חדשה כאן
היי לכן,
אני קוראת פה כבר חודש וקצת וכל הזמן קיוויתי שלא יגיע זמני לכתוב פה הודעה, אבל אנחנו כבר בכשלון רביעי והייאוש אוכל אותי מבפנים.
בת 29, הפסקתי עם הנובהרינג בדצמבר ומאז אנחנו מנסים, בחודש הראשון ללא עזרים ולאחר מכן כבר התחלתי להשתמש בסטריפים לביוץ.
מאז שהפסקתי, המחזור שלי מאוד סדיר, כל 28 יום ללא יוצא מהכלל, אבל הוא חלש וקצר מאוד, במיוחד ביחס למה שזכרתי לפני הגלולות והטבעת ואפילו ביחס למה שהיה לי עם הטבעת. עם הטבעת היה לי מחזור יפה של 4 ימים ועכשיו הוא בקושי נמשך יומיים ותמיד מלווה בהכתמות 2-3 ימים לפני, שגם הן משגעות אותי בפני עצמן כי תמיד יש לי תקווה שמדובר בהשרשה ותמיד מחדש מתאכזבת. במקלוני הביוץ באופן קבוע באזור היום ה-14 יש 2 פסים חזקים, דווקא זה לא מדאיג אותי.
החודש השקעתי בזה את כל כולי - אכלתי סלק כל יום, נשארתי לשכב במיטה למשך 20 דקות, השתמשתי בסטריפים, אכלתי בריא, עשיתי ספורט, מחשבות חיוביות ודמיון מודרך. הייתי משוכנעת במיליון אחוז שהחודש זה יקרה. לא היה לי ספק בכלל. ואז ההכתמות ששוב עוררה תקווה כוזבת ובסוף המחזור. נשבר לי הלב. אני מרגישה שמשהו בי לא תקין. מעולם לפני כן לא היו לי הכתמות, מעולם לא היה לי מחזור כזה קצר. קבעתי תור לרופא נשים וגם לייעוץ לדיקור.
מרגישה פגומה. חברות מסביבי נכנסות להריון בניסיון השני, כולן מסביבי בהריון! כולן! ואין לי כוח להתחיל חודש חדש, אין לי כוח להיות חיובית ולקוות לטוב, ואין לי כוח לבאס את בעלי, שהוא אופטימי ומדהים ואני כל פעם מחדש נשבר לי הלב כי אני יודעת שאני מאכזבת אותו גם. אין לי כוחות לטפח ציפיות ולהאמין יותר כי אני מפחדת להישבר בחודש הקרוב שוב. הימים האחרונים האלה לפני המחזור הם בלתי נסבלים נפשית. והקטע שתמיד הייתי בטוחה שאני נורא פוריה, הייתי בטוחה שברגע שאחליט זה יקרה בקלות. זה גם קשה לאופי ההישגי שלי להתמודד עם התהליך הזה. לא ציפיתי שככה זה יילך ושזה יסחוט אותי נפשית ככה.
סליחה על הפריקה החפירתית
היי לכן,
אני קוראת פה כבר חודש וקצת וכל הזמן קיוויתי שלא יגיע זמני לכתוב פה הודעה, אבל אנחנו כבר בכשלון רביעי והייאוש אוכל אותי מבפנים.
בת 29, הפסקתי עם הנובהרינג בדצמבר ומאז אנחנו מנסים, בחודש הראשון ללא עזרים ולאחר מכן כבר התחלתי להשתמש בסטריפים לביוץ.
מאז שהפסקתי, המחזור שלי מאוד סדיר, כל 28 יום ללא יוצא מהכלל, אבל הוא חלש וקצר מאוד, במיוחד ביחס למה שזכרתי לפני הגלולות והטבעת ואפילו ביחס למה שהיה לי עם הטבעת. עם הטבעת היה לי מחזור יפה של 4 ימים ועכשיו הוא בקושי נמשך יומיים ותמיד מלווה בהכתמות 2-3 ימים לפני, שגם הן משגעות אותי בפני עצמן כי תמיד יש לי תקווה שמדובר בהשרשה ותמיד מחדש מתאכזבת. במקלוני הביוץ באופן קבוע באזור היום ה-14 יש 2 פסים חזקים, דווקא זה לא מדאיג אותי.
החודש השקעתי בזה את כל כולי - אכלתי סלק כל יום, נשארתי לשכב במיטה למשך 20 דקות, השתמשתי בסטריפים, אכלתי בריא, עשיתי ספורט, מחשבות חיוביות ודמיון מודרך. הייתי משוכנעת במיליון אחוז שהחודש זה יקרה. לא היה לי ספק בכלל. ואז ההכתמות ששוב עוררה תקווה כוזבת ובסוף המחזור. נשבר לי הלב. אני מרגישה שמשהו בי לא תקין. מעולם לפני כן לא היו לי הכתמות, מעולם לא היה לי מחזור כזה קצר. קבעתי תור לרופא נשים וגם לייעוץ לדיקור.
מרגישה פגומה. חברות מסביבי נכנסות להריון בניסיון השני, כולן מסביבי בהריון! כולן! ואין לי כוח להתחיל חודש חדש, אין לי כוח להיות חיובית ולקוות לטוב, ואין לי כוח לבאס את בעלי, שהוא אופטימי ומדהים ואני כל פעם מחדש נשבר לי הלב כי אני יודעת שאני מאכזבת אותו גם. אין לי כוחות לטפח ציפיות ולהאמין יותר כי אני מפחדת להישבר בחודש הקרוב שוב. הימים האחרונים האלה לפני המחזור הם בלתי נסבלים נפשית. והקטע שתמיד הייתי בטוחה שאני נורא פוריה, הייתי בטוחה שברגע שאחליט זה יקרה בקלות. זה גם קשה לאופי ההישגי שלי להתמודד עם התהליך הזה. לא ציפיתי שככה זה יילך ושזה יסחוט אותי נפשית ככה.
סליחה על הפריקה החפירתית