חדשה כאן עם שאלות...
שלום לעינת ולכל הפורום, יש לי 2 בנים (בן 3 וחודשיים ובן שנה ושלושה חודשים) חמודים ומתוקים, נעימים ומאוד חברותיים. שאלותיי הן לגבי בן ה - 3 : * בקיץ שעבר כשבני הבכור היה כבן שנתיים וחצי או קצת יותר, חשבנו שאולי הגיע הזמן לנסות לגמול אותו מטיטולים ואף זכינו לשיתוף פעולה ממנו כאשר הלבשנו לו תחתונים והוא אף התלהב מזה עד ש"ברח" לו והוא מאוד נבהל וחשב שנכעס עליו, כמובן שהרגענו אותו והסברנו שאיננו כועסים והחזרנו לו את הטיטול. כיום כפי שציינתי, בני הבכור כבר בן 3 וחודשיים ושנה הבאה הוא יהיה בגן עירוני ואני ממש מודאגת שאם עד אז הוא לא ייגמל, אולי לא יקבלו אותו ולכן החלטנו בחופשת הפסח לנסות לגמול אותו, הורדנו לו את הטיטול ואנחנו נותנים לו להיות חופשי בבית ורק הסברנו לו שאם יברח לו זה לא נורא. לגבי ללכת לשירותים או לשבת על סיר, אין על מה לדבר בכלל - הוא אינו משתף פעולה ואתמול שאלתי אותו אם הוא מפחד מהאסלה והוא אמר שכן - בכל אופן, מהרגע שמורידים לו טיטול ועד שמחזירים לו לפני שינה, הוא מסוגל להתאפק ואני פוחדת שזה יזיק לו בריאותית. בנוסף, הגננת שלו עודכנה שהתחלנו בגמילה אבל גם ממנה הרגשתי ש"הפלתי" את זה עליה למרות שהיא עודדה אותי להתחיל. מקריאת תשובותייך לשאלות קודמות בנושא הבנתי שאם הרצון להיגמל לא מגיע מהילד עצמו, לא מומלץ שזה יקרה מצד ההורים ובכל זאת, מה עושים אם הילד לא מראה שום סימן של רצון ועניין? הדבר היחיד שאולי מראה על איזשהו רצון (או כך אני רוצה להאמין) הוא שהבכור כאילו נכנס לחדר השירותים בשביל לעשות פיפי ואז מייד יוצא ו"מכריז" שעשה פיפי. אינני רוצה להרים ידיים ולהחזיר לו את הטיטול כדי לא לבלבל אותו, אבל אני כבר מבולבלת בעצמי וחוששת שבאמת גרמנו לנזק מכך שלא חיכינו להבעת רצון של הבכור - זקוקה מאוד לעצתך בנושא!! * כחודשיים לפני פסח הגננת של בני הבכור בישרה לכל ההורים שייתכן והיא תיאלץ למצוא מיקום חדש לגן והיתה מאוד מוטרדת ולחוצה מהעניין ואכן, היא מצאה מיקום חדש ועברה במהלך חופשת הפסח. כעת, לאחר המעבר היא עדיין טרודה בנושא סידור המקום והכנתו לסביבה בטוחה עבור הילדים ואני קצת חוששת שזה נעשה על חשבון הילדים. במקביל, התעניינתי בגן אחר עבור בני הקטן ובעלי ואני חשבנו שאולי, בעקבות חששותינו ממיקומו ומצבו של הגן החדש (או המחודש) של הבכור וטרדותיה של הגננת, כדאי להעביר את הבכור לגן אחר לתקופה הקצרה שנותרה עד סיום השנה - כמובן, שאיננו רוצים לעשות דבר שעלול לפגוע בבכור ורוצים רק את הטוב ביותר עבורו לכן, מה דעתך בנושא וכיצד עלינו לנהוג בסיטואציה כזו? אני מתנצלת על האריכות בדברים, היה לי חשוב לתת לך רקע על הסיטואציות שציינתי בשאלותיי. אודה לך מאוד על תשובותייך והתייחסותך, pimon
שלום לעינת ולכל הפורום, יש לי 2 בנים (בן 3 וחודשיים ובן שנה ושלושה חודשים) חמודים ומתוקים, נעימים ומאוד חברותיים. שאלותיי הן לגבי בן ה - 3 : * בקיץ שעבר כשבני הבכור היה כבן שנתיים וחצי או קצת יותר, חשבנו שאולי הגיע הזמן לנסות לגמול אותו מטיטולים ואף זכינו לשיתוף פעולה ממנו כאשר הלבשנו לו תחתונים והוא אף התלהב מזה עד ש"ברח" לו והוא מאוד נבהל וחשב שנכעס עליו, כמובן שהרגענו אותו והסברנו שאיננו כועסים והחזרנו לו את הטיטול. כיום כפי שציינתי, בני הבכור כבר בן 3 וחודשיים ושנה הבאה הוא יהיה בגן עירוני ואני ממש מודאגת שאם עד אז הוא לא ייגמל, אולי לא יקבלו אותו ולכן החלטנו בחופשת הפסח לנסות לגמול אותו, הורדנו לו את הטיטול ואנחנו נותנים לו להיות חופשי בבית ורק הסברנו לו שאם יברח לו זה לא נורא. לגבי ללכת לשירותים או לשבת על סיר, אין על מה לדבר בכלל - הוא אינו משתף פעולה ואתמול שאלתי אותו אם הוא מפחד מהאסלה והוא אמר שכן - בכל אופן, מהרגע שמורידים לו טיטול ועד שמחזירים לו לפני שינה, הוא מסוגל להתאפק ואני פוחדת שזה יזיק לו בריאותית. בנוסף, הגננת שלו עודכנה שהתחלנו בגמילה אבל גם ממנה הרגשתי ש"הפלתי" את זה עליה למרות שהיא עודדה אותי להתחיל. מקריאת תשובותייך לשאלות קודמות בנושא הבנתי שאם הרצון להיגמל לא מגיע מהילד עצמו, לא מומלץ שזה יקרה מצד ההורים ובכל זאת, מה עושים אם הילד לא מראה שום סימן של רצון ועניין? הדבר היחיד שאולי מראה על איזשהו רצון (או כך אני רוצה להאמין) הוא שהבכור כאילו נכנס לחדר השירותים בשביל לעשות פיפי ואז מייד יוצא ו"מכריז" שעשה פיפי. אינני רוצה להרים ידיים ולהחזיר לו את הטיטול כדי לא לבלבל אותו, אבל אני כבר מבולבלת בעצמי וחוששת שבאמת גרמנו לנזק מכך שלא חיכינו להבעת רצון של הבכור - זקוקה מאוד לעצתך בנושא!! * כחודשיים לפני פסח הגננת של בני הבכור בישרה לכל ההורים שייתכן והיא תיאלץ למצוא מיקום חדש לגן והיתה מאוד מוטרדת ולחוצה מהעניין ואכן, היא מצאה מיקום חדש ועברה במהלך חופשת הפסח. כעת, לאחר המעבר היא עדיין טרודה בנושא סידור המקום והכנתו לסביבה בטוחה עבור הילדים ואני קצת חוששת שזה נעשה על חשבון הילדים. במקביל, התעניינתי בגן אחר עבור בני הקטן ובעלי ואני חשבנו שאולי, בעקבות חששותינו ממיקומו ומצבו של הגן החדש (או המחודש) של הבכור וטרדותיה של הגננת, כדאי להעביר את הבכור לגן אחר לתקופה הקצרה שנותרה עד סיום השנה - כמובן, שאיננו רוצים לעשות דבר שעלול לפגוע בבכור ורוצים רק את הטוב ביותר עבורו לכן, מה דעתך בנושא וכיצד עלינו לנהוג בסיטואציה כזו? אני מתנצלת על האריכות בדברים, היה לי חשוב לתת לך רקע על הסיטואציות שציינתי בשאלותיי. אודה לך מאוד על תשובותייך והתייחסותך, pimon