפיר היו תקינים ונראה לי שהסכרת הריון ולחץ הדם הלא תקין הם המפחידים -הק"פ - מזה ממש אין צורך לפחד ובטח ובטח לא לעשות הפלה.
אני מניחה ששוטטת לך קצת בפורום אבל בכל זאת -
את לא הראשונה, ולא היחידה כאן וכנראה גם לא האחרונה שמרגישה - כשהיא מגלה על הק"פ - שחרב עליה עולמה. אני גם זוכרת את הסקירה הראשונה שגילינו על הק"פ. הלכנו בשמחה לגלות את מין העובר ואז הסתבר לנו שלעובר יש ק"פ והיינו עצובים מאוד. נכנסנו לאינטרנט ותוך כמה שעות הרגשנו שאנחנו יכולים לכתוב דוקטורט בנושא.
אם הק"פ מצביע רק על בעייה אורתופדית אז זה באמת לא נעים והטיפול נראה מסובך ומעלה הרבה שאלות (זה המקום לשאול!) אבל הדברים מסתדרים ואפשר להגיד שאפילו במהירות.
כמה ימים לאחר הלידה (יש כאלה שמחכים עד אחרי הברית ויש כאלה שלא) התינוק יגובס ואז במשך כ- 8 שבועות יוחלף הגבס מדי שבוע. לאחר מכן או שתצטרכו ניתוח קטן או שלא ואז נעליים מיוחדות עם מוט בינהן. בהתחלה הילדון יהיה איתן 23 שעות ביממה ואחרי כמה חודשים תעברו ל"זמן נמנום" - כל פעם שהילד ישן הוא צריך להיות עם הנעליים.
זה נשמע נורא - אבל תשמעי סיפור - היום חזרנו מטיול. עידו נרדם בדרך. אמרנו, טוב נו, נכניס אותו למיטה ובאופן יוצא דופן (ואצלנו זה באמת יוצא דופן) לא ננעל לו את הנעליים. שחר (בעלי) העלה אותו מהאוטו למיטה ומתוך שינה עידו אמר שהוא רוצה את הנעליים. באמת. הוא פשוט לא נרדם בלעדיהן...
כל זאת ועוד....את מוזמנת לשאול ולהתייעץ ולבכות ואני גם שולחת לך בפרטי את הטלפון שלי. את יותר ממוזמנת להתקשר ונדבר. וגם לבוא לבקר ולראות ילד קופצני שמטפס על עצים בלי שום בעייה!
נבט

 

[אמא של שימי]

מסכימה כמובן עם הדברים...

בילי אני חושבת שאם תעברי אחת אחת פה את כל האמהות לילדי קלאב פוט כולן תתארנה לך את אותן תחושות שאת מתארת.
אני אישית חרדית ואצלינו לא עושים כמעט בדיקות. הבדיקות היחידות שעשיתי זה בדיקות דם, אולטרא סאונד פשוט וסקירה מאוחרת.
וגם אמלי גילו את זה בסקירה המאוחרת אמרו לי שהוא כך בשני רגליים וכמובן גם העלו בפני את כל האפשרויות הנוספות שיכולות להיות....
לא היה לי יום ולא לילה הפנו אותי לעשות מלא בדיקות אבל משום שמטעמי דת ועקרון אנחנו לא מפילים אז לא עשיתי את הבדיקות והייתי בלחץ נוראי 4 וחצי חודשים.
ב"ה לשמחתי הרבה זה הבעיה היחידה שהוא נולד איתה אבל את אפילו לא מאמינה כמה שמגלים שזה לא נורא זה אולי קצת מתיש להיסחב עם כל הגיבוסים וכו' אבל בתכלס אין בד"כ דברים נוספים מעבר.
אנחנו מטופלים בבי"ח תל השומר אצל ד"ר שינדלר רופא מדהים אבל מעבר לרופא אני היום מסתכלת על הבן שלי שהוא בן שנתיים וחצי רץ משתולל קופץ הוא התפתח בצורה מדהימה הרבה יותר מהר מאשר בני גילו הוא היה מתהפך עם הנעליים כשילדים בגילו בלי נעליים עוד לא התהפכו.
הוא ילד חכם ומתוק ואי אפשר אפילו לחשוב שאפשר לוותר על כזה ילד אני אישית כמובן מאוהבת בו אבל חוץ ממני כולם מסביב.
אם את אומרת שאמרו לך בכל הבדיקות שב"ה הכל בסדר וזו הבעיה היחידה שיש זה באמת שטויות אני יכולה לאומר לך שזה אפילו פחות גרוע ממשקפיים לטעמי זה טיפול פחות או יותר עד גיל חצי שנה ואח"כ יותר ביקורות כדי לראות שהכל בסדר.
אני גם יותר מאשמח אם תירצי לתת לך אפשרות לראות את הילד שלי ולראות שאי אפשר בכלל לראות שהיה לו פעם איזה שהיא בעיה ברגל.

 

[סערה בים]

בורכה הבאה בצל קורתנו...

בילי יקרה,
כפי שכתבו לך קודמותיי, כולנו היינו ב"סרט" בו את נמצאת עכשיו. אותן מחשבות, חרדות ותחושות מאפיינות את אותו הרגע בו הודיעו לכולנו שלילד שלנו יש ק"פ.
כל מה שנאמר וננסה להרגיע לא יעזור במאה אחוז עד אשר תאחזי את הילד בשתי ידייך ותראי שהוא פשוט מושלם, אבל זה יקרה וכשזה יקרה את תגידי לעצמך- טוב נו, עם זה אני יכולה להתמודד בקלות.
אם את רוצה, אנחנו תושבי איזור המרכז ואת מוזמנת לפגוש את ביתי בת ה- 7, רקדנית ג'אז וספורטאית נהדרת!
יהיה בסדר ואפילו מצויין

&nbsp

 

[NofNof121]

שלום בילי ונעים מאוד

אני דיי חדשה פה בפורום, כתבתי כאן כמה פעמים, ילדתי לפני חודשיים ונכנסתי עכשיו להתעדכן אחרי חודשיים מטורפים.
אז ככה, קודם כל גם אני הייתי בדיוק בסרט שלך, אצלנו העניין המעודד הוא שגם לבעלי היה קלאבפוט (לפני 33 שנים) ככה שהבנו מאיפה זה הגיע.
רק שלבעלי היה בצד אחד ואילו לקטן שלנו יש בשני הצדדים.
אצלי לא משנה מה אמרו לי עדיין הייתי חרדה ככה שאני יודעת שלא משנה מה נכתוב המחשבות עדיין רצות בראש.
אבל אני יכולה כן להרגיע אותך או לפחות לנסות ולהגיד לך שמעולה שעשית צ'יפ גנטי טמיי שפיר שיצאו תקינים זה כבר מאוד מעודד ואומר המון על העובר.
בנוסף אני יכולה לתת לך שם לסקירה אצל רופא מדהים בשם אילן גל שהסקירה אצלו עשתה לנו מאוד טוב.
קלאבפוט היא בעיהה אורטופדית לחלוטין, הטיפול בה הוא מאוד ארוך ודיי מסורבל, פעם בשבוע להוריד גבסים ולשים אחרי זה ניתוח (לא כולם אצלנו היה) ואחרי זה נעליים עם בר (מוט מפריד ברגליים) זה ממש לא סוף העולם אבל זה ממש לא נעים בייחוד עם תינוק קטן.
אבל מה שכן אני יכולה להגיד לך שהטיפול הוא כלכך מוכר וכלכך מוכיח את עצמו שהרופאים עושים זאת בעיינים עצומות וזה ממש לא מרגש אותם.
בכל מקרה את יותר ממוזמנת לשלוח לי הודעה.

בהצלחה,
נופר

 

[1soandso]

בואי תראי את אלוף העולם בכדורגל

שבועט ברגל ימין מסובבות אפילו שהיא לא ממש ממש בתיקון מושלם.
כולנו היינו בשוק והכחשה ואבל על הק"פ. כשתראי את הפנים של התינוק תהיי רגועה יותר. הפורום הזה נפלא ואת מוזמנת לבקר במבשרת ציון לחוויות מאיתנו.
ממליצה מאוד לבחור אורטופד רגיש (גם רופא משפחה רגשי, כלומר זה תמיד טוב). אם את באזור ירושלים אז תפני לד"ר פנסקי מישום שהוא מלאך שממלא את תפקידו באהבה, אכפתיות ושמחה.
כמו שאת כאן עכשיו, תדאגי לקבל תמיכה מהורים כל הזמן מישום שזה מקל מאוד את הלא נודע מהתהליך, למה לצפות וכד'. (חכי בכיתה א').
נשיקות
עידית