חדשה כאן...- ורוצה לשתף.

tiptip girl

New member
חדשה כאן...- ורוצה לשתף.

פוקחת עיניים... הנה בוקר חדש... בוקר, הא?! השעה שלוש בצהריים... כן בוקר... איזה בוקר יפה... לוקח לך שניה להיזכר שהיום שלך מלא... היום את צריכה ללמוד ואממ.. ללמוד ואולי.. תראי מישהו בערב. את מי נראה בערב? אממ לא מישהו מיוחד. סתם אחד. חסר משמעות. אז את שוטפת פנים, לצחצח שיניים או לא, מה זה בעצם משנה... אז את מול הראי במקלחת... מסתכלת... דווקא יפה... עיניים יפות, שפתיים מלאות, האף פרופורציונלי... תתרחקי טיפה מהמראה ותראי שגם הגוף לא רע... קצת מלא, הרבה סקסי... מחייכת לעצמך... כמה הרגישו את החום שיש בגוף הזה... (סיבה לחייך? אולי לבכות?) לפני ארבע שנים (אולי חמש) הגוף הזה הבין מה הוא שווה. זיון. לא הרבה מעבר. טוב נו, הגיע הזמן להתחיל את היום שלך- לא?! מי מתחיל את היום שלו בשעה שלוש אחר הצהריים? אז את לומדת... ולומדת... ואממ קצת הפסקות, קצת אוכלת קצת שותה... לא הרבה משום דבר. יצאת שניה עם חברה, חזרת, למדת עוד, ושוב הפסקה. ואז הוא בא... מי בא? סתם אחד. חסר משמעות. יורדת למטה, בהתחלה דיבורים, קצת רמיזות. אולי טיפה צוחקים. ואז הוא מנשק אותך. ואת מוכרת את עצמך בזול. נשיקה חסרת משמעות, בחור חסר משמעות. סתם אחד. עולה הביתה. הולכת לישון. קמה בבוקר... בוקר... 5 אחה"צ... מי מתחיל את היום שלו בחמש אחר הצהריים... שוטפת פנים. מבינה שגם היום- את לא מעניינת אף אחד במיוחד. מחייכת לעצמך. למה שמישהו ירצה אותך. פנים יפות וגוף לא רע... אבל כמה כבר הרגישו את החום שבגוף הזה... סחורה סוג ז'. היום את לומדת... ואז את תראי אותו. מי זה אותו.... סתם אחד חסר משמעות. טוב, בשבילך הוא חסר משמעות. אבל בשביל היחידה שלא חסרת משמעות בשבילך- הוא כל העולם. אותך זה לא מעניין... את צריכה חום, אהבה... הגוף שלך רגיל לקבל חום כבר ארבע שנים (אולי חמש...) הנה הוא בא... וזה לא משנה שכבר שתיים בלילה. את יורדת למטה. שותה. כי הכי חשוב זה לשתות... כבר לא משנה לך מה. את שותה. שתיה סוג ז'... ממש כמוך. פעם היית שווה אלכוהול תוצרת חוץ... היום? היום וודקה תוצרת הארץ עם מיץ מזוייף תעשה את העבודה. אז את שותה. הורסת אמון, הורסת קשר... טוב נו מה זה משנה- החיים שלך, גם ככה הרוסים... צוחקת... מתמסרת אליו... לא לחלוטין אבל זה רק כי אין לכם אופציה. חושבת על הבחור היחיד שיש לו משמעות בעינייך. היחיד שלך אין משמעות בעיניו. צוחקת... מה אבא שלך היה עושה אם הוא היה רואה אותך עכשיו, הא? נהנית שסתם אחד מגלה אותך... מה עושה לך טוב... איפה את רגישה... ממש שם... בין הרגליים... צוחקת... חושבת על אבא שלך... איפה תהיי רגישה אם לא בין הרגליים? פעם היית רגישה גם במקומות אחרים. אבא שלך חישל אותך. צוחקת. תודה אבא. זהו. קיבלת מספיק אהבה (גם כן אהבה...) צוחקת ועולה הביתה. הולכת לישון, קצת עייפה, הרבה מסטולה. נזרקת למיטה ונזכרת... פעם היו מחבקים אותך במיטה. הוא היה מחבק אותך... היום- אין לך אותו. היום קוראים לך למטה... צוחקת... אז מה יש לך? אין לך כלום... אההה יש לך אחוז אלכוהול גבוה... זהו. רק זה. את רוצה להירדם ולהתחיל לחלום- נכון? לחלום על ילדות אחרת, משפחה אחרת, היית רוצה לשמור את חום הגוף שלך עוד כמה שנים.... לשמור על הבת אדם הכי יקרה לך בעולם... ולשמור עליו... שישאר שלך... אל תחלמי על זה, את סתם תתאכזבי בבוקר... כשתקומי בבוקר (4 אחה"צ- מי קם ב 4 אחה"צ?!) ותזכרי אחרי שניה או שתיים- שבעצם גם היום, הדבר היחיד שיש לך לעשות זה ללמוד. אין לך כלום... גם האלכוהול שזורם לך בדם- הוא אלכוהול תוצרת הארץ... תודה שקראתם
 
ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

את כותבת מדהים. אני מנסה להבין (טוב, להכיר, גם וירטואלית - לוקח קצת יותר זמן מהודעה אחת) אם המילים משקפות את ההערכה העצמית שלך, או בדיוק ההפך - את יודעת מה את שווה וחושבת שמגיע לך יותר.
 

opalit

New member
כתבת מהמם

וברוכה הבאה
הצעיר לי מאוד לקרוא את זה. ניסית להפתח לחום ואהבה? שתפי אם בא לך
 

tiptip girl

New member
כמה שניסיתי

משהו בי מאוד השתנה... אני לא אוהבת את מי שנהייתי... אני מודעת לכל היתרונות שלי- יחד עם זאת גם לכל החסרונות. ניסיתי להיפתח לחום ואהבה... אבל לא הלך... כנראה הלב לא החלים עדיין מהאהבה האחרונה- הנוכחית... אני חולמת עליו כל לילה... ועברה כבר חצי שנה... אני עדיין בוכה המון... אני מרגישה שעוד לא "יצאתי מזה", אבל משום המ כל מי שסביבי בטוח שזהו, עבר, נגמר, אז אין לי עם מי לדבר... אז אני כותבת לעצמי. מספרת לעצמי, ואז קוראת ומקשיבה לעצמי... קצת פתטי אני יודעת... אבל זה מה שקורה כשאין עם מי לדבר... פתאום אתה מגלה שהחבר הכי טוב שלך הוא אתה בעצמך... אז החלטתי לשתף גם אתכם... זה טיבעי לכאוב כל כך אחרי שנה? אולי זה אל הוא שחסר לי? אולי זה הקשר בכלל? אולי הסיבה שפתאום הלכתי לאיבוד בחיים שלי, זה בגלל שהמסגרת שהיתה לי הלכה? איך חוזרים לשיווי משקל? ואיך אני יכולה לדעת אם זה רק טיבעי או שאולי זה נהפך לבעיה אמיתית שדורשת טיפול יותר מוסמך.... לפעמים נראה לי שאני משתגעת... תודה על קבלת הפנים...
 
איך חוזרים לשיווי משקל

נשמע לי שאת מתמודדת ואת בדרך לשם. לכל אחד יש את זמן ה"אבל" שלו. אני מזדהה איתך, על כך שהתקופה היא ארוכה. גם אצלי זה ככה בד"כ. אני לומדת להרפות קצת יותר מהר מפעם, ולא להזניח את החיים ולהתמקד בצער, ואז החיים כבר סוחפים אותי קדימה. אם התפקוד שלך נפגע, אם את מרגישה שאת בדיכאון מתמשך (יש לדיכאון סימפטומים מוגדרים) - אז בהחלט שווה לגשת לטיפול מקצועי. כדי להיות בטוחה, את תמיד יכולה ללכת לרופא כללי שלך ולהתייעץ, או לקבוע פגישה חד פעמים עם פסיכולוג מקופת החולים שלך. ואת תמיד מוזמנת לחלוק את כאבך (ושמחתך) כאן.
 

opalit

New member
מסכימה עם להבה

וגם אני כואבת המון זמן אחרי הפרידה, ולא תמיד יודעת "לשחרר" ולהמשיך קדימה. ולכן אני מציעה לבדוק עם עצמך ו/או עם פסיכולוג/ית. הקטע עם הסביבה מוכר לי, שמבחינתם זה עבר ואת "תקועה" וזה מבאס.. אבל אולי זה אומר שגם את צריכה לרצות וממש לרצות להמשיך. זה טוב שאת כותבת לעצמך, לדעתי זהו תהליך שעוזר לריפוי. ונראה לי מאוד שדבר קשור בשני כולל את המסגרת ש"הלכה". את נכנסת למסגרת נוספת? עבודה/ למודים וכו'..
 

tiptip girl

New member
אני עובדת ולומדת

אני לומדת המווון ומשקיעה בזה את כל המרץ... המסגרת שאבדה לי היא הזוגיות שהיתה לי... תלותיות אולי??
 
למעלה