חדשה כאן-ארוך
שלום ,
החלטתי שאני רוצה לספר את סיפורי כדי לקבל תגובות מעודדות ...
אני נשואה עם ילדה שהגיעה בעקבות הפרייה, לפני כשלושה חודשים ניגשתי למרפאת הפוריות כדי להתחיל בטיפולים להביא ילד נוסף...
באולטראסאונד שלפני ההזרעה הרופא שמטפל בי אמר שהרירית קצת עבה והוא יעשה לי במקביל להזרעה פיפל מרירית הרחם...
אחרי כשבועיים קיבלתי שתי בשורות:
1. אני בהריון עם תאומים(התגלה בהמשך)
2.בביופסיה יצא היפרפלסיה עם אטיפיה וחשד לקרצינומה
הרגשתי כאילו כל עולמ נפל עליי, לא ידעתי איך להתמודד עם הבשורה המרה ובמקביל הדילמה הייתה עם להמשיך את ההריון ולקחת סיכון או להפיל ולטפל בעצמי...
קיבלתי החלטה מצערת וקשה לבצע גרידה, בשביל שאוכל לבצע ביופסיה נוספת mri ולקבל תמונת מצב ברורה יותר.
בגרידה התקלה כי הרירית היא טרום סרטנית(היפרפלזיה עם אטיפיה) וה- mri יצא תקין....
הוחלט להמליץ לי על טיפול תרופתי בתרופה שנקראת מגייס על מנת לנסות לשמר לי את הפריון ולא לכרות את הרחם...
אני לא יודעת אם בגלל התרופה הוא בגלל כל מה שעברתי אני חווה דיכאון עמוק (אין לי עבר של דיכאונות), אני לא מצליחה לשמוח במרבית היום אני עצובה מאוד ובעיקר בחרדה מאוד גדולה לגבי בריאותי ועתידי....
נכנסתי מכאן כדי לדעת האם מישהי חוותה רירית טרם סרטנית והחלימה בעזרת טיפול תרופתי, האם אני לוקחת סיכון שהסרטן יתקדם במידה והתרופות לא ישפיעו?
האם כדאי לפנות לפסיכולוג כדי לטפל בדיכאון העמוק שאני חווה והאם יש מישהו שמתמחה במקרים אלו...
אשמח לקבל מכם כל עידוד...
שלום ,
החלטתי שאני רוצה לספר את סיפורי כדי לקבל תגובות מעודדות ...
אני נשואה עם ילדה שהגיעה בעקבות הפרייה, לפני כשלושה חודשים ניגשתי למרפאת הפוריות כדי להתחיל בטיפולים להביא ילד נוסף...
באולטראסאונד שלפני ההזרעה הרופא שמטפל בי אמר שהרירית קצת עבה והוא יעשה לי במקביל להזרעה פיפל מרירית הרחם...
אחרי כשבועיים קיבלתי שתי בשורות:
1. אני בהריון עם תאומים(התגלה בהמשך)
2.בביופסיה יצא היפרפלסיה עם אטיפיה וחשד לקרצינומה
הרגשתי כאילו כל עולמ נפל עליי, לא ידעתי איך להתמודד עם הבשורה המרה ובמקביל הדילמה הייתה עם להמשיך את ההריון ולקחת סיכון או להפיל ולטפל בעצמי...
קיבלתי החלטה מצערת וקשה לבצע גרידה, בשביל שאוכל לבצע ביופסיה נוספת mri ולקבל תמונת מצב ברורה יותר.
בגרידה התקלה כי הרירית היא טרום סרטנית(היפרפלזיה עם אטיפיה) וה- mri יצא תקין....
הוחלט להמליץ לי על טיפול תרופתי בתרופה שנקראת מגייס על מנת לנסות לשמר לי את הפריון ולא לכרות את הרחם...
אני לא יודעת אם בגלל התרופה הוא בגלל כל מה שעברתי אני חווה דיכאון עמוק (אין לי עבר של דיכאונות), אני לא מצליחה לשמוח במרבית היום אני עצובה מאוד ובעיקר בחרדה מאוד גדולה לגבי בריאותי ועתידי....
נכנסתי מכאן כדי לדעת האם מישהי חוותה רירית טרם סרטנית והחלימה בעזרת טיפול תרופתי, האם אני לוקחת סיכון שהסרטן יתקדם במידה והתרופות לא ישפיעו?
האם כדאי לפנות לפסיכולוג כדי לטפל בדיכאון העמוק שאני חווה והאם יש מישהו שמתמחה במקרים אלו...
אשמח לקבל מכם כל עידוד...