חדשה כאן..

מ י ה 5

New member
חדשה כאן..

שלום לחברי הפורום כמה נעים לדעת שיש מקום כזה, שאפשר לבוא ולשפוך את הלב מבלי שישפטו אותך על זה. ככל שהזמן עובר מתגבשת אצלי יותר ויותר ההחלטה להקים משפחה חד-הורית. רק אני והילד/ה/ים. ובאמת כשאני מביטה קדימה, נגיד חמש שנים מהיום, הכי טבעי לי לראות את עצמי אמא (ומאושרת), וממש לא טבעי לי לראות עצמי נשואה (בין אם זה גבר או אשה, לא משנה). יש לי זוג חברים, הומואים, והם ממש חברים טובים שלי. לפני זמן מה הם הזמינו אותי לשיחה, ושיתפו אותי ברעיון שלהם: להקים משפחה יחד - זאת אומרת, אני והם. אני האמא הנבחרת מבחינתם (בכיתי מעט, מהתרגשות..) ולילד יהיו 3 הורים. מאד נחמד לי להשתעשע בפנטזיה הזו בראשי, אבל כמובן שכשאני לרגע יוצאת מהפנטזיה וחוזרת למציאות, עולות לי שאלות לא פשוטות בראש. תהיתי אם יש כאן משפחה דומה, או אולי מישהו שמע על תא משפחתי שכזה. תודה רבה מיה
 

טרודי

New member
ברוכה הבאה, מיה ../images/Emo140.gif

בפורום הזה תמצאי בעיקר (או רק?) אנשים שבחרו לא להכנס לעסקה כזו של הורות משותפת (מכל מיני סיבות). אני מציעה לך להציץ בפורום "בדרך להורות גאה" ב-bsh. שם יש כמה וכמה אנשים שנמצאים בשלבים שונים של הקמת משפחה כזו, כולל אחת (לפחות) שהיא כבר אמא לילדה משותף גיי, וכולל רבים שמתלבטים/ות אם זו הדרך שמתאימה להם/ן. בהצלחה!
 
ברוכה הבאה מיה ../images/Emo39.gif

כן, אני מכירה משפחה ממש כמו שתיארת. הם היו באחד ממפגשי הפורום הראשונים שלנו (ברעננה על הדשא) - ואני מניחה שחלק כאן זוכרים אותם. אחד האבות הוא מכר וותיק שלי, ולא מזמן נפגשנו. נראה לי שהם משפחה מאד מאושרת. אגב - אפשר לשאול - בת כמה את?
 

מ י ה 5

New member
../images/Emo51.gifרבה לכולם!

הרבה תודות על ההפניות לפורומים השונים. לגבי השאלה שנשאלה, אני בת 26. נכון, רבים יאמרו שעוד מוקדם לחשוב על דברים כאלה, ואני באמת לא ממהרת לשום מקום. אני מניחה שאם זה יקרה, זה יהיה בעוד כחמש שנים מעכשיו, אבל חמש זה סתם מספר - אני ממש לא מתכננת את חיי לטווח שכזה, רק שומרת על אופציות פתוחות. (ומשתעשעת בפנטזיה..) שוב תודה לכולכם נשיקות מיה
 

BOOGY BOOGY

New member
מה זה משנה?

בן אדם הוא אדם ומלואו... הכל יכול להיות.. זה הכל תלוי באיזה כפתורים לוחצים... ותחשבי על זה...
 
האמת?

זו מין שאלת פתיחה... אני קצת סקרנית להבין למה מיה וויתרה על זוגיות מראש...
 

מ י ה 5

New member
אני אנסה לענות..

לגבי "שאלת הפתיחה" שלך בעניין זהותי המינית, אני יכולה לענות שאם אבלה את שארית חיי עם אהבת חיי, היא יכולה להיות גבר או אישה, ממש לא משנה. אני מתאהבת באדם שבפנים ללא קשר למין שלו. ובענין "ויתרה על זוגיות מראש".. אני לא בטוחה שויתרתי לגמרי, ואם אפגוש ביום מן הימים את האהבה האמיתית, זו שתמלא אותי ואותה ואותנו, לא נראה לי שאתן לה ללכת. אבל האמת היא שאני מאמינה שהסיכוי שהיא באמת תגיע לכאן, הוא קלוש. לא יודעת למה זה נראה לכולם כל כך טבעי והגיוני וברור שנועדנו לחיות בזוגות, ושכל אחד בסופו של דבר ימצא את ה"מכסה" שלו. רוב הזוגות שאני רואה סביבי חיים יחד מתוך מניעים שהקשר בינם ובין אהבה אמיתית הוא מקרי בהחלט. זה נכון לא רק לגבי זוגיות, אלא לגבי החיים בכלל - יותר מידי אנשים חיים את חייהם הרחק מאד מהאידאל שהם היו רוצים לחיות אותו. ואני הבטחתי לעצמי מזמן שאני עושה רק מה שטוב לי ובמקום שלא טוב לי, אני לא נשארת. ואני אכן עומדת מאחורי האמירה הזו. כך גם בזוגיות. נכון, יש סיפורי אהבה אמיתיים ומדהימים בעולם, אבל הם כל כך מעטים! ממ.. אני לא בטוחה שעניתי ממש, די התבלבלתי עם עצמי כי אני לא כל כך טובה במילים (בצבעים אני הרבה יותר טובה, אולי אנסה פעם להסביר את זה בצבעים). השורה התחתונה היא מה שאני מרגישה בפנים. ומה שאני מרגישה הכי חזק זה את הצורך הזה בלהיות אמא, שם אני מרגישה הכי טבעית. אבל בזוגיות, אני ממש לא חשה "בבית".. שאלות נוספות? (נדמה לי שזה עוזר גם לי..
) מיה
 

טרודי

New member
בלי בן/ת זוג אבל עם שני שותפים?

אני יכולה להבין את זה שאת לא מסתפקת בזוגיות שהיא פחות ממושלמת. אני גם יכולה להבין למה את חושבת שזוגיות מושלמת היא חלום שלא ניתן להגשים. וזה שאת לא מתכוונת להישאר במערכת יחסים שלא טובה לך, עם זה קשה להתווכח. אבל אם כך, למה שתרצי לקשור את חייך לא לאדם אחד שאינך אוהבת בטירוף, אלא לשניים? כן, לעשות ילד עם שותף (או שותפים) זה לקשור את חייך אליהם. הרבה יותר מאשר להתחתן עם מישהו/י. לא יותר הגיוני לעשות ילד מבנק הזרע?
 

פרח7

New member
זוגיות מושלמת?

מהי זוגיות מושלמת? למה שותפות הורית חברית, פחות הגיונית מחד הוריות?
 

טרודי

New member
אהבת נצח

אין לי מושג מהי זוגיות מושלמת, אבל מיה תארה איזושהי אהבת-עולם שהיא מחפשת, ושלדעתה לרוב הזוגות אין. למה שותפות פחות הגיונית מחד-הוריות? הגיון, כידוע, הוא רק כלי להסקת מסקנות מתוך מידע נתון. הוא לא הבעת עמדה. מיה כתבה שלדעתה אנשים נשארים ביחד מהסיבות הלא נכונות. ה"סיבות הלא נכונות" האלה הן, לעיתים קרובות, הילדים. או שחושבים ש"ילדים צריכים בית נורמלי עם אמא ואבא", או שחושבים "אם אעזוב אותו, מי יפרנס אותי ואת הילדים", או משהו כזה. כשיש לך שותף להורות, את גם עלולה "להישאר ביחד מהסיבות הלא נכונות", גם אם החברות ביניכם מתערערת. להישאר ביחד זה לא רק לגור באותו בית, או לישון באותה מיטה. זה גם העובדה שיש עוד מישהו שאת צריכה לתאם איתו את התכניות שלך. ולכן נראה לי, שמבחינה הגיונית, מישהי שלא מוכנה לוותר על העצמאות המלאה אלא לטובת אהבת-אמת-נצחית כמו באגדות, לא צריכה לוותר עליה לטובת עסקה חברית לטווח ארוך. (ואת צודקת, פרח, שהילדים בעצמם גוזלים את העצמאות והיכולת "לא להשאר איפה שלא טוב לי", גם לחד-הורית. אבל כנראה שהצורך באמהות גובר על הרצון לעצמאות... בני אדם הם לא יצורים הגיוניים
)
 
מעבר לתגובה המעניינת של טרודי -

אני אשאל עוד שאלה: היתה לך זוגיות ממושכת בחייך? מה היא לדעתך סיבה מספיק טובה בשביל להשאר בזוגיות לטווח ארוך? (שתי שאלות, אה?)
 

ניראות

New member
מעניין מהו

אותו צורך בלהיות אמא - שם את מרגישה הכי טבעי...? מה זה הכי טבעי? ולמה להיות אמא זה טבעי?
 

פרח7

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מספר שאלות: 1. האם הויתור הוא לא על אהבה וסקס אלא על התחייבות לזוגיות לטווח ארוך? 2. אמרת שאת עושה רק מה שטוב לך, את לא חוששת שכשיהיו לך ילדים היכולת הזו תקטן? 3. הקסים אותי הרעיון של הסבר בצבעים, את יכולה לתת דוגמא?
 

מ י ה 5

New member
וואו, כמה שאלות..../images/Emo9.gif

* מעולם לא דיברתי על זה לעומק עם אף אחד, אז זהו נסיון חדש לי, להסביר במילים את מה שאני מרגישה או חושבת (להסביר לאחרים ולעצמי יחד) למה לקשור את חיי לשני שותפים ולא להיעזר בבנק הזרע? אז עד ממש לא מזמן היה לי די ברור שבנק הזרע הוא הוא הפתרון בשבילי. היה לי תלמיד ממשפחה חד הורית שראיתי את דרך ההתמודדות של אמו עם הנושא (תשובות לשאלות הילד, ואח"כ התשובות של הילד לשאלות חבריו לכיתה, וכד') והבנתי שהשד אינו נורא כל כך ובהחלט מתאים לי. אלא שממש לא מזמן באו זוג חבריי, עליהם סיפרתי בהודעה הראשונה, והציעו להקים תא משפחתי יחד. שלושתינו. לפני כן לא חשבתי על האפשרות הזו, בטח שלא ממש לעומק, ומה שקסם לי זה שלילד לא יהיה הורה אחד. אני בטוחה שיש נקודות מורכבות ומסובכות בקשר מסוג זה שאני עדיין לא העליתי על דעתי. כן, היתה לי זוגיות ממושכת, היא הסתיימה עקב חזרה בתשובה (לא שלי..). הייתי רוצה לאמר שאהבה אמיתית היא סיבה מספיק טובה להשאר בזוגיות לטווח ארוך, אבל היום אני כבר לא ממש מאמינה בזה. אהבה לא מספיקה. וצר לי על כך מאד. האמהות מרגישה לי הכי טבעי, וזה היה כך מאז ומעולם. כבר בגיל 16 ציירתי נשים בהריון, וידעתי ששם אני רוצה להיות. פגשתי נשים שלא רוצות להרות או לא רוצות ילדים או לא שלמות עם זה. אני מקבלת את זה, ואני לא חושבת שאישה מעצם היותה אישה אמורה להתחבר לאמהות, זה עניין מאד אינדווידואלי בעיני. אני ציירת ואמנית, ובאותה מידה שאני רואה עצמי אמן אני רואה עצמי אמא. אולי החיבור בין שני הדברים הוא היצירה, הצורך ביצירה. ברור לי שמשיהיה לי ילד סדר העדיפויות שלי ישתנה, באופן טבעי, והילד יהיה במקום הראשון. אמהות היא אבסולוטית בעיני, לכן לא אגשים אותה לפני שארגיש מוכנה לכך. ומשום שהיא אבסולוטית, "ויתור על מה שטוב לי" לא בהכרח ירגיש כאיזו הקרבה, ויהיה הדבר הכי נכון והכי טבעי לעשות. בענין הצבעים.. כתבתי לא מעט על הצבעים ועל תפקידם וחשיבותם בחיי, אני צריכה למצוא משהו שאולי ימחיש את מה שאני מנסה להסביר כאן. אני אחפש ואולי אעלה אותו בקרוב לכאן. לי נדמה לעתים שאם אנשים יתבוננו בציורים שלי, אבל יתבוננו באמת, אולי סופסוף יצליחו להבין כתבתי הרבה.. תודה על תשומת הלב מיה
 

ניראות

New member
להביא ילד/ה לעולם...

זו חוויה לכל החיים. טבעי, קשה לי לקרוא לזה. עד כמה שהיה לי ברור שאהיה הורה בחיי, ברגע שזה החל (כבר מרגע הידיעה על ההריון) זו למידה אין סופית, לכן קשה לי לקרוא לזה טבעי. והורות שהיא בשיתוף, דורשת לדעתי, יכולת תקשורת, כנות ואמון מאוד גבוהים. החלטה שכל פעם תהיה צריכה להיבחן מחדש ולבדוק את מהימנותה למצב (לכאן ועכשיו), זהו חוזה לכל החיים. לכן הייתי חושבת, בודקת היטב עד כמה נכון להיכנס להסכם שיתופי כמו שאת מציאה. בתור גרושה שהבנתי שכל חיי איהיה "נשואה" להורות המשותפת עם אקסמן, אני היום יכולה לומר את דברי. עד כמה שזה נשמע אולי קר ולא טבעי, הורות זה סוג של עסק. במקרה הזה מעורבים בעסק ילדים ומבוגרים והרבה רגשות, פנטזיות ורצונות, אל מול מציאות שלאו-דווקא תואמת את הפנטזיה. מאחלת לך דרך צלחה. ולהורות יש מגוון רב של ביטויים, צאי למסע, פקחי את עינייך, וספגי את הרב גווניות.
 
הי מיה ,להיות בשותפות זה גם וגם

גם קצת נשואה גם קצת גרושה והרבה חד-הורית. יש טוב לכאן ויש טוב לכאן. הגיל איננו צעיר ,זה נראה לי מתאים,אני לא חושבת שצריך לחכות ליום שזה יהיה שעת הש כדי להחליט שמה שמתאים לך זה לא להיות נשואה וכו. רוצה יותר ,תכתבי לי בשמחה אספר לך יותר על הורות משותפת.
 
למעלה