אז הנה אנוכי...
אני גוגית, אמא של תאומים בנים בני 5 אוטוטוטו (ווואאאאאאאוווווווו כ"כ מהר עבר מאז יום ההולדת הקודם).
2 בנים מתוקים, חברים טובים, ילדים טובים, נעימים, חברמניים, אוהבים להעניק ולתת וכמובן כמו כל ילד גם לקבל.
השנה בפעם הראשונה הפרדתי אותם במסגרות החינוכיות שלהם לשני גנים נפרדים,
הראשון פורח בגן החדש, פשוט מדהים, אומנם יש קשיים כי ככל שהגיל עולה הדרישות עולות, אבל יחסית הילד פורח מאז ההפרדה.
השני, פשוט .... נובל, רגרסיה בהרבה דברים, התנהגות, הרטבה, פחדים, שאני מאמינה שזה טבעי,
אבל נכנסים גם מוטיבים נוספים לעניין, הגן אליו הוא נכנס, התחל, כמעט כל הצוות, רוב החברים שלו עברו לגן השני,
אין כימיה בינו לבין הגננת ,
כבר זומנתי לשיחת משמעת, נבנתה תוכנית התנהגותית (כן בשבוע השני ללימודים). ואני מרגישה שהילד הולך ומדרדר,
היום כשבאתי לאסוף אותו, הגננת קראה לי ואמרה לי על כך שהוא משחק באיבר מינו במהלך המפגשים בגן, כל עניין ההתעסקות לדעתי הוא טבעי כי זה הגיל, אבל המתי? ואיך? נראה לי צריך להיות התפקיד שלה לתת את הטון במהלך השהייה בגן, לא שלי,
אני יכולה לפקח על כך בבית, אבל מה אני אמורה לעשות בעניין?
כיצד מסבירים לילד בגיל הזה על העניין? (מה לעשות אני בת, לא נולדתי עם בעיה כזו)
googit