חדשה כאן
קראתי כאן הרבה בפורום וקיבלתי מעין הדהוד למה שאני חווה בחודש האחרון. קריאת התגובות השונות סייעו לי בהבנה של מה שעובר עליי. אני עדיין לא מצליחה לפענח את הצד השני שנדמה כאילו הולכת צעד קדימה ועשרה צעדים אחורה אבל מצד שני אני לא מסייעת בעדה יותר מדי ולא אומרת את שעל ליבי אז ייתכן שגם היא לא משתחררת לחלוטין, למרות שקיבלתי הודעות אבל אני עדיין לא מבינה את פשרן ואני גם לא שואלת במיוחד למה התכוונה בהודעות האלה בדיוק, כי זה היה מזמן וזה כבר פחות רלוונטי לשאול עליהן, בזמנו לא שאלתי כי חשבתי שהבנתי אותן כפשוטן, כחבריות נטו (אבל היום אני כבר לא בטוחה..) הלוואי והיו סימנים מוחלטים לפיהם הייתי יודעת אוקיי היא עושה א.ב. ג ומכאן נובע שהיא בעניין. אבל לא. אין דבר כזה וכל מקרה נבחן לנסיבותיו. אז עד שאבין את שהצד השני משדרת, לפחות אשתדל להבין ולפענח את הרגשות שלי בנוגע לעניין.
אז אחרי הקדמה כה ארוכה - לגופו של עניין - אני נשואה + 1, נשואה בסבבה בלי הרבה תהפוכות, חיי שגרה על מי מנוחות. הכי מי מנוחות. מאושרת בדרכי, ריגושים בחיי הנישואין בטח שאין, אנחנו בזוגיות ארוכת שנים אבל אני מוצאת נחת בשלווה. והנה היא נחתה בחיי. נפגשנו בעבודה, כמו מרבית הסיפורים בפורום, התחלנו בקשר חברי לגמרי, נפגשות בהפסקות מדי פעם, או בבקרים, לאט לאט שיתפנו האחת את השנייה בחיים האישיים ואז התחילו מבטים, וחיבוקים, והתחלתי לפתח איזשהו רגש שאני עדיין מנסה לפענח, כשלתחושתי זה די ברור שהתאהבתי בה אבל אני לא מבינה מאיפה זה נחת עליי באמצע החיים וזה מה שאני מנסה לפענח.
השלב הבא הוא בלהבין מה לעזאזל אני עושה עם התחושה הזו והאם היא אוהבת אותי גם. באמת שאני לא יודעת לקרוא אותה בהקשר הזה. אנחנו מתחבקות יותר מחברות רגילות (לפחות אני , אני לא חבקנית במיוחד אבל איתה - זה בכל הזדמנות ) היא נוגעת בי במקרה או שלא במקרה אני לא יודעת, פתאום היא נותנת בי מבט שמפיל אותי מהרגליים ואני משתתקת, יש בינינו קשר חברי ואני מרגישה אהובה בסה"כ אבל אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאני מחפשת סימנים במקום שהם אינם ושכינויי האהבה בינינו הם חבריים ולא מעבר.
אין אופציה מבחינתי לשתף אותה ברגשות שלי כרגע, אני לא מרגישה בטוחה מספיק במרחב שיצרנו בינינו ויכאב לי להפסיד אותה אם היא תתרחק בגלל זה. אז אני אוהבת בשקט. לא חושפת את עצמי (עד כמה שהעיניים שלי מאפשרות לי. ברור לי שאני מביטה בה לפעמים בעיני עגל..) ומקווה להבין מה קורה מסביבי ומה אני רוצה בכלל ומה אני מחפשת בקשר הזה (כרגע - חברות נפש) או באחרים שיבואו אחריו אם בכלל
אז בינתיים אני מנצלת את הפורום כדי להדהד לעצמי את התחושות ואת מה שאני חווה ממנה כדי להבין אותה אבל גם ובעיקר כדי להבין את עצמי.
תודה על המקום להדהד את עצמי.
קראתי כאן הרבה בפורום וקיבלתי מעין הדהוד למה שאני חווה בחודש האחרון. קריאת התגובות השונות סייעו לי בהבנה של מה שעובר עליי. אני עדיין לא מצליחה לפענח את הצד השני שנדמה כאילו הולכת צעד קדימה ועשרה צעדים אחורה אבל מצד שני אני לא מסייעת בעדה יותר מדי ולא אומרת את שעל ליבי אז ייתכן שגם היא לא משתחררת לחלוטין, למרות שקיבלתי הודעות אבל אני עדיין לא מבינה את פשרן ואני גם לא שואלת במיוחד למה התכוונה בהודעות האלה בדיוק, כי זה היה מזמן וזה כבר פחות רלוונטי לשאול עליהן, בזמנו לא שאלתי כי חשבתי שהבנתי אותן כפשוטן, כחבריות נטו (אבל היום אני כבר לא בטוחה..) הלוואי והיו סימנים מוחלטים לפיהם הייתי יודעת אוקיי היא עושה א.ב. ג ומכאן נובע שהיא בעניין. אבל לא. אין דבר כזה וכל מקרה נבחן לנסיבותיו. אז עד שאבין את שהצד השני משדרת, לפחות אשתדל להבין ולפענח את הרגשות שלי בנוגע לעניין.
אז אחרי הקדמה כה ארוכה - לגופו של עניין - אני נשואה + 1, נשואה בסבבה בלי הרבה תהפוכות, חיי שגרה על מי מנוחות. הכי מי מנוחות. מאושרת בדרכי, ריגושים בחיי הנישואין בטח שאין, אנחנו בזוגיות ארוכת שנים אבל אני מוצאת נחת בשלווה. והנה היא נחתה בחיי. נפגשנו בעבודה, כמו מרבית הסיפורים בפורום, התחלנו בקשר חברי לגמרי, נפגשות בהפסקות מדי פעם, או בבקרים, לאט לאט שיתפנו האחת את השנייה בחיים האישיים ואז התחילו מבטים, וחיבוקים, והתחלתי לפתח איזשהו רגש שאני עדיין מנסה לפענח, כשלתחושתי זה די ברור שהתאהבתי בה אבל אני לא מבינה מאיפה זה נחת עליי באמצע החיים וזה מה שאני מנסה לפענח.
השלב הבא הוא בלהבין מה לעזאזל אני עושה עם התחושה הזו והאם היא אוהבת אותי גם. באמת שאני לא יודעת לקרוא אותה בהקשר הזה. אנחנו מתחבקות יותר מחברות רגילות (לפחות אני , אני לא חבקנית במיוחד אבל איתה - זה בכל הזדמנות ) היא נוגעת בי במקרה או שלא במקרה אני לא יודעת, פתאום היא נותנת בי מבט שמפיל אותי מהרגליים ואני משתתקת, יש בינינו קשר חברי ואני מרגישה אהובה בסה"כ אבל אני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שאני מחפשת סימנים במקום שהם אינם ושכינויי האהבה בינינו הם חבריים ולא מעבר.
אין אופציה מבחינתי לשתף אותה ברגשות שלי כרגע, אני לא מרגישה בטוחה מספיק במרחב שיצרנו בינינו ויכאב לי להפסיד אותה אם היא תתרחק בגלל זה. אז אני אוהבת בשקט. לא חושפת את עצמי (עד כמה שהעיניים שלי מאפשרות לי. ברור לי שאני מביטה בה לפעמים בעיני עגל..) ומקווה להבין מה קורה מסביבי ומה אני רוצה בכלל ומה אני מחפשת בקשר הזה (כרגע - חברות נפש) או באחרים שיבואו אחריו אם בכלל
אז בינתיים אני מנצלת את הפורום כדי להדהד לעצמי את התחושות ואת מה שאני חווה ממנה כדי להבין אותה אבל גם ובעיקר כדי להבין את עצמי.
תודה על המקום להדהד את עצמי.
