חדשה כאן...

[ldgirl]

חדשה כאן...

היי...
אני חדשה כאן ובפורומים בכלל אני סטודנטית מתחילה בב"ש... תקועה עכשיו במועדי ב' כמו הרבה אנשים עכשיו.
אני קוראת כבר זמן מה בפורום ועכשיו אני מרגישה שיש לי גם משהו לשתף...
אז מה עושים כש... אין חברים?
זה לא באמת שאין לי חברים... יש לי קצת חברים פה ושם אבל אני כמעט ולא מרגישה שהם קיימים...
נגיד עכשיו...בפורים... נמאס לי כבר לראות תמונות של אנשים בפייסבוק מתחפשים ויוצאים ונהנים ואני תקועה בבית כי אין לי עם מי לצאת...

אני כבר משתגעת... פעם זה לא הפריע לי כל כך אבל עכשיו זה כבר נהיה ממש קשה.

אשמח לעצות איך להתמודד עם המצב.
תודה...

 

[AS00AS]

מכירים אנשים חדשים

אני באר שבעי ותמיד שמח לפגוש ולהציק לאנשים חדשים

 

[פארלין]

ברוכה הבאה!

מבינה את ההרגשה בתור סטודנטית, כשכל חברייך מתפזרים וחיים את החיים שלהם..
ולא תמיד מוצאים את האנשים המתאימים ובכלל..

תקופת מבחנים, ועוד מועדי ב' בשילוב של פייסבוק יכולים ליהיות די מתסכלים.. יהיה טוב

אולי תכירי פה ברשת אנשים כמו שאחד מהאיזור שלך כבר הציע לך חח

 

[ldgirl]

 

[butterfly54]

מבינה לגמרי

אני נמצאת בבעיה דומה. אני גם סטודנטית ורוב הזמן שלי עד עכשיו ביליתי בלמודים. יש אנשים שאני מכירה משם אבל הם נשארו רק חברים ללמודים. ניסיתי איכשהו לארגן יציאה בפורים, אבל זה לא הלך. גם אני נאלצתי לראות בפייסבוק תמונות של אנשים שחגגו את החג כשאני יושבת בבית. הבעיה שלי היא שלפני השנה הזאת הקדשתי את רוב הזמן שלי ללמודים ופחות חשבתי על חברה, עד שבאיזשהי נקודה גיליתי שאני לבד...
מקווה שאיכשהו בעתיד המצב ישתפר. לא יודעת איך, אבל יהיה בסדר. זה שהמצב היה ככה עד עכשיו לא אומר שהוא לא יכול להשתנות. צריך לנסות לצור עוד קשרים עם אנשים ולא לאבד תקווה...

 

[AlabamaW0rley]

וואיי... כל כך מבינה אותך

היה לי קטע שבוע שעבר. הלכתי לעבודה אחרי מבחן ובדיוק בערב של אותו יום היתה מסיבת פורים של העבודה שלי. מיותר לציין שלא היתה לי דקה פנויה לחשוב על תחפושת עם כל המבחנים, העבודה והצרות שנפלו עלי משמיים. אז אני יושבת שם ומסתכלת על אנשים עם קרחת מפזזים בתחפושות, ואני, במקום לצאת בערב כמו בני גילי למסיבת פורים, חותכת באמצע המסיבה כי כואב לי הראש ואני רוצה לנוח בבית. איזה סרט אכלתי על עצמי, אפילו שרציונלית אני יודעת שהמחשבות האלה הן בולשיט.

בקיצור, אל תדאגי. את לא היחידה שאין לה זמן לחברים

 

[PUKA2012]

מזדהה איתך מאד!!!!!!

לי באופן אישי אין כ"כ חברות, והמעט חברות שיש אי אפשר באמת לקרוא להן חברות במלוא מובן המילה.....
אני גם כל הזמן מסתכלת על אנשים בפייסבוק, רואה את התיוגים שלהם למקומות שאליהם הם יוצאים ומבלים, תמונות שהם מעלים עם חבר'ה.. ואני מקנאה .

אבל להגיד לך משהו? כל פעם שהמחשבה של הקנאה תוקפת אותי אני זוכרת להזכיר לעצמי שכל "הורוד" הזה שאני רואה זה לא באמת ככה החיים שלהם...זה בסה"כ כמה רגעים מאושרים
שתפסו אותם ותיעדו אותם, ותו לא. החיי יום יום השגרתיים שלהם לא באמת כאלה. ויותר מזה, החיוך והכיף הזה שאני רואה על פניהם- הוא לא באמת קיים. הם נראים מאושרים, אבל החיים שלהם
הם לא כאלה ורודים כפי שנדמה. גם להם יש צרות, גם הם מוקפים בהרבה אנשים אבל מרגישים לבד.....

כל פעם שאת מרגישה קנאה לגבי אנשים אחרים למה להם יש ולך אין- תחשבי על הדברים שכתבתי לך, זה מה שעוזר לי בכל אופן.

לראות את כל התמונה במלואה ולא רק את מה שאנחנו בוחרים לראות.
כי מבחוץ החיים של אנשים נראים קסומים, אבל אף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה מסתתר מאחורי החיוך שלו\ה.....

 

[butterfly54]

 

[ldgirl]

אני מודעת לזה שלא באמת הכול ורוד אצל כולם...

ואני גם חושבת על זה... אבל זה לא מוריד לי מהבאסה שהחיים שלי לא "ורודים" כמעט אף פעם...
הקנאה זה קטע מעצבן אבל הוא פחות נוכח אצלי... יותר מבאס אותי שלי אין חיים מאשר שלאחרים יש...

 

[butterfly54]

תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר

 

[EdisonGirl]

יותר מזה

לא בטוח שהם כ"כ נהנים אפילו באותו רגע ממש שהתמונה נלקחה בו. זה כ"כ קל לעשות למצלמה פוזה של "החיים של דבש", ורובנו יודעים לשחק את המשחק. מה קורה אח"כ? כמו שאמרת, התמונה היא הדבר האחרון לשפוט לפיו....

 

[snappa]

מחזקת

אותך ואת מה שכתבו למעלה.
אני גם מהמבינים (והמבינות כמובן). בתקופת הבי"ס הייתי ממש ביישנית, אנשים לא הכירו אותי בכלל-לא כאלה שלמדו איתי 12 שנים ולא כאלה שגרים בצמוד אליי. אחרי הצבא נפתחתי, גיליתי אנשים מסבירי פנים ושנעים לי בחברתם.
תחייכי. זה הכי חשוב. חיוך מזמין אנשים, פותח בפניהם דלת להכיר אותך, לרצות להכיר אותך. זו הדרך שלך להזמין אנשים להכיר אותך. תפתחי שיחות עם אנשים-גם אם זה במסדרון באוניברסיטה. חוצמזה שזה תחילת סמסטר, אז זה הכי קל. אני אישית מזהה אנשים שלקחו איתי קורסים בסמסטר קודם ושלוקחים איתי קורסים בסמסטר הזה (ולצערם הם יצטרכו לסבול אותי בשלוש השנים הבאות ), יושבים אחד ליד השני או שניגשים בסוף השיעור ושואלים אם הם לקחו את קורס X. זה נראה לי הכי פשוט וזה עובד.
בנוגע לתמונות של פורים והבילויים-החיים במציאות הם לא תמיד כמו שהם נראים. יש המון דברים מתחת לפני השטח. אני לא אחפור לך על זה כי כתבו על זה לפניי, אז ברשותך..

העצה הכי בסיסית-תחייכי, תחייכי, תחייכי. always look at the bright side of life

 

[Relaborat]

הדרך הכי פשוטה היא להתחיל להגיד שלום ולחייך

לאנשים שסביבך ולזרום משם. כולם אוהבים תשומת לב ולקבל יחס מאנשים אחרים. תחשבי אילו אנשים היית רוצה להכיר ותנסי להיות אחת כזו בעצמך. ואוניברסיטה זה אחלה מקום להכיר בו אנשים, ובאר שבע בפרט.

 

[littlerunaway]

איך את תקועה עם מועדי ב'?

אני עוד לא סיימתי עם מועדי א'

 

[ldgirl]

מה?? איך זה יכול להיות?

אני עוד מעט מסיימת עם מועדי ב'... סמסטר ב' מתחיל אצלנו ב-10.3 וזה עוד בעיכוב של שבוע...

 

[littlerunaway]

אצלנו מתחיל באותו תאריך.

ותאריכי מועדי ב' הם כבר בזמן הסמסטר הבא (מרץ ותחילת אפריל). יום ראשון יש לי מבחן אחרון (מועד א').

 

[ldgirl]

וואלה? לא ידעתי שיש דברים כאלה...

נראה לי קשה ללמוד וגם לגשת למועדי ב' (בהנחה שצריך אותם... במקרה שלי היה צריך מאוד)
בכל מקרה... בהצלחה

 

[littlerunaway]

תאמיני לי אני מסכימה

יש סיכוי טוב שלמבחן האחרון אני אזדקק למועד ב'. רק שמועד ב' הוא אי שם בתחילת אפריל, עמוק בתוך סמסטר אביב כשכבר יהיו לי מן הסתם דברים אחרים על הראש, ולך תלמד עכשיו שוב למבחן שהיה לפני חודש, כשכבר הספקת לשכוח הכל וכבר נכשלת בו פעם...
אני דווקא חשבתי שזה ככה בכל מקום (אני לומדת בטכניון).
תודה ובהצלחה גם לך