חדשה כאן

חדשה כאן

שלום לכם! מזה כשנה אני נכנסת אל הפורום מדי פעם, קוראת את ההודעות-חלקן ברפרוף וחלקן בעיון. פעמים רבות רציתי לכתוב כאן בעצמי, להביא לבטים ולהתייעץ, אך לא תמיד הצלחתי למצוא את המילים. היום, כשעברה כבר שנה, אני מרגישה שהצורך לשתף, להתייעץ ולקבל קריאת כיוון לתשובות ולתובנות, אני כותבת, ומקווה שהמילים ייענו לי. בגדול, אני מרגישה שהגעתי אל קו פרשת דרכים מבחינה תעסוקתית/מקצועית. כיום אני עובדת בתפקיד מנהלי/תפעולי בחברת ספנות גדולה. התגלגלתי לשם לאחר תקופה ארוכה שבה הייתי מחוסרת עבודה (אני עובדת סוציאלית בהכשרתי, ופשוט לא הצלחתי למצוא עבודה במקצוע, מכל מיני סיבות). זה היה לפני כשנתיים. באותו זמן, כל מה שבקשתי לי היה יציבות תעסוקתית-להתמיד במקום עבודה מספר שנים, משכורת שנכנסת לי קבוע לחשבון וכיו"ב. ידעתי שכעבור מספר שנים במסגרת הזאת אמשיך הלאה-ללימודים ולאחר מכן לבניית קריירה בתחום שאני ארצה ואוהב. כיום, כאמור, אני מרגישה צורך דוחק להתקדם הלאה. המשכורת שם אמנם נהדרת, ואני יודעת שמעטים המקומות בהם אשתכר כך. ואולם, לא תחום הספנות, ולא תחומי הכלכלה/מנע"ס/תעו"נ מושכים את לבי. אני מתוסכלת ומבינה שזה מפני שהגיע זמני להמשיך הלאה. וכאן שאלת מליון הדולר: לאן??? זוהי שאלה מורכבת מבחינתי. אני רוצה לעבוד עם אנשים, לייעץ, לעזור, לכוון. אבל בגלל הערכה עצמית גרועה, אני נחסמת ולא מגיעה אל המקום הזה. אינני רוצה להמשיך עוד לתפקידי אדמיניסטרציה, מרגישה שמיציתי אפשרות זו. אני מרגישה שהגיע הזמן להכניס עניין וגוון אל הקריירה שלי. רגע, אני בכלל לא בטוחה שארצה להיות עצמאית לכשאעזוב את מקום עבודתי הנוכחי! בקיצור, אני זקוקה לתמיכתכם ולעזרתכם כפורום. אשמח לשתף עוד, ולהשתתף. שיהיה לכם יום נפלא ותודה על ה"הקשבה".
 
המפתח

שלום, "מנגינת הלב" את אומרת וזאת כנראה גם התשובה. הלב אומר "הלאה מכאן, קדימה !" וחלקים אחרים בתוכך שמים מקלות בגלגלים. את מציינת הערכה עצמית גרועה, ואולי עוד טיעונים הגיוניים לכאורה, "איך את מרשה לעצמך לחשוב על קריירה עצמאית בתחום של עזרה לאחרים כשאת בעצמך לא משהו . . . " כך אומר הקול המתנגד, אני מניח. בקיצור תקיעות. מהתקיעות הזאת אפשר להחלץ. זה דורש עבודה, זה אפשרי, וניתן ליישום עכשיו. אני מפנה אותך למאמר שיוכל להאיר את הדרך : החופש לחשוב על עצמך מחדש, תרגילי גמישות ספרי לי מה זה מעלה לך המשך יום טוב ובעיקר - הקשיבי ללב
 
תודה

על המאמר! קראתי אותו פעם-פעמיים ואמשיך להתעמק בו עד שארגיש שאני מוצאת את המפתח... היצירתיות כאן היא שם המשחק, אם הבנתי נכון. זה כבר מפשט את העניינים!
 
כן וגם

כן, חשיבה יצירתית היא חלק מהפתרון והחלק השני, כמו שאמרתי, הוא החלק הרגשי. בירור יותר ויותר מדויק של מצבי מצוקה, כמו גם מצבי תפקוד מוצלחים, מעלה חומר גלם רב שעוזר לנו להכיר את עצמנו ולמוסס את תחושות "לא-מספיק- טוב", מה שמחזק את האמון העצמי משני הצדדים. מאמר נוסף : לשבור את תקרת הזכוכית בהצלחה
 
למעלה