חדשה כאן... 
שלום, אני כריסטינה... ואני בת 17 וחצי מהצפון.
שמתי לב שכל מי שחדש כאן, ספר על העבר שלו יחד עם מייקל, אבל... העבר שלי דיי קשה לסיפור, זה לא משהו שקל לכתוב במקלדת, זה משהוא שמצריך רגשות. אני מרגישה שמייקל, ממש חלק ממני. גם לי לא הייתה שום ילדות! גם לי אבא שלי היה מרביץ, הוא היה גם מרביץ לאימא שלי, מקלל אותנו, מאיים שיהרוג אותנו. כשאני בכיתי? הוא איים שיחתוך לי את הלשון את אני לא אפסיק. הוא נכנס לכלא כמובן, חוץ מזה שהוא הפר שמונה סעיפים.
נתנו לו עשר שנים, אבל לפניי שנתיים קיבלנו מכתב מהכלא וסיפרו לנו שהוא התאבד. זה היה רגע מבלבל, אני לא הרגשתי כלום. אבל אימא שלי כן, היא בכתה... ואמרה שהוא היה יכול לצאת מכל זה... אבל הוא ויתר לעצמו. אני מצידי? אמרתי טוב שהוא הלך. דרך אגב, אימא שלי התאהבה באחר, והוא האבא הכי טוב בעולם!!!
טוב, עברתי חוויות ממש קשות בחיים שלי, ואחת הסיבות שאני אוהבת את מייקל זה שאני מרגישה שהילדות של שנינו ממש דומה. הם כאב, סבל, דמעות, בחילות ופחדים נוראיים. חוץ מזה שישר כשיצאתי מהרחם אז אהבתי את מייקל, כי אימא שלי מעריצה אותו מאז גיל עשר. היא סיפרה לי שהייתה דלוקה עליו, ובכל פעם שהייתה אומרת לסבתא ז"ל "אני ומייקל נתחתן!" סבתא ז"ל אמרה "אני יודעת! כי הוא טיפש אם לא ירצה...".
אחת החוויות הקשות שהיו לי ולאימא שלי, זה כשמיקל נפטר. אימא שלי שהיה לה ממש אבל ממש קשה! הייתה בדיכאון ממש במשך חודשיים. אבל אני ישר יום אחרי התעשתתי, ואמרתי... הוא הלך, אבל אני נשארתי! אני אגרום שכווווולם ידעו מי זה מייקל! שכולם ידעו כמה בן אדם טוב הוא היה! ומי שיגיד משהו רע, האגרוף שלי יפגוש את הפרצוף שלו והשיניים שלו יעופו!
אני מרגישה שכאן, אני ממש יכולה להשתלב. כי חוץ מחברה שלי אף אחד בבית ספר לא אוהב את מייקל. הם לא מתחילים לקלל אותי בגלל שאני כן.. אבל זה גורם לי להרגיש לא שייכת.
אז אני מקווה שתקבלו אותי
ומי שאוליי, לא יודעת... רוצה שאני ככה, אספר לו על העבר שלי. אני אשמח. לא שאני חושבת שמישהו ירצה. אוחחח, אני כל כך סתומה -.- חחח.
אגב, אני נולדתי באמריקה, ועליתי לארץ בגיל שלוש.
שלום, אני כריסטינה... ואני בת 17 וחצי מהצפון.
שמתי לב שכל מי שחדש כאן, ספר על העבר שלו יחד עם מייקל, אבל... העבר שלי דיי קשה לסיפור, זה לא משהו שקל לכתוב במקלדת, זה משהוא שמצריך רגשות. אני מרגישה שמייקל, ממש חלק ממני. גם לי לא הייתה שום ילדות! גם לי אבא שלי היה מרביץ, הוא היה גם מרביץ לאימא שלי, מקלל אותנו, מאיים שיהרוג אותנו. כשאני בכיתי? הוא איים שיחתוך לי את הלשון את אני לא אפסיק. הוא נכנס לכלא כמובן, חוץ מזה שהוא הפר שמונה סעיפים.
נתנו לו עשר שנים, אבל לפניי שנתיים קיבלנו מכתב מהכלא וסיפרו לנו שהוא התאבד. זה היה רגע מבלבל, אני לא הרגשתי כלום. אבל אימא שלי כן, היא בכתה... ואמרה שהוא היה יכול לצאת מכל זה... אבל הוא ויתר לעצמו. אני מצידי? אמרתי טוב שהוא הלך. דרך אגב, אימא שלי התאהבה באחר, והוא האבא הכי טוב בעולם!!!
טוב, עברתי חוויות ממש קשות בחיים שלי, ואחת הסיבות שאני אוהבת את מייקל זה שאני מרגישה שהילדות של שנינו ממש דומה. הם כאב, סבל, דמעות, בחילות ופחדים נוראיים. חוץ מזה שישר כשיצאתי מהרחם אז אהבתי את מייקל, כי אימא שלי מעריצה אותו מאז גיל עשר. היא סיפרה לי שהייתה דלוקה עליו, ובכל פעם שהייתה אומרת לסבתא ז"ל "אני ומייקל נתחתן!" סבתא ז"ל אמרה "אני יודעת! כי הוא טיפש אם לא ירצה...".
אחת החוויות הקשות שהיו לי ולאימא שלי, זה כשמיקל נפטר. אימא שלי שהיה לה ממש אבל ממש קשה! הייתה בדיכאון ממש במשך חודשיים. אבל אני ישר יום אחרי התעשתתי, ואמרתי... הוא הלך, אבל אני נשארתי! אני אגרום שכווווולם ידעו מי זה מייקל! שכולם ידעו כמה בן אדם טוב הוא היה! ומי שיגיד משהו רע, האגרוף שלי יפגוש את הפרצוף שלו והשיניים שלו יעופו!
אני מרגישה שכאן, אני ממש יכולה להשתלב. כי חוץ מחברה שלי אף אחד בבית ספר לא אוהב את מייקל. הם לא מתחילים לקלל אותי בגלל שאני כן.. אבל זה גורם לי להרגיש לא שייכת.
אז אני מקווה שתקבלו אותי
ומי שאוליי, לא יודעת... רוצה שאני ככה, אספר לו על העבר שלי. אני אשמח. לא שאני חושבת שמישהו ירצה. אוחחח, אני כל כך סתומה -.- חחח.
אגב, אני נולדתי באמריקה, ועליתי לארץ בגיל שלוש.
