חדשה כאן ושמחה לשתף

[בקבוקבליפקק1]

חדשה כאן ושמחה לשתף

היי לכולן.ם,

הבוקר באיזשהו אופן מקרי הגעתי לכאן, ואני מרגישה שסוף סוף אני יכולה לנוח קצת בתוכי.
מצאתי כאן שיתופים שממש מוכרים לי, לחוויות ולשאלות שצצו בתוכי במשך שנים.

אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית. מעולם לא הרגשתי שקיום יחסי מין זה משהו שאני ממש רוצה. גם לא פינטזתי כמעט. וכל הזמן חוויתי תחושה שמשהו לא בסדר אצלי. שאני סגורה מדי. שאני לא מנסה. אבל באמת אף פעם לא הרגשתי שאני רוצה את זה.
גם כשהגיעו הזדמנויות, לא הרגשתי בתוכי איזו משיכה אמיתית.אלא משהו שאני מנסה לשכנע את עצמי לתוכו כי ככה צריך.
תמיד זה נושא מאד מורכב ולא מזוהה אצלי.
אז כבר הבנתי לפני כמה זמן שאולי אני לא צריכה זוגיות. וכל התכתיבים החברתיים שמסביב שצועקים עלינו לקחת בזה חלק, לא בהכרח מתאימים לי. ואני מרגישה כרגע שזה נכון לי. לפחות לא זוגיות מינית שכזאת. אלא משהו רומנטי-חברי-אוהב ולא מיני. אך עדין מבצבצת השאלה אם זו בריחה בעצם מהתמודדות? משום שאין לי מחזרים/ות ואני גם לא יודעת לשדר את הדבר הזה שנקרא מיניות. אבל למרות כל זה, לקרוא כאן שיש אנשים עם תחושות דומות לשלי, כן מחזק אותי ונותן לי קצת שמות והסברים למה שקורה בתוכי.

בכמה מקרים במהלך חיי שאלתי את עצמי אם אני מאוהבת עכשיו? מה זה ההרגשת קרבה הזו שאני מחפשת? הם אני נמשכת מינית אליו/ה? שאלות שהצליחו מאד לבלבל אותי. ולהקשות עלי. מאד.
עכשיו כשאני נזכרת ומעלה כאן הכל, מעורה באיזה בלבול מאד גדול, אני גם שמחה לראות שיש מקום לשתף את הכל, לשאול שאלות, לקרוא ולהבין יותר על עצמי ועל הנטייה שלי.

אז אני אניח את זה כאן בנתיים, ואצא למסע
תודה לכם

 

[k500]

תודה גם לך על השיתוף

אנחנו שמחים שאת יכולה לנוח קצת בתוכך, לשתף ולהבין דבר או שניים, כפי שכתבת.
אחת המטרות של הפורום היא באמת להראות שיש דבר כזה שלא חייבים מין בשביל זוגיות ואהבה ושיש עוד אחרים/ות שמרגישים ככה בדיוק וברמות משיכה שונות ומגוונות.

לצאת למסע? אכן. א-מיניות היא מסע מרתק ומרהיב שממנו רק נהנים, מחכימים ונושמים לרווחה. אמנם לא הכל ורוד (עם נצנצים..), אבל בסופו של דבר זה מה שאנחנו ואין טעם להילחם במה שלא מתאים לנו ונמצא סביבינו כל הזמן, קרי תכתיבים חברתיים.

אז את מוזמנת לקרוא כאן את החומרים והמאמרים על א-מיניות, קישורים מהימנים ובעיקר לשאול אותנו, להתלבט, לשתף וכל מה שתרצי.
אני יודע שזה קצת מעכשיו לעכשיו ואולי קצת מוקדם, אבל יש בשבוע הבא מפגש פורום ואת מוזמנת אליו ולו בכדי לקבל פרספקטיבה מזווית אישית של מי שנמצא כאן. מניסיון, שווה לבוא ואפילו להקשיב לחוויות של אחרים כי בסופו של דבר זה מעצים ומרחיב את מה שאנחנו אולי מתחבטים בו או מהססים לגביו.
קרה כבר לא פעם שאנשים קיבלו חיזוק לדברים כשזה נעשה בשיחה אמיתית פנים מול פנים במפגשים ולא רק כאן. שוב- נתון לשיקולך כמובן, אני רק מציע כי זה בקרוב ממש.

וחוץ מזה, אנחנו תמיד כאן ומוכנים לעזור, לתמוך וכל מה שתרצי. בהצלחה

 

[טנזני]

תסלח לי

אני מדי פעם נכנס לראות מה חדש ואף פעם לא הגבתי. המילים שלך פשוט מכריחות אותי להגיב.
"א-מיניות היא מסע מרתק ומרהיב שממנו רק נהנים, מחכימים ונושמים לרווחה". ממה אתה נהנה וממה אתה מרותק?
מהעובדה שלעולם לא תשתלב? מזה ש-99 אחוז שתחיה לבד כל החיים? מההרגשה התמידית שהיא בין סתמיות לדכאון?
בחיי שאני לא מבין את האמירה הזאת. במיוחד שמדובר במישהי חדשה ואתה מנסה לצייר לה מהרגע הראשון תמונה כאילו הכל נחמד. ממש רחוק מזה.

 

[סנופקין161]

תסלח לי 2

אמנם אני לא מגיע ממקום אובייקטיבי [המבין יבין...] ואמנם א מיניות היא לאו דווקא מסע שכולם נהנים ממנו אבל מי אמר שכל החיים תהיה לבד? המחשבות האלה באות, כמובן, ואני מאמין שרבים מחברי הפורום הזה יסכימו על כך. אבל עצם העובדה שהפורום קיים, שמראה לנו שאנחנו לא לבד ושכן יש לנו מקום להשתלב בו הוא הסיבה שאנחנו "נהנים, מחכימים ונושמים לרווחה".
לי אישית לקח כמה שנים טובות ומבלבלות להגיע להבנה שאני א מיני. הלבד, הסתמיות והדיכאון, לדבריך, הכו בכל צורה אפשרית. נכון, אני מכיר את הפורום רק שבוע פלוס אבל תחושת ההקלה היא לא ברת תיאור מבחינתי. כאילו הסירו עולם שלם מעל הכתפיים שלי.
אתה צודק. לא הכל נחמד ולא הכל ורוד מנצנץ ולפעמים אפילו נראה כאילו כלום לא הולך ושווה לתחת. אבל אם אתה כבר טורח לכתוב את הפסקה המלנכולית הזו - למה לא לנסות? למה לא לצאת מהבועה האפורה הזאת ולהכיר אנשים חדשים שמרגישים כמוך? אני בטח שמתכוון לעשות את זה. זה מפחיד, כמובן, לקום מספת היחיד הכל כך נוחה הזאת אבל אין ברירה. אם אתה רוצה להמשיך להיות לבד זאת בחירה שלך אבל דע שיש לך עוד אופציות מעבר לזה.

 

[p019]

"כאילו הסירו עולם שלם מעל הכתפיים שלי."

זה קרוב מעוד לתאור שאני משתמשת בו כדי לתאר את היום הראשון שבו גיליתי את קיומה של קהילת הא-מיניים.
אני לרוב אומרת משהו בסגנון:
"כאילו הסירו משקל אדיר מעל הכתפיים שלי". ולרוב אני מדמיינת את המשקל של כל האתמוספירה שיושבת לי על הכתבפיים

&nbsp
ולכל החדשים - הסיבה שk500 הוסיף (עם נצנצים) זה כי המנהלת הקודמת של הפורום כונתה "ורוד עם נצנצים" בתקווה שתחזור לחתוב בפורום בקרוב.

 

[k500]

שלום גם לך

ראשית, ברוך הבא לפורום.
שנית, ההמשך של המשפט שכתבתי הוא שלא הכל ורוד, כך שאני עוסק במציאות. ככה אני כותב גם לאחרים/ות שנכנסים לכאן, בין אם לראשונה ובין אם בהמשך וכו'.

מי כמוני יודע, עבר ועובר את הקשיים של להיות א-מיני בחברה שבה אנחנו מוקפים בהיפר מיניות מכל עבר וכל הזמן. רוב חיי הבוגרים היו נטולי ידע אודות א-מיניות ולא שהיא לא היתה קיימת, אלא המידע עצמו לא היה קיים ולא נמצא באף מקום.
מה שכן, כשגיליתי את הנושא, כן רווח לי וכן יכולתי כמו רבים אחרים לנשום לרווחה. זה לא אומר שהגעתי למנוחה ולנחלה והכל טוב, ממש לא, אלא שעשיתי עוד צעד בלא נודע הזה. וכן, זה מסע לא קל, רצוף קשיים ואכזבות, אבל עד כה, בראייה לאחור של השנים האחרונות, אני יכול להגיד שהעיסוק, הקריאה והפעילות סביב א-מיניות היא הנאה לא קטנה, מחכימה כל הזמן וגורמת להקלה בייחוד כשאתה רואה פנים של חבר/ת פורום במפגשים או בשיחות. וכן, יצא לי גם להכיר א-מיניות אחרות ולבחון זוגיות פה ושם.
יכול להיות שאצלך הדברים שונים וצר לי על כך. אני לא יודע מה עברת, מה אתה מרגיש ועד כמה אתה מאוכזב או מדוכא. מה שכן, אני יודע שאתה כאן ויש לזה משמעות, בייחוד כשהחלטת להגיב לדברים וטוב שכך.
לא כולם/ן מרגישים דיכאון וסתמיות ולא, אני לא חושב שאנחנו נידונו לחיות לבד כל החיים, בייחוד לא הדור הצעיר יותר שגדל כבר לתוך מקורות של ידע וסביבה יותר מבינים. שוב, זה לא שהכל בסדר ואין בעיות, אבל גם לא הכל שחור.

הפורום קיים מתוך הצורך להיות ביחד סביב נושא משותף וכך אנחנו ממשיכים כל השנים. חדשים/ות וכאלה שמחפשים עצה או עזרה מקבלים כאן תמיכה וייעוץ וממש לא תמונה ורודה. אתה מוזמן לראות דברים שאני ואחרים כתבנו, על כך שהדברים לא קלים (בייחוד כשאתה זוג נשוי ורוצה לדעת מה לעשות כשאחרי שנים של נישואים בעלך מתגלה כא-מיני למשל), שהסיכויים לדברים מסויימים לא גדולים אבל קיימים ועוד הרבה דברים אחרים שנכתבו בדם ליבנו כי אנחנו חיים את המציאות הזאת בעצמנו. יתרה מזאת, במפגשי פורום אני גם חוזר על הדברים ומדגיש שאין דברים קלים (זוגיות מעורבת למשל, דיון שעסקנו בו במפגש האחרון) אבל שכן יש סיכוי שיהיה יותר טוב ולא מתוך הרהורי ליבי, אלא מתוך מה שאני רואה שקיים בעולם וגם כאן בארץ בשנים האחרונות כי דברים מחלחלים ויש שינויים לעומת השנים הקודמות.

אז לא הכל ורוד אבל גם לא הכל שחור. חדשים כאן מקבלים את האמת על המציאות אבל אי אפשר גם להגיד להם "ברוכים הבאים, שמעו, זה על הפנים, אכלתם אותה". הדברים צריכים להיאמר במידה של רגישות, אבל הם נאמרים. אל תשכח גם שלא כל הא-מיניים/ות הם מקשה אחת. כל אחד/ת הוא שונה, מרגיש אחרת, בא ממקום אחר ולא אצל כולם זה הדבר היחידי בחיים. לכל אחד/ת יש התייחסות נפרדת וכל אחד/ת רשאי להחליט מה לעשות ואיך להמשיך הלאה.

אני מזמין אותך למפגש ביום שישי הקרוב, בוא ותראה מה יש לנו לומר, בין אם אלה קשיים ואכזבות ובין אם אלה דברים משמחים יותר כמו ידע שנגלה, חברויות שנוצרת או סתם קשר שאנחנו מתחזקים אותו כאן. בסופו של דבר לא קל לכולנו כאן, אבל לפחות אנחנו לא לבד, אנחנו צועדים במסע הזה ביחד ויש עם מי לדבר, גם כשקשה. אני רוצה להאמין שגם אתה רוצה להרגיש יותר טוב, לא להיות לבד ולא להרגיש סתמיות, כמו כולם/ן כאן.
אני אשמח לשמוע ממך יותר כאן בפורום. כמו כולם, גם אתה חלק מאיתנו ומוזמן להשתתף ולהרגיש פחות לבד.

 

[המבורגר666]

הנטייה הא-מינית לא גורמת לסתמיות ודיכאון

ואין לנו בעיות להשתלב.
זה שלך יש, זה לא משליך על הכלל. למעשה, רוב האמיניים משתלבים מצויין.

ואם התכוונת שלהיות לבד זה ללא פרטנר לחיים, אז לא ברור לי למה החלטת ש"לבד" זה דבר רע שמונע מאדם אושר?

 

[p019]

ועדין, זה מרתק ללמוד להכיר ולקבל את עצמך

במיוחד עם כמוני גילית את הא-מיניות, כהגדרה והכרה, בגיל מאוחר ופתעום מצאת תשובות לשאלות שאפילו לא ידעת שיש לך.
&nbsp
אני לא מסכימה בגדול עם הגישה שלך שלהיות א-מיני זה לא להשתלב.
אבל זו אולי החוויה האישית שלך.
&nbsp
בכל מקרה, לגלות שאני לא לבד, לגלות מה בי מגיע מהא-מינית (האמת שלא הרבה) ומה מדברים אחרים. לגלות את כל המגוון ולהבין את עצמי יותר טוב - בהחלט היה מסע מרתק וכיף.