אמא לוחמת1
New member
חדשה ונואשת לעיצות טובות
שלום, הרגע גיליתי את הפורום. אני זקוקה לפורום כזה כמו אויר לנשימה. מקווה שתוכלו לעזור לי בעיצות.
בני עולה לח' היה בכיתה רגילה ללא סיוע. כל חייו. בשנה שעברה, עם המעבר לחטיבת הביניים חלה נסיגה גדולה והתסמינים האוטיסטיים פתאום התחזקו לרמה שלא אפשרה חיים נורמליים. יחד עם התחלת נטילת ציפרלקס וחיזוק פגישות פסיכולוגיות שבועיות, חלה הטבה חלקית.
עברנו וועדת השמה כדי לעבור לכיתת תקשורת אך במזל גדול הבנתי ממש ברגע האחרון שכיתת התקושרת הספציפית שאליה הוא אמור לעלות מורכבת מ7 ילדים שכולם לא בתפקוד גבוה. בלשון המעטה. הוא אמור להיות בהקבצה א' בחשבון ובאנגלית ובכיתת התקשורת זה לא יתאפשר. גם אם ישתלב בכיתות הרגילות לא יהיה מי שילווה אותו שם. כמו כן הילדים שם רועשים ולא יכבדו את הבקשה שלו להתעלמות מוחלטת. להפך.
לכן התעקשתי שישאר בכיתה הרגילה (הם לא הכי התלהבו אבל בעיה שלהם).
קבעתי פגישה עם המערכת (המחנכת, היועצת, רכזת השכבה) ואני רוצה לדרוש את הזכויות המגיעות לבן שלי- כמו לכל ילד במדינה- ללכת לבית ספר בשמחה.
הבעיה היא- שהכיתה הרגילה לא מתאימה לו מבחינה חברתית. יש שם 40 ילדים. רועש. תוסס...הלמידה מהירה ולא תמיד מאורגנת.
אבל בין זה לבין כיתת התקשורת- גם עם השתלבות חלקית- הכיתה הרגילה יותר מתאימה.
מה שבטוח זה שהיה עדיף למצוא לו כיתת תקשורת ברמת תפקוד גבוהה אבל אין כזה בסביבתנו.
אז אני אומרת- אם אין מעיל למידותיו- שיתפרו לו אחד כזה.
שיהיה בכיתה הרגילה עם שינויים שיעשו למענו-
יש לי כמה דברים שרציתי לבקש- למשל שיתנו לו לשבת בשולחן נפרד, שיעזרו לו במהלך השיעור להתמקד בחומר- פעם אחת בשיעור שיגש אליו המורה ויראה לו איפה הם נמצאים בספר, או לחלופין שיהיו בקשר איתי ויכתבו לי כל יום מה נלמד שנוכל לעמוד בקצב בבית. שבעבודות לא יאלצו אותו לעבוד עם עוד ילדים בקבוצה אלא שיעשה לבד עבודות הגשה, שבמבחנים יאפשרו לו לשבת במקום שקט יותר, שבהפסקות יאפשרו לו להיות בכיתה או ימצאו לו מקום שקט בבית הספר, פטור מלא מטיולים, ימי גיבוש וטקסים... (כל הרעיונות האלו עלו מהבן שלי ולא ממני ואני מקבלת אותם)
הבן שלי לא רוצה שילוב חברתי. הוא לא מעוניין שיצמידו אותו לילד שיהיה חבר שלו באילוץ, הוא ויתר על חברת גילו ומסרב להתפשר על כך. כל מה שהוא מבקש זה ללכת לבית הספר, ללמוד בשקט ובלי שיצ'פחו אותו על הכתפיים או יצעקו לו "אחי". בלי שיתקלו בו בהפסקות, זה דברים שמשגעים אותו.
האם הבקשות שלי מוגזמות? האם יש לכם רעיונות נוספים לשיחה מול המערכת?
האם יש משהו שנותנים לילדים שלכם במערכת ועוזר להם שתוכלו לספר עליו?
שלום, הרגע גיליתי את הפורום. אני זקוקה לפורום כזה כמו אויר לנשימה. מקווה שתוכלו לעזור לי בעיצות.
בני עולה לח' היה בכיתה רגילה ללא סיוע. כל חייו. בשנה שעברה, עם המעבר לחטיבת הביניים חלה נסיגה גדולה והתסמינים האוטיסטיים פתאום התחזקו לרמה שלא אפשרה חיים נורמליים. יחד עם התחלת נטילת ציפרלקס וחיזוק פגישות פסיכולוגיות שבועיות, חלה הטבה חלקית.
עברנו וועדת השמה כדי לעבור לכיתת תקשורת אך במזל גדול הבנתי ממש ברגע האחרון שכיתת התקושרת הספציפית שאליה הוא אמור לעלות מורכבת מ7 ילדים שכולם לא בתפקוד גבוה. בלשון המעטה. הוא אמור להיות בהקבצה א' בחשבון ובאנגלית ובכיתת התקשורת זה לא יתאפשר. גם אם ישתלב בכיתות הרגילות לא יהיה מי שילווה אותו שם. כמו כן הילדים שם רועשים ולא יכבדו את הבקשה שלו להתעלמות מוחלטת. להפך.
לכן התעקשתי שישאר בכיתה הרגילה (הם לא הכי התלהבו אבל בעיה שלהם).
קבעתי פגישה עם המערכת (המחנכת, היועצת, רכזת השכבה) ואני רוצה לדרוש את הזכויות המגיעות לבן שלי- כמו לכל ילד במדינה- ללכת לבית ספר בשמחה.
הבעיה היא- שהכיתה הרגילה לא מתאימה לו מבחינה חברתית. יש שם 40 ילדים. רועש. תוסס...הלמידה מהירה ולא תמיד מאורגנת.
אבל בין זה לבין כיתת התקשורת- גם עם השתלבות חלקית- הכיתה הרגילה יותר מתאימה.
מה שבטוח זה שהיה עדיף למצוא לו כיתת תקשורת ברמת תפקוד גבוהה אבל אין כזה בסביבתנו.
אז אני אומרת- אם אין מעיל למידותיו- שיתפרו לו אחד כזה.
שיהיה בכיתה הרגילה עם שינויים שיעשו למענו-
יש לי כמה דברים שרציתי לבקש- למשל שיתנו לו לשבת בשולחן נפרד, שיעזרו לו במהלך השיעור להתמקד בחומר- פעם אחת בשיעור שיגש אליו המורה ויראה לו איפה הם נמצאים בספר, או לחלופין שיהיו בקשר איתי ויכתבו לי כל יום מה נלמד שנוכל לעמוד בקצב בבית. שבעבודות לא יאלצו אותו לעבוד עם עוד ילדים בקבוצה אלא שיעשה לבד עבודות הגשה, שבמבחנים יאפשרו לו לשבת במקום שקט יותר, שבהפסקות יאפשרו לו להיות בכיתה או ימצאו לו מקום שקט בבית הספר, פטור מלא מטיולים, ימי גיבוש וטקסים... (כל הרעיונות האלו עלו מהבן שלי ולא ממני ואני מקבלת אותם)
הבן שלי לא רוצה שילוב חברתי. הוא לא מעוניין שיצמידו אותו לילד שיהיה חבר שלו באילוץ, הוא ויתר על חברת גילו ומסרב להתפשר על כך. כל מה שהוא מבקש זה ללכת לבית הספר, ללמוד בשקט ובלי שיצ'פחו אותו על הכתפיים או יצעקו לו "אחי". בלי שיתקלו בו בהפסקות, זה דברים שמשגעים אותו.
האם הבקשות שלי מוגזמות? האם יש לכם רעיונות נוספים לשיחה מול המערכת?
האם יש משהו שנותנים לילדים שלכם במערכת ועוזר להם שתוכלו לספר עליו?