רוצה לפרוח
New member
חדשה כאן...
אני בוהה בהשתקפות נשמתי מסוגרת בסורג לא מסוגלת להוציא מילה ואת שואלת מה קרה למה אני כ"כ כעוסה ואני עונה שכלום לא קרה והאמת היא שאני לא יודעת איך להתחיל לספר את כל מועקותיי. את פחדיי העמוקים, את החרדות שמאיימות לבלוע, את המחשבות שמציפות, ואני כמעט טובעת בתוך עצמי. את הילדה שהייתי שכולם בכיתה עליה צחקו רק כי היתה קצת שונה, יותר מדי שקטה, ובלימודים די התקשתה. היא רצתה לצעוק אך היתה ילדה טובה. ובלב הרגיש הזה נותרו צלקות, לא בוטחת באף אחד מהחשש שוב להיפגע. בניתי סביבי חומות גבוהים לשמור מרחק ביני לבין השאר, לעולם עוד לא היה לי חבר, אפילו אחד לסתם תקופה, או לחיבוק ונשיקה אפילו לא קרוב לזה וכ"כ רוצה וכ"כ מפחדת שלא יקבלו אותה כמו שהיא, והעצב החונק ואת גרוני משסף שלמשפחתי יהיה רק טוב נורא דואגת כי ממש אוהבת... לא תמיד הכל מסתדר בגלגל החיים, ורוצה ללמוד מקצוע אך שוב נתקלת בחסימות מהעבר "את לא מסוגלת" רוצה להשתחרר מהכבלים... להיות לרגע או יותר שלווה ופחות כזאת עצובה וכועסת על העולם ובעיקר עליי...
אני בוהה בהשתקפות נשמתי מסוגרת בסורג לא מסוגלת להוציא מילה ואת שואלת מה קרה למה אני כ"כ כעוסה ואני עונה שכלום לא קרה והאמת היא שאני לא יודעת איך להתחיל לספר את כל מועקותיי. את פחדיי העמוקים, את החרדות שמאיימות לבלוע, את המחשבות שמציפות, ואני כמעט טובעת בתוך עצמי. את הילדה שהייתי שכולם בכיתה עליה צחקו רק כי היתה קצת שונה, יותר מדי שקטה, ובלימודים די התקשתה. היא רצתה לצעוק אך היתה ילדה טובה. ובלב הרגיש הזה נותרו צלקות, לא בוטחת באף אחד מהחשש שוב להיפגע. בניתי סביבי חומות גבוהים לשמור מרחק ביני לבין השאר, לעולם עוד לא היה לי חבר, אפילו אחד לסתם תקופה, או לחיבוק ונשיקה אפילו לא קרוב לזה וכ"כ רוצה וכ"כ מפחדת שלא יקבלו אותה כמו שהיא, והעצב החונק ואת גרוני משסף שלמשפחתי יהיה רק טוב נורא דואגת כי ממש אוהבת... לא תמיד הכל מסתדר בגלגל החיים, ורוצה ללמוד מקצוע אך שוב נתקלת בחסימות מהעבר "את לא מסוגלת" רוצה להשתחרר מהכבלים... להיות לרגע או יותר שלווה ופחות כזאת עצובה וכועסת על העולם ובעיקר עליי...