סנונית ורודה
New member
חדשה כאן
אני רוצה להוריד מהלב. שמחה שיש פורום כזה, לטעמי זה צעד ראשון אבל עדיין לא מספיק כדי שאנשים כמונו יוכלו לבנות לעצמם חיים זוגיים מספקים. אני בת 26 כבר. מעולם לא שכבתי עם בני המין השני, אפילו לא התנשקתי בפה. הייתי מאוהבת פעם במישהו והיינו חברים אבל כשהנושא של סקס עלה לא היה לי עניין בזה ולכן בהדרגה הקשר דעך ונגמר כי לצד השני היו צרכים שלא היה ביכולתי/ברצוני למלא. שלא יובן לא נכון, יש לי יצר מיני בריא, אני נהנית לאונן כשיש חשק גופני לכך, אבל אני לא נמשכת לשכב עם אחרים, מגע גופני מיני עם אחרים לא מושך אותי, אם כבר אז להיפך, הוא דוחה אותי. זה קשה להסביר לאנשים שסקס לא עושה לך את זה. כולם ישר אומרים לי "זאת בעיה, לכי לטיפול, לכי לסרוגייט". כבר שמעתי כל מיני אמירות כמו "תגידי עברת התעללות מינית בילדות? אולי את לסבית? את סתם מפחדת, אחרי שתנסי את תרצי" ושלל פנינים כאלה.. אבל האמת היא שאין שום בעיה מבחינתי, אני מרגישה ממש נוח עם עצמי כמו שאני רק שקשה לחפש בן זוג מתאים במצב כזה כי אנשים כל הזמן מחפשים את הסקס בתוך הקשר ורובם, אם איכשהו מגלים שאין לך שום עניין בסקס אז הם לא נשארים. זה בעייתי. אני אוהבת חום, אני אוהבת מגע כמו חיבוקים או ליטופים אבל לא יותר מזה, לא נמשכת לסקס או נשיקות בפה. זה לא מושך אותי בכלל, גם לא אם עומד מולי דוגמן צמרת. איך מסבירים את זה לאנשים? איך בכלל אפשר להכיר מישהו ככה בלי להרגיש ש"מרמים" אותו ומסתירים משהו ממנו? כי אחרי הכל לאנשים יש ציפייה מובנית שסקס הוא חלק בלתי נפרד מקשר זוגי. ממש קשה לנסות להכיר אנשים ככה. האם יש סיכוי שאי פעם יוקם אתר היכרויות לא-מיניים? אני לא מתכוונת ל"רשימת חברים" בקישורי הפורום אלא לאתר היכרויות של ממש, כמו קופידון למשל, רק לאנשים א-מיניים. כמה א-מיניים יש בכלל באוכלוסיה? כמה א-מיניים גברים יש? משום מה נראה לי שהרוב נשים : ( אני קוראת שקיימים זוגות א-מיניים שחיים יחד ותמיד אני בפליאה, איך הם מצאו זה את זה מלכתחילה? מה אתם אומרים? יש פתרונות לאוכלוסיה שלנו?
אני רוצה להוריד מהלב. שמחה שיש פורום כזה, לטעמי זה צעד ראשון אבל עדיין לא מספיק כדי שאנשים כמונו יוכלו לבנות לעצמם חיים זוגיים מספקים. אני בת 26 כבר. מעולם לא שכבתי עם בני המין השני, אפילו לא התנשקתי בפה. הייתי מאוהבת פעם במישהו והיינו חברים אבל כשהנושא של סקס עלה לא היה לי עניין בזה ולכן בהדרגה הקשר דעך ונגמר כי לצד השני היו צרכים שלא היה ביכולתי/ברצוני למלא. שלא יובן לא נכון, יש לי יצר מיני בריא, אני נהנית לאונן כשיש חשק גופני לכך, אבל אני לא נמשכת לשכב עם אחרים, מגע גופני מיני עם אחרים לא מושך אותי, אם כבר אז להיפך, הוא דוחה אותי. זה קשה להסביר לאנשים שסקס לא עושה לך את זה. כולם ישר אומרים לי "זאת בעיה, לכי לטיפול, לכי לסרוגייט". כבר שמעתי כל מיני אמירות כמו "תגידי עברת התעללות מינית בילדות? אולי את לסבית? את סתם מפחדת, אחרי שתנסי את תרצי" ושלל פנינים כאלה.. אבל האמת היא שאין שום בעיה מבחינתי, אני מרגישה ממש נוח עם עצמי כמו שאני רק שקשה לחפש בן זוג מתאים במצב כזה כי אנשים כל הזמן מחפשים את הסקס בתוך הקשר ורובם, אם איכשהו מגלים שאין לך שום עניין בסקס אז הם לא נשארים. זה בעייתי. אני אוהבת חום, אני אוהבת מגע כמו חיבוקים או ליטופים אבל לא יותר מזה, לא נמשכת לסקס או נשיקות בפה. זה לא מושך אותי בכלל, גם לא אם עומד מולי דוגמן צמרת. איך מסבירים את זה לאנשים? איך בכלל אפשר להכיר מישהו ככה בלי להרגיש ש"מרמים" אותו ומסתירים משהו ממנו? כי אחרי הכל לאנשים יש ציפייה מובנית שסקס הוא חלק בלתי נפרד מקשר זוגי. ממש קשה לנסות להכיר אנשים ככה. האם יש סיכוי שאי פעם יוקם אתר היכרויות לא-מיניים? אני לא מתכוונת ל"רשימת חברים" בקישורי הפורום אלא לאתר היכרויות של ממש, כמו קופידון למשל, רק לאנשים א-מיניים. כמה א-מיניים יש בכלל באוכלוסיה? כמה א-מיניים גברים יש? משום מה נראה לי שהרוב נשים : ( אני קוראת שקיימים זוגות א-מיניים שחיים יחד ותמיד אני בפליאה, איך הם מצאו זה את זה מלכתחילה? מה אתם אומרים? יש פתרונות לאוכלוסיה שלנו?