ט ל י 1 האחת
New member
חדשה כאן...שלום לכולם +שירים שכתבתי
שלום לכולם, הרגע גיליתי את הפורום הזה. אז נתחיל מהתחלה, קוראים לי טלי אני בת 15 וחצי לומדת פיתוח קול כבר שנה וחצי, למדתי בבית הספר לאומנויות הבידור "הבמה" בחיפה, כותבת שירים והחלום הגדול?...אתם יודעים..זמרת. מוזיקה זאת האהבה הכי גדולה שלי מאז שאני קטנה, לצערי אני עדיין לא מנגנת על אף כלי, אבל התיכנון הוא גיטרה ופסנתר. אני אמנם צעירה אבל השאיפה הכי גדולה שלי באמת היא להיות זמרת, מוסיקאית. ההורים שלי חשובים שזה בעיקר תחביב, שאני ילמד באוניברסיטה איזה מקצוע אקדמאי אבל אני יודעת שזה לא מה שאני רוצה לעשות. אני באמת חושבת שמוזיקה זה הייעוד שלי. ובגלל שזה פורום למוזיקאים צעירים רציתי לפרסם פה כמה מהשירים שלי, אם מישהו ירצה להלחין אחד מהם או יותר אני יותר מאשמח. "עולם אחר" העולם מלא אנשים יפים מסיכות של איפור וכאב עמוסים בבדידות עמוקה שסוחפת לכולם אחר. בשמיים כוכב מנצנץ, קורץ לי ומבטיח שיגשים מבטיח שיגשים את שרציתי רציתי לחיות בעולם אחר. פזמון : ופתאום אנשים מורידים מסיכות חושפים פרצופים מלאי צלקות תשובות יש בבטן ולא בחשבון אז תגיד לי רק למה קשה לי לאהוב. להגשים חלומות זה רק בלילה שלום אמיתי כנראה רק בעצרת הכוכב שקרץ לי כבר נעלם בחשיכה עכשיו אין מי שיבטיח שיגשים דבר שנראה כה מציאותי אך מרוחק רציתי להרגיש אותך קרוב אל ליבי בלי המון מסיכות וחיכוים מזויפים פזמון: ופתאום אנשים מורידים מסיכות... רציתי לחיות בעולם אמיתי בו חלומות ושלום כבר כל כך ברורים הכוכב עדיין ממתין לי...ממתין להגשים את שרציתי. "בלעדייך" כמה זה כואב, כמה זה שובר עם כולם רע לי מלבדך. כמה זה עוצר, כמה זה גומר כמה קשה לי בלעדייך אתה שהיית מלטף ושומר ומגן כמו רוח סערה ביום קיץ חולף אתה שהיית לי כול עולמי בדרכיך פתאום לבדי, זה מרגיש ריקני, בלעדייך כמה זה עבד כמה זה התאים כמה זה הרגיש ככ בפנים ככה זה נגמר ככה ברגע איך חיי יראו בלעדייך אתה שהיית מלטף ושומר ומגן... אומרים שהזמן הוא התרופה אבל הוא רק נותן לי לתהרגל למציאות מציאות חדשה מציאות בלעדייך שיר שלישי שנכתב בעקבות המלחמה האחרונה. אני גרה בחיפה שספגה המון טילים ולצערי נלקחו לא מעט חיים. זה מה שיצא לי מהלב באותה תקופה "דבר אליי" כשידיים כבולות והפה נעול רוצים לצעוק לעולם כמה דברים דברים מהלב דברים ממצוקה זעקות לעזרה שנבלעות בהדים. שלום זו מילה ככ חזקה חבל שהיא נאמרת ללא הכרה שלום אמיתי ללא דיבורים בלחיצות ידיים, בחיבוקים. יריות באקדחים גורמות רק לרעש פיתרון אמיתי חל בעיניים דבר אליי, אני שומעת שלום זו מילה ככ חזקה... פגע בי רסיס, רסיס מלחמה רסיס שקטע את כל התקווה דבר, אני שומעת... דבר, אני אקשיב... פתאום קצת קשה לשמוע ולהקשיב פתאום קצת קשה לפקוח עיניים במקום לראות יונים מחזיקות עליי זית רואה רופאים מסנים להחזיק עוד נשימה. דבר, אני אקשיב לך מלמעלה. יש לי עוד שירים...אשמח אם תגיבו...
שלום לכולם, הרגע גיליתי את הפורום הזה. אז נתחיל מהתחלה, קוראים לי טלי אני בת 15 וחצי לומדת פיתוח קול כבר שנה וחצי, למדתי בבית הספר לאומנויות הבידור "הבמה" בחיפה, כותבת שירים והחלום הגדול?...אתם יודעים..זמרת. מוזיקה זאת האהבה הכי גדולה שלי מאז שאני קטנה, לצערי אני עדיין לא מנגנת על אף כלי, אבל התיכנון הוא גיטרה ופסנתר. אני אמנם צעירה אבל השאיפה הכי גדולה שלי באמת היא להיות זמרת, מוסיקאית. ההורים שלי חשובים שזה בעיקר תחביב, שאני ילמד באוניברסיטה איזה מקצוע אקדמאי אבל אני יודעת שזה לא מה שאני רוצה לעשות. אני באמת חושבת שמוזיקה זה הייעוד שלי. ובגלל שזה פורום למוזיקאים צעירים רציתי לפרסם פה כמה מהשירים שלי, אם מישהו ירצה להלחין אחד מהם או יותר אני יותר מאשמח. "עולם אחר" העולם מלא אנשים יפים מסיכות של איפור וכאב עמוסים בבדידות עמוקה שסוחפת לכולם אחר. בשמיים כוכב מנצנץ, קורץ לי ומבטיח שיגשים מבטיח שיגשים את שרציתי רציתי לחיות בעולם אחר. פזמון : ופתאום אנשים מורידים מסיכות חושפים פרצופים מלאי צלקות תשובות יש בבטן ולא בחשבון אז תגיד לי רק למה קשה לי לאהוב. להגשים חלומות זה רק בלילה שלום אמיתי כנראה רק בעצרת הכוכב שקרץ לי כבר נעלם בחשיכה עכשיו אין מי שיבטיח שיגשים דבר שנראה כה מציאותי אך מרוחק רציתי להרגיש אותך קרוב אל ליבי בלי המון מסיכות וחיכוים מזויפים פזמון: ופתאום אנשים מורידים מסיכות... רציתי לחיות בעולם אמיתי בו חלומות ושלום כבר כל כך ברורים הכוכב עדיין ממתין לי...ממתין להגשים את שרציתי. "בלעדייך" כמה זה כואב, כמה זה שובר עם כולם רע לי מלבדך. כמה זה עוצר, כמה זה גומר כמה קשה לי בלעדייך אתה שהיית מלטף ושומר ומגן כמו רוח סערה ביום קיץ חולף אתה שהיית לי כול עולמי בדרכיך פתאום לבדי, זה מרגיש ריקני, בלעדייך כמה זה עבד כמה זה התאים כמה זה הרגיש ככ בפנים ככה זה נגמר ככה ברגע איך חיי יראו בלעדייך אתה שהיית מלטף ושומר ומגן... אומרים שהזמן הוא התרופה אבל הוא רק נותן לי לתהרגל למציאות מציאות חדשה מציאות בלעדייך שיר שלישי שנכתב בעקבות המלחמה האחרונה. אני גרה בחיפה שספגה המון טילים ולצערי נלקחו לא מעט חיים. זה מה שיצא לי מהלב באותה תקופה "דבר אליי" כשידיים כבולות והפה נעול רוצים לצעוק לעולם כמה דברים דברים מהלב דברים ממצוקה זעקות לעזרה שנבלעות בהדים. שלום זו מילה ככ חזקה חבל שהיא נאמרת ללא הכרה שלום אמיתי ללא דיבורים בלחיצות ידיים, בחיבוקים. יריות באקדחים גורמות רק לרעש פיתרון אמיתי חל בעיניים דבר אליי, אני שומעת שלום זו מילה ככ חזקה... פגע בי רסיס, רסיס מלחמה רסיס שקטע את כל התקווה דבר, אני שומעת... דבר, אני אקשיב... פתאום קצת קשה לשמוע ולהקשיב פתאום קצת קשה לפקוח עיניים במקום לראות יונים מחזיקות עליי זית רואה רופאים מסנים להחזיק עוד נשימה. דבר, אני אקשיב לך מלמעלה. יש לי עוד שירים...אשמח אם תגיבו...
חשבתי שזה משהו זמני, לא רציני שיחלוף לי תוך יום או חדשיים חשבתי שזה משהו רגעי, שיחלוף עם הזמן שיעסיק לי את הראש עד כמה שניתן. עברה כבר חצי שנה, אני עוד מסתכלת מרגישה שאני מכירה אותך מאז שאני זוכרת אתה אפילו לא שם לב, אני קופאת נעמדת בצד כשאתה בא ליד השירים שלי עלייך, הרגשות שלי בשבילך חולמת חלומות עליי ועלייך, אבל לך יש אחרות יפות ממני, מצחיקות ממני, אחרות ממני ופתאום אוזרת אומץ להגיד את שחלמתי, את שרציתי ממזמן מתקרבת, מסתכלת, והולכת מכאן. אולי כי לא צריך לדבר, אולי כי העיניים אומרות הכל. בשבילך אני עוד אחת, שעוברת לידך אולי הן יפות ומצחיקות ממני אבל אף אחת לא תאהב אותך כמוני תסתכל, רק תסתכל.. אני תמיד הייתי שם, נעמדת בצד כשאתה בא ליד.