חדשה כאן ורוצה לשתף קצת ../images/Emo140.gif
שלום לכן - אני בוגרת טרייה של פורום הריון ולידה, ואמא לנועם המקסים בן 12 הימים. ילדתי אותו בלידה ארוכה למדי, עם פיטוצין ואפידורל (צדק כל מי שאמר שאי אפשר לתכנן מראש), תינוקי גדול מאד - 4350 ג'. בנתיים הוא כבר הספיק לחזור כמעט למשקל הזה והוא מקסים ממש (כשאצליח להבין איך עושים את זה אנסה לסרוק תמונה...) עכשיו אנחנו בבית, אחרי שעד הברית היינו אצל ההורים שלי. נועם ילד מתוק, מאד רגוע, ישן הרבה, יונק טוב (חוץ מכשהוא מתעצבן שאני לא שולפת מהר מספיק...) ואתמול אפילו התחיל לצחוק מתוך שינה! ככה זה היה נראה לפחות. גם אני מרגישה טוב מבחינה גופנית - כאבי התפרים כמעט נעלמו, ואפילו הפטמות כבר כמעט החלימו לאחר שבימים הראשונים היו לי כאבים נוראיים. אז הכל אמור להיות מצויין איתי, ובאמת שהכל בסדר, אבל למרות זאת יש לי שעות שבהן אני מרגישה קצת עצובה. עבדתי לפני כן במשרה מלאה פלוס בעבודה מאתגרת במשרד גדול - אמנם לא אהבתי את המקצוע יותר מדי וחיכיתי לרגע שאוכל לעזוב אבל בכל זאת, הייתי עסוקה כל היום, המון מגע עם אנשים אחרים, והרבה אדרנלין. עכשיו אני פתאם מוצאת את עצמי לבד בבית עם הרבה שעות שאין לי כל כך מה לעשות בהן (למשל כשהוא ישן) ומצד שני בלי כוח לסדר ולנקות או לעשות משהו מועיל אחר. בגלל שהוא עוד לא בן שבועיים אני חוששת לצאת איתו הרבה ולכן אנחנו בבית רוב היום. רציתי לשאול את המנוסות יותר: איך אפשר לעבור את החודש הראשון בצורה טובה כמה שיותר? אני יודעת שיש אימהות לתינוקות שזקוקים להן בתדירות הרבה יותר גבוהה, וזה בטח גוזל את רוב השעות, אבל נועמי ישן הרבה ורגוע. אשמח לשמוע קצת טיפים.
שלום לכן - אני בוגרת טרייה של פורום הריון ולידה, ואמא לנועם המקסים בן 12 הימים. ילדתי אותו בלידה ארוכה למדי, עם פיטוצין ואפידורל (צדק כל מי שאמר שאי אפשר לתכנן מראש), תינוקי גדול מאד - 4350 ג'. בנתיים הוא כבר הספיק לחזור כמעט למשקל הזה והוא מקסים ממש (כשאצליח להבין איך עושים את זה אנסה לסרוק תמונה...) עכשיו אנחנו בבית, אחרי שעד הברית היינו אצל ההורים שלי. נועם ילד מתוק, מאד רגוע, ישן הרבה, יונק טוב (חוץ מכשהוא מתעצבן שאני לא שולפת מהר מספיק...) ואתמול אפילו התחיל לצחוק מתוך שינה! ככה זה היה נראה לפחות. גם אני מרגישה טוב מבחינה גופנית - כאבי התפרים כמעט נעלמו, ואפילו הפטמות כבר כמעט החלימו לאחר שבימים הראשונים היו לי כאבים נוראיים. אז הכל אמור להיות מצויין איתי, ובאמת שהכל בסדר, אבל למרות זאת יש לי שעות שבהן אני מרגישה קצת עצובה. עבדתי לפני כן במשרה מלאה פלוס בעבודה מאתגרת במשרד גדול - אמנם לא אהבתי את המקצוע יותר מדי וחיכיתי לרגע שאוכל לעזוב אבל בכל זאת, הייתי עסוקה כל היום, המון מגע עם אנשים אחרים, והרבה אדרנלין. עכשיו אני פתאם מוצאת את עצמי לבד בבית עם הרבה שעות שאין לי כל כך מה לעשות בהן (למשל כשהוא ישן) ומצד שני בלי כוח לסדר ולנקות או לעשות משהו מועיל אחר. בגלל שהוא עוד לא בן שבועיים אני חוששת לצאת איתו הרבה ולכן אנחנו בבית רוב היום. רציתי לשאול את המנוסות יותר: איך אפשר לעבור את החודש הראשון בצורה טובה כמה שיותר? אני יודעת שיש אימהות לתינוקות שזקוקים להן בתדירות הרבה יותר גבוהה, וזה בטח גוזל את רוב השעות, אבל נועמי ישן הרבה ורגוע. אשמח לשמוע קצת טיפים.
