חדשה כאן, ואשמח לעזרה

חדשה כאן, ואשמח לעזרה

התברר לנו שהבת שלנו נפגשה, למרות איסור מפורש, עם אנשים שהכירה דרך האינטרנט. וגם הסתירה ושיקרה בנושא. (היא לא יודעת שאנחנו יודעים). אני מרגישה ממש פגועה - גם כי נתנו אפשרות, בטוחה לדעתנו, לפגישות כאלו (בבית!), גם בגלל השקר, וגם כי חשבתי שניתן לסמוך עליה - והתברר לי שלא. לא בא לי לנהל איתה שיחה גלויה, כי אני פשוט לא מאמינה שבעקבות זאת היא תפסיק לשקר לנו. כל כך עצוב לי - היא קבלה מאיתנו אמון מלא. עד אתמול סמכנו בעיניים עצומות על שיקול דעתה - ועכשיו, האכזבה גדולה מאוד. ההיגיון שלי אומר להגביל את צעדיה באופן דרסטי (למשל למנוע גישה למחשב, לדבר עם ההורים בכל מקום שהיא הולכת אליו..) ומצד שני הלב לא נותן - היא בדיוק התחילה לפרוח חברתית, היא באמת יפיפיה, מחוזרת כל הזמן וכל כך נהנית מהחיים. מה עושים?
 

faith2

New member
אני אגיד לך ת'אמת...

אני די מכירה את הסיצואציה הזאת מקרוב- יש לי חברה שהכרתי דרך הנט שהיא נפגשת ככה הרבה עם בנים....זה מאוד מאוד מסוכן- אי אפשר לדעת עם הפעם זה ייגמר באסון- קראנו הרבה בתקשורת על מקרים מזעזעים שנערות נוצלו ע"י גברים כך, או נפלו קורבן לאונס ומעשי סדום. אני חושבת שגישה תוקפת רק תגביר את העניין הזה ולא לצד החיובי, אישית הייתי ממליצה על שיחה מאוד מתונה, להסביר לך מתוך דאגה בלבד! ולא לערבב בזה כעס- להסביר לה את הסיכונים, להסביר לה שבפעם הבא או אחריה היא יכולה ליפול עלח אדם שרק מציג את עצמו כבן 17, ילד מבית טוב ובלה בלה בלה....אינרטנט היום מנוצל על יותר מדי מתחזים...
 

עינת

New member
למה

לא בא לך לנהל איתה שיחה גלויה??? יש לי תחושה שבתשובה שלך מסתתרת התשובה לשאלה...
 

לב אם

New member
תנסי בכל זאת לדבר

הדבר הכי חשוב בין אמא לבת הוא אמון. הילדה האי יודעת שהיא פגעה באמון - עכשיו היא צריכה ללמוד שלבחירה שהיא עשתה יש תוצאות. הכי חשוב זה לדבר אתה. אם את לא רוצה להעניש אותה בהגבלה דרסטית, אז תמצאו יחד עונש מתאים אחר.
 

lady d23

New member
...

לדעתי, את לא צריכה לכעוס שזה היה בבית שלך.. אמנם זה היה לא בסדר, והפרת אמון מוחלט, אבל היא כנראה פגשה אותם בבית שלכם כי שם היא מרגישה בטוחה יותר. גם אני מעדיפה להפגש בסביבה ניטרלית או אצלי בבית, בד"כ לא לבד. אני חושבת שצריך לתת לה את האפשרות לפגוש אותם, אחרי שיחה קלה עם מיש היא עומדת לפגוש. נסו לתת לה את ההרגשה שאתם בסדר עם זה כל עוד אתם יודעים פחות או יותר מי האדם. לאמא שלי אין כ"כ בעיה עם זה, אני יוצאת למפגשי פורומים, חברים באים אלי, ואחרי שהיא רואה אותם פעם פעמיים אני יכולה ללכת לבקר אותם אצלם או אפילו לישון שם.. אם היא תקבל את התחושה שזה בסדר מצדכם כל עוד אתם יודעים על זה וזה |הבדגש|לא בא בסוד ומאחורי גבכם, היא תשתף אתכם פעולה, וכולם ירגישו עם זה יותר טוב.
 

faith2

New member
ליידי,

לא מדובר כאן במפגשי פורומים, מדובר כאן בפגישות אחד על אחד....אני חושבת שזה מסוכן, היום עם כל המתחזים על הנט
 
הכי חשוב זה לדבר מלב אל לב,ולהסביר

לה למה אתם חרדים ,ולא להגביל אותה אלא להתקרב אליה. לפעמים אנחנו חושבים שאנו מכירים את הילדים ובהרבה מקרים זאת טעות. לבוא מהמקום של הילד שבתוכנו,ולא ממקום של הורה או מבוגר זה מרתיע את הילד שחושב את עצמו גדול וההורים לא מבינים כלום,וכו. יש לי ילד בגיל ההתבגרות והוא מספר לי [לא הכל]כי אני אם ולא אב, אז בדברים אינטימים קשה לו,ויש לו כבוד אלי.[אבא אין לו]. אבל אני בדרכי בודקת אותו ולא מגלה לו על דברים שאני רואה או יודעת. אבל תמיד יש לנו שיחות כדרך טבע בבית.ילדי יודעים שאני תמיד קימת בשבילם והם יכולים לדבר איתי על כל דבר שרק ירצו לדעת בלי לפחד ממני. אגב בת כמה היא בכלל? לגיל יש משמעות. ולמה בכלל לא בא לך לדבר איתה שיחה גלויה?
 
למעלה