אספרגר
כן, בהחלט יתכן שהבחור הגיע לגיל כזה ללא אבחון, גם שהידע לגבי ההפרעה והאבחון שלה די חדשים, ולפעמים האפיונים "קלים" ולא בדיוק ברורים ואז כיווני המחשבה שונים. קיימות מספר אפשרויות הדומות מאד לאספרגר והאבחנה המבדלת אינה פשוטה כלל. יתכן והאדם סובל מהפרעה הנקראת semantic pragmatic disorder , יתכן וקיימת בעייה רגשית, ולפעמים סתם קווי אישיות דומים לבעיית האספרגר. מי שיכולים לעשות את האבחנה המבדלת הינם פסיכיאטרים המתמחים באספרגר , מכירים את הלקות, ויש כמה כאלה מצויינים בארץ. ולגבי טיפול.- בגיל כזה כמובן הבחור אמור להחליט אם ברצונו בטפול. האם יש קווי התנהגות והתנהלות המפריעים לו וברצונו לנסות ולשנותם או לעדנם. הטיפול הינו דרך סימולציות חברתיות, למידה רציונלית וקוגניטיבית כיצד לפרש שפה לא מילולית, (הבעות פנים, יציבת גוף, אינטונציה, ג'סטות, ועוד), כיצד להבין הומור, ציניות, ועוד כהנה וכהנה - בעצם ללמוד שיפוט חברתי, קודים חברתיים, אינטראקציות חברתיות, פרשנות חברתית, ו-theory of mind- היכולת להכנס לנעלי המאזין ולהבין מה בן השיח חושב, מרגיש, מבין ולקחת את כל אלו בחשבון. כן- אפשר בהחלט לעזור גם בגיל כזה. לא להעלים את ה"אספרגריות" אבל לשפר את התפקוד החברתי. רונית
