חדשה כאן - הפלה צפויה

חדשה כאן - הפלה צפויה

ונקבעה למחר... שבוע 7... בשאיבה/גרידה
אני מאוד חוששת, חוששת בעיקר מההחלמה, רוצה לשוב ולתפקד מהר...
כמעט בהתקפי חרדה קשים... אשמח לשמוע כמה מהר פיזית דווקא השתקמתם.

עוד חרדה... אני בת 38, להריון הזה נכנסתי בטעות, יש לי אחד בן 4 בבית ואני מאוד מאוד מפחדת שזה היה הסיכוי האחרון...

לצערי... בעלי לא מעוניין בעוד ילדים אבל לא רצה שאחווה הפלה... אבל ככה קרה. וגם הגיל הגיל.... מי יודע אם אצליח שוב?

אשמח אם תשתפו אותי... ההחלמה הנפשית לא קלה זה ברור... :(
תודה שאתן כאן.
 
משתתפת בצערך


לא הצלחתי להבין האם זו הפלה יזומה (כולל ועדה להפסקת הריון) או שההריון לא מתפתח. בחוויה האישית שלי יש הבדל בין הנסיבות, גם אם התוצאה הסופית זהה.

לפי מה שאני מבינה רוב הנשים שעוברות גרידה בשבוע מוקדם, מתאוששות די מהר בפן הפיזי.
ייתכן כאב ברחם ביומיים שאחרי הגרידה וסביר גם שיהיה דימום כלשהו שאמור להיות במגמת הפחתה עד לסיומו כשבוע עד שבועיים ממועד הגרידה (לרוב עד שבוע). מותר לקחת משככי כאבים - כדא לברר בביה"ח מה הם ממליצים לקחת.
בכל בי"ח יש הנחיה שונה לגבי הביקורת אחרי הגרידה. אני ממליצה ללכת לביקורת כשבוע אחרי תחילת הוסת הראשונה. באופן אישי ובגלל היסטוריה בעייתית, אני יוזמת ביקורת נוספת כשבוע עד שבועיים אחרי הגרידה.

מבחינת התהליך, את אמורה להגיע בצום, ללא איפור, ללא תכשיטים וללא לק.
יש קבלה ראשונית ע"י אחות ובה תשאול בסיסי על היסטוריה רפואית ומיילדותית.
ייתכן ויהיה צורך בהכנה של צוואר הרחם. בשבוע כזה מבוצע לרוב באמצעות ציטוטק (כדורים) או למינריות (מעין מקלות שמוחדרים וגינלית). ציטוטק ניתן לשימוש בהחדרה וגינלית, בליעה או המסה בפה. בכל מקרה של שימוש בציטוטק ייתכנו תופעות לוואי כגון רעידות בכל הגוף, עליית חום, התכווצויות של הרחם והנרתיק, בחילות והקאות. לא כל הנשים חוות את כל התופעות, לא כל הנשים חוות את התופעות באותה העוצמה.
מותר ואף מומלץ לבקש משכך כאבים עוד לפני הגרידה, במידה ואת מרגישה שקשה לך. במצב כזה אני מעדיפה אופטלגין נוזלי.
כדאי להגיע לביה"ח עם תחבושות עבות לספיגת הדימום שאחרי הגרידה.
מבחינתי ההרדמה היא החלק הכי "נעים" בכל הסיפור. אני מקפידה לבקש שהמרדים ייתן לי זופרן נגד בחילה, מפני שההרדמה עלולה לגרום לבחילות לאחר ההתעוררות (היו לי 2 הרדמות שאחריהן הקאתי).
בחדר הניתוח תתבקשי לשכב על מיטה עם משענות לרגליים. את הרגליים מהדקים אל המשענות בעזרת רצועות, כדי שלא תבעטי בטעות בצוות בזמן שאת מורדמת. לי עזר לדעת על כך מראש ולהבין למה זה מבוצע.
מרגע ההרדמה ועד המעבר לחדר ההתאוששות עוברת לרוב כרבע שעה.
בחלק מבתי החולים יש בחדר ההתאוששות מפזר חום שניתן לכוון את הפיה שלו אל בין השמיכות. אני מרגישה שהחום עוזר לי להתאושש מהר יותר.
השחרור מתבצע בדרך כלל כשעתיים עד שלוש לאחר הגרידה עם הנחיה למנוחה של 3 ימים.

רוב הנשים מתאוששות מההרדמה תוך כמה שעות, לי זה לוקח בדרך כלל כ-24 שעות עד שאני מרגישה צלולה (על סמך 12 פרוצדורות גינקולוגיות בהרדמה), אבל אני די חריגה בנושא הזה.

מאחלת לך שיעבור בשלום.
אשמח אם תוכלי לעדכן אותנו בהמשך השבוע על מצבך.
 
תודה רבה

קראתי אותך ביום שלפני וזה עזר לי מאוד מאוד.
יקח לי זמן להתאושש נפשית אני מניחה... פיזית כבר אין דימום או כאבים.
גם לא נזקקתי למשככי כאבים...
בעלי אמר שצרחתי משנתי... אני מניחה שלא פשוט יהיה :(
נקווה לטוב... ושוב תודה על ההשקעה... מעריכה את זה המון!
 

אמאלוסי

New member


קודם כל, משתתפת בצערך ושולחת חיבוק.
לגבי כל התהליך והחלמה. מדובר בתהליך מאוד קצר. תבואי,תרדמי ותתעורר כעבור זמן קצר. אצלי היו 2 גרידות - אחרי ראשונה ישנתי כמה שעות בבית והלכתי לעשות ציפורניים בשביל הנשמה :)
אחרי שניה התעוררתי לגמרי עוד בבית חולים ואהלכנו לאכול ב"ג'ירף".
מקבלים 3 ימי מחלה, אבל אני ניצלתי פעמיים רק יומיים. רציתי לחזור כמה שיותר מהר לחיים רגילים. תכלס, אין לאן למהר,עובדים עד גיל 67...
אז תתכנני מראש,איך תבלי את 3 ימי מחלה. כי מבחינה פיזית תרגישי טוב.
תסעי לטייל תלכי לסרט תסדרי ארונות לקיץ...
מבחינת החלמה נפשית - לי לקח פחות או יותר חודש עד שחזרתי לאיזון.זה הכי לגיטימי בעולם להיות עצובה ומדוכדכת. הבדיחות לא מצחיקות, יש בעיות ריכוז ותאבון, שום דבר לא מעניין.לאט לאט תצופי למעלה. אבל תהיי קשובה לעצמך. אם את לא מצליחה לישון, אם את לא אוכלת.אם תיפקוד שלך נפגע - צריך לפנות לעזרה מקצועית.
 
אני מרגישה טוב

אבל בו זמנית גם פוטרתי והיום היום האחרון לעבודה.
אז מצפה לי תקופה בבית... כבר מתחילה לארגן ולסדר וכאלה...

אני מבינה אותך... צריכה לקחת אנטיביוטיקה היום אחרי אוכל... אין תיאבון בכלל.
תודה רבה!
 

אמאלוסי

New member
מוסיפה

לגבי זה שאת פוחדת שזה היה סיכוי אחרון שלך - גיל 38 זה עדיין לא הסוף מבחינת הילודה. בשביל כל רופא פריון את עדיין לגמרי ב"כושר".
המון בהצלחה !
תעדכני כשתהי אחרי...
 

שירהד1

Member
מנהל
את כבר אחרי. רוצה לספר מה שלומך?

אצלי בכל הפעמים ההתאוששות הפיזית היתה מאוד מהירה. יום אחד של מנוחה, עם חולשה,עייפות ופחות תאבון, ואחר כך- חזרה לשגרה מלאה, כולל עבודה, נקיונות, טיפול בילדים...

את בת 38 וזה ממש לא היה הסיכוי האחרון שלך.

לגבי בעלך- זה כבר עניין אחר. ודאי תצטרכו לעבד את התחושות והמחשבות, גם לגבי ההפלה, וגם לגבי העתיד. יתכן שתצליחו לעשות זאת בכוחות עצמכם, ויתכן שבעזרת איזשהו תהליך טיפולי זוגי.


שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
זה הקושי האמיתי שלי

זה שבעלי לא מעוניין להביא ילדים. הרגשתי שבגלל זה זו ההזדמנות שחיכיתי לה.

אני רק מקווה שיסכים כי אחרת... לא יהיה. זה כאב גדול.
כבר היינו בטיפול על זה... לא הצלחנו לגשר על הפער.
ותודה.
 
תודה לכולכן

אני כבר ביום שאחרי. אכן הפרוצדורה הייתה קלה והיום אני כבר מרגישה בטוב פיזית.

נפשית זה סיפור אחר, עם כמה שתמך בעלי, כמה שחיבק נראה גם שהוקל לו. עוד מוקדם אבל לא נראה לי שירצה לנסות שוב מה ש... מקשה מאוד על ההפלה. כבר כמעט הייתי שם שוב ;(

אני יכולה רק לקוות לטוב. רק לזה. לנסות להשלים עם המצב. האחד שלי עולם ומלואו ואני אנסה להיאחז בזה בתקווה שיום אחד בקרוב... בעלי ישנה את דעתו.

תודה שוב לכולכן. עזר לי מאוד.
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב שאת מרגישה טוב,

אני מאחלת לכם שתשכילו לעבור תהליך- שניכם ביחד וכל אחד לחוד.
מישהו בסופו של דבר יצטרך לוותר...זה מאוד מורכב, ולמען האמת- לרוב לקוות לטוב לא מספיק.
אני לא מכירה את הדינמיקה ביניכם, ולא מכירה אתכם, אבל מכירה את נפש האדם- כל אחד מכם הוא עולם ומלואו, עם מחשבות, עמדות, רגשות, עבר, אמונות, ערכים. כל אלו משפיעים על קבלת החלטות ועל אורח החיים והניהול של החיים.

מאחלת לכם שתדעו להגיע להכרעה ולהחלטה בעתיד.

שמחה שהפורום עזר לך, ומאחלת לך שלא תזדקקי לנו יותר לעולם.
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
זה אכן מורכב

הוא מבוגר ממני בעשור ולפני שנישאנו הסכמנו על ילד אחד.
דיברנו, הסכמנו, הוא אמר שהוא לא יוכל מעבר ואם זה שיקול אז ניפרד.
והסכמתי.

אני מאוד אוהבת אותו ואוהבת את החיים איתו.
לא רצה שאעבור הפלה והסכים להמשיך בלב כבד.

אבל עכשיו? רוב הסיכויים שימשיך בעמדתו. אז נראה מה יהיה.
אני פתאום הפכתי לחוצה... כואב וקשה עבורי.

תודה רבה :)
 
למעלה