חדשה כאן..

[אפי196]

חדשה כאן..

היי,
שמי אפרת.
לאבי (בן 64) גילו מלנומה לפני שלוש שנים. הוציאו אותה במלואה. לפני כשנה חזרה המלנומה עם גרורות בריאות.
הוא עבר טיפולים כימותרפיים, הקרנות, טיפול ביולוגי... , אך ללא הועיל.
כרגע נמצא לפני טיפול TIL. סובל מכאבים איומים, שפוף, כפוף וחסר אונים.
פרט לתמיכה רגשית אני, אחיי ואימי ניצבים מולו חסרי אונים.
קשה לי מאוד לראותו כך. אימי נשברת מפעם לפעם וכועסת על מר "גורלה". אך זה מובן לי.
היא לא זזה ממנו ורק מלטפת ועוזרת.
גם לי קשה מאוד. אבי בשבילי הוא הכל... אהבתי הגדולה ביותר.
לא יכולה לראותו סובל כך, ואני מנגד לא יודעת כיצד להושיט לו עזרה.
משתדלת מאוד שמצב רוחי ההפכפך לא יקרין על ילדיי ועל בן זוגי, אך הדמעות נקוות להן בגרון מפעם לפעם.

לאבי תאומה שגם היא חולה במחלה הארורה.. גילו לה כשלושה שבועות לפניו. מצבה כשל אבי, קשה מאוד.
שניהם מתעניינים זה בזה ומנסים לעודד זה את זה...פשוט לא להאמין..

מה עושים???
קשה, קשה לי להמשיך ככה...רוצה שהסיוט הזה ייגמר. ולטובה אם אפשר...

אפרת.

 

[באהבה רחלי]

חיבוק

קראתי את מכתבך הכואב ורציתי כל כך לחבק אותך. הרופאים תפקידם למצא את התרופה הנכונה, המתאימה שתביא להצלחה הגדולה ביותר האפשרית. המשפחה נמצאת במקום קצת חסר אונים בתחום זה. אבל כלל לא חסר אונים בתחום הריגשי, ובתמיכה הפיזית. את זה את יכולה להעניק גם לו, גם לאמא שלך, גם לאחרים הקרובים לך. ולא לשכוח גם להיתמך. למצא אוזן קשבת, לפרוק את הרגשות ליד מי שמסוגל להכיל אותם ולהאיר עליהם באור של אהבה. להשתמש ברגע הזה, הלא פשוט, כמנוף לקירבה, ולחיזוק הקשר. כי הקשר הזה הוא מקור של כוחות עצומים הנמצאים בתוכך. האפשרות לתת להם לזרום החוצה, היא האפשרות לחוות את האהבה שיש בך במלא עוצמתה.

הזמן שיש לנו אינו ידוע לאיש. השתמשי בו.

מאחלת לך איכות בחיים, והרבה אהבה

 

[סבאיציק]

jתבורכי, חזקי ואמצי

לא מזמן מלאו שלוש שנים מאז שחליתי.
גילי כגיל אביך.
למחלתי אין מרפא, רק טיפול מאריך חיים.
החיבוק והתמיכה מילדיי ונכדיי שווה זהב.
הם שותפים יחד עם רעייתי לסבלי וכאביי.
ההזדהות והאהבה מסייעים מאוד.
אין בכוחך לרפא את מחלת אביך
אני גאה בכם ילדים טובים על תמיכתכם.
התמיכה חשובה.
ילדייך יחונכו כמוך על כבוד אב ואם.
תבורכי, ילדה טובה.

 

[אפי196]

סבא איציק, רחלי..תודה רבה על המילים.רק בריאות